## Rashi on Beitzah Daf 24b

###### Rashi on Beitzah 24b:1:1
[Rashi on Beitzah 24b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:1:1)

שוחטין מן הנגרין - שוחטין חיות מן ביברים לפי שנצודים ועומדים ועל שם שעושין שם ניגרי מים וחריצין לשתות החיות שם קרי להו נגרים:


###### Rashi on Beitzah 24b:1:2
[Rashi on Beitzah 24b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:1:2)

אבל לא מן הרשתות - מצא חיה במצודתו ספק נצוד היום ספק נצוד מאתמול:


###### Rashi on Beitzah 24b:1:3
[Rashi on Beitzah 24b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:1:3)

בא מעי"ט - למקום שהיו פרוסים והן באורך מיל או חצי מיל וכשחיה נופלת בראשו אחד מתוך שמתפרקת ומתנתקת לצאת המצודות מתקלקלות כולן וראשו השני נתק ממקום שנתקע וסימן הוא לו שיש חיה בראש האחר:


###### Rashi on Beitzah 24b:1:4
[Rashi on Beitzah 24b:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:1:4)

נתקלקלו ביום טוב - ע"כ הכי משמע שודאי נתקלקלו בי"ט וכגון שבדקן משחשכה ולא היו מקולקלין ועכשיו מקולקלין ולהכי פריך הא גופה קשיא:


###### Rashi on Beitzah 24b:3:1
[Rashi on Beitzah 24b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:3:1)

ה"ג טעמא דבא ומצאן הא ספק אסור הכי קאמר כו' - וכולה חדא מילתא היא בא ומצאן שנתקלקלו מערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב נצודו ואם יש לחוש ולומר שנתקלקלו ביום טוב כגון שלא בא ומצאן מאתמול מקולקלין הרי הן כאילו ידוע שביום טוב נצודו:


###### Rashi on Beitzah 24b:4:1
[Rashi on Beitzah 24b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:4:1)

הלכה כר' שמעון - דאמר ספק מוכן אסור והיכא דבא ומצאן מקולקלין מאתמול יש לסמוך דנצודו מבעוד יום:


###### Rashi on Beitzah 24b:5:1
[Rashi on Beitzah 24b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:5:1)

לקבל - בטלטול דכולי האי לא אחמור מספק מוכן דלתסרו בטלטול אבל באכילה לא שרינהו רבן גמליאל:


###### Rashi on Beitzah 24b:5:2
[Rashi on Beitzah 24b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:5:2)

ולוי אמר מותרין באכילה - קאמר רבן גמליאל ולאו דסבירא לרב ולוי כותיה אלא מלתיה הוא דמפרשי:


###### Rashi on Beitzah 24b:7:1
[Rashi on Beitzah 24b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:7:1)

מפולמים - לחים אמ"י בלע"ז:


###### Rashi on Beitzah 24b:7:2
[Rashi on Beitzah 24b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:7:2)

מותרין - והא על כרחך רבן גמליאל הוא דמיקל:


###### Rashi on Beitzah 24b:7:3
[Rashi on Beitzah 24b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:7:3)

שפיר - ואע"ג דלאו ספק הוא אלא ודאי מוקצה איכא למימר דמתיר בטלטולו ולקמן פריך עלה פירות בני יומן בטלטול מי שרי נהי דמיקל רבן גמליאל בספק מוכן בודאי שאינו מוכן מי מיקל:


###### Rashi on Beitzah 24b:8:1
[Rashi on Beitzah 24b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:8:1)

אלא בכוורי דאדימי - אדומים שלא נס ליחן ואדמומית שתחת לחייהן שבודקין אותן שם:


###### Rashi on Beitzah 24b:8:2
[Rashi on Beitzah 24b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:8:2)

ופירי דכבישי בירקי - כשלקטום טמנום מיד בירק שלא יברח לחלוחן כבישי טמונין כמו רישא בכבשא (חולין דף צג:) והני ודאי מוכן נינהו דניכרין שמעי"ט הן ואשמועינן דאע"ג דדמו לבני יומן לא חיישינן למראית העין ורבותי פירשו כוורי דאדימי מנותחין הן כמו אדמויי אדמוה (ע"ז דף לח:) וקשיא לי א"כ מאי למימרא:


###### Rashi on Beitzah 24b:9:1
[Rashi on Beitzah 24b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:9:1)

אם יש מאותו המין במחובר אסורין - משום מוקצה ואפילו לרבי שמעון יש מוקצה בגרוגרות וצמוקים ומחובר כגרוגרות וצמוקים דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה ולא תחלוק במחובר בין שלו בין של נכרי:


###### Rashi on Beitzah 24b:9:2
[Rashi on Beitzah 24b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/24b:9:2)

ולערב אסורין בכדי שיעשו - כדי שלא יהנה ממלאכת יו"ט והא דקאמר ולערב אסורים בכדי שיעשו הא לאחר כן מותרים אפילו לערב ראשון נמי אע"ג דליל יו"ט שני הוא ממתין בכדי שיעשו ומותרין ממה נפשך אם הלילה חול הוא הרי המתין בכדי שיעשו ואם קדש הוא נמצא שנלקטו בחול כן דעתי נוטה ויש לי ראיות הרבה מההוא בר טביא דעירובין (דף לט:) ומביצה שנולדה בזה שמותרת בזה (לעיל ביצה דף ד:) אלמא האחד חול הוא וממה נפשך מותר ולא זכיתי לשאול את פי רבי' יעקב בדבר זה כי היו נוהגים בו היתר במקומינו והיה לי דבר פשוט ולאחר פטירתו של רבי שמעתי את רבי' יצחק הלוי שהוא אוסר עד ליל מוצאי יו"ט שני וכל אנשי עירו כמותו וגם הלכות גדולות אוסרים כן ודנתי לפניו ולא הועיל לי הדבר וכל טעמו אינו אלא מדנקט בכדי שיעשו בלילה הראויה לעשיה קאמר ואני אומר צריך להמתין בכדי שיעשו משום שמא היום היה קדש והלילה חול ותדע מדלא קאמר לערב של שני אסורים בכדי שיעשו לערב הראשון קאמר ובתשובת רבי' גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל הש"ס והורה כן ונחלק עליהן: