## Rashi on Beitzah Daf 19b

###### Rashi on Beitzah 19b:1:1
[Rashi on Beitzah 19b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:1:1)

אבל נדרים ונדבות כו' - ועולא דקאמר כי האי תנא:


###### Rashi on Beitzah 19b:2:1
[Rashi on Beitzah 19b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:2:1)

והני תנאי - דלקמן פליגי כי הני תנאי דלעיל בנדרים ונדבות:


###### Rashi on Beitzah 19b:2:2
[Rashi on Beitzah 19b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:2:2)

מפני חמץ שבה - על חלות לחם חמץ וגו' (ויקרא ז׳:י״ג):


###### Rashi on Beitzah 19b:2:3
[Rashi on Beitzah 19b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:2:3)

ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב - ותודה נדרים ונדבות היא:


###### Rashi on Beitzah 19b:2:4
[Rashi on Beitzah 19b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:2:4)

בחג הסוכות - בחולו של מועד:


###### Rashi on Beitzah 19b:3:1
[Rashi on Beitzah 19b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:3:1)

רבי שמעון אומר כו' - לקמיה מפרש לה:


###### Rashi on Beitzah 19b:3:2
[Rashi on Beitzah 19b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:3:2)

מביא אדם תודתו בחג הסוכות - לקמיה מפרש אפילו ביום טוב קאמר ויוצא בה משום שלמי שמחה ואף על פי שמחויב בתודה זו ועומד דתניא במסכת חגיגה (דף ח.) ושמחת בחגך לרבות כל מיני שמחות של בשר לשמחה מדלא כתיב והבאת שלמים ואכלת שם ושמחת ומיהו פשיטא לן דכל זמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר (דברים כ״ז:ז׳) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת והאי קרא בהר גרזים כתיב ולא בשלמי שמחת י"ט כתיב דשמחת י"ט אם יש לו בכורות ומעשר בהמה אין צריך להביא שלמים:


###### Rashi on Beitzah 19b:3:3
[Rashi on Beitzah 19b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:3:3)

ואין יוצא בה משום חגיגה - דדבר שבחובה הוא וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ותודה זו כבר מחויב הוא בה ואין זו מן החולין שיהא פוטר בה חגיגתו:


###### Rashi on Beitzah 19b:4:1
[Rashi on Beitzah 19b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:4:1)

אמר מר - השתא מהדר אמילתיה לפרושי מאי דאמר לעיל בהקרבת נדרים ונדבות פליגי:


###### Rashi on Beitzah 19b:4:2
[Rashi on Beitzah 19b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:4:2)

לבית הפסול - שממעט זמן אכילתן שאינו יכול לאכול חמץ אלא עד ארבע שעות ומתוך כך חמץ שבה בא לידי נותר:


###### Rashi on Beitzah 19b:7:1
[Rashi on Beitzah 19b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:7:1)

ר"ש אומר כו' - קס"ד למיסר נדרים ונדבות בחולו של מועד אתא:


###### Rashi on Beitzah 19b:7:2
[Rashi on Beitzah 19b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:7:2)

השתא - לרבי שמעון דאסר הני:


###### Rashi on Beitzah 19b:7:3
[Rashi on Beitzah 19b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:7:3)

סלותי מסלתינן - לוקטין עצים בשדה מן המחובר בחולו של מועד דתניא במועד קטן (דף יב:) קוצצין עצים מן המחובר במועד לצורך המועד:


###### Rashi on Beitzah 19b:8:1
[Rashi on Beitzah 19b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:8:1)

אמר אביי בהקרבה כ"ע ל"פ דשרי - בחולו של מועד:


###### Rashi on Beitzah 19b:8:2
[Rashi on Beitzah 19b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:8:2)

כי פליגי למיקם עליה בבל תאחר - וכולה הך מתני' לענין בל תאחר איירי תנא קמא סבר כל המאחר נדרו שלש רגלים אפילו שלא כסדרן עובר בבל תאחר וטעמא יליף בר"ה (דף ד:) מהאי קרא שלש פעמים בשנה וגו' למה לי למיכתב בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות כיון דכתיב שלש פעמים פשיטא דהני נינהו דהא מינייהו קסליק דלעיל מיניה כתיב שמור את חדש האביב שבעה שבועות תספור לך חג הסוכות תעשה לך ש"מ לבל תאחר לומר אלה קבעתי לך לתשלום מתנותיך ונדריך והיינו דקא אתא לאשמועינן עצה טובה כל מי שיש עליו תודה יביאנה בחג הסוכות ואפילו הוא רגל ראשון אחר נדרו שאם לא יביאנה עכשיו יצטרך לבא בשבילה לירושלים שהרי בעלותו ברגל בפסח לא יביאנה מפני חמץ שבה ולא בעצרת מפני שהוא יום טוב נמצא שאיחרה ג' רגלים שלא כסדרן ואתא ר"ש למימר הרי הוא אומר כו' כסדרן אין שלא כסדרן לא הלכך הנודרה לפני סוכות יש לו שהות עד לשנה הבאה וה"ק כל שבא בחג המצות כגון שנדר קודם הפסח והיה עליו להביאה בחג המצות בא בחג השבועות שלאחריו או בחג הסוכות ואין לו עוד שהות וכל שאינו בא בחג המצות שלא היתה עליו להביאה בפסח כגון שנדר אחר הפסח אינו בא כלומר אינו צריך להביאה לא בחג השבועות שלאחריו ולא בחג הסוכות שיש לו שהות עד הסוכות של שנה הבאה שעברו שלש רגלים כסדרן:


###### Rashi on Beitzah 19b:11:1
[Rashi on Beitzah 19b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:11:1)

אלא ביום טוב וקסבר כו' - והיינו תנאי:


###### Rashi on Beitzah 19b:12:1
[Rashi on Beitzah 19b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:12:1)

לא יאמר חג הסוכות - כשהחזיר הכתוב להזכירן לשלש רגלים לבל תאחר לא היה צריך לכתוב ובחג הסוכות כיון שכתוב שלש פעמים בשנה וכתב בחג המצות ובחג השבועות דממילא ידענא דבו היה הכתוב מדבר שבפרשת סוכות הוא עסוק ובו נכתב כתוב זה:


###### Rashi on Beitzah 19b:12:2
[Rashi on Beitzah 19b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:12:2)

שזה אחרון - דבעינן כסדרן:


###### Rashi on Beitzah 19b:13:1
[Rashi on Beitzah 19b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:13:1)

שזה גורם - את בל תאחר שאפילו נדר לפני החג כיון שעבר עליו חג הסוכות עובר:


###### Rashi on Beitzah 19b:14:1
[Rashi on Beitzah 19b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:14:1)

דבר שבחובה הוא - דכתיב וחגותם:


###### Rashi on Beitzah 19b:14:2
[Rashi on Beitzah 19b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:14:2)

מן החולין - ולא ממעות מעשר שני ולא מנדרים ונדבות שהוא מחויב ועומד בהן:


###### Rashi on Beitzah 19b:15:1
[Rashi on Beitzah 19b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/19b:15:1)

דאף על גב דפריש - דכשנדר התודה פירש על מנת שיוצא בה ידי חגיגתו: