## Rashi on Beitzah Daf 37b

###### Rashi on Beitzah 37b:1:1
[Rashi on Beitzah 37b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:1:1)

דלא כר' דוסא:


###### Rashi on Beitzah 37b:2:1
[Rashi on Beitzah 37b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:2:1)

כאן ברועה אחד - שאין בעיר אלא רועה אחד כל בני העיר מעמידין בהמתם ברשותו ונקנית שביתתו הלכך בין מוכר בין לוקח דעתו שלא תקנה הבהמה שביתתו אצלו אלא בשביתת הרועה ומתניתין בשני רועים דלא ידעינן להי מנייהו הויא לה דעת בעלים הלכך הרי הן כרגלי הבעלים אם אינם אצל הרועה מבעוד יום:


###### Rashi on Beitzah 37b:2:2
[Rashi on Beitzah 37b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:2:2)

דיקא נמי - דמתני' בשני רועים:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:1
[Rashi on Beitzah 37b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:1)

שנים ששאלו חלוק - מבעוד יום להיות ברשות שניהם:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:2
[Rashi on Beitzah 37b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:2)

זה לילך בו שחרית - של יו"ט לבית המדרש:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:3
[Rashi on Beitzah 37b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:3)

וזה לילך בו ערבית - של יו"ט לבית המשתה:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:4
[Rashi on Beitzah 37b:5:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:4)

עליו לצפון - על מנת אותו חלוק להוליכו לצפון:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:5
[Rashi on Beitzah 37b:5:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:5)

זה שערב עליו לצפון מהלך - מוליכו לצפון:


###### Rashi on Beitzah 37b:5:6
[Rashi on Beitzah 37b:5:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:5:6)

כרגלי מי שערב לדרום - מה שרגליו של דרומי יכולין לילך לצפון מוליכו זה לצפון ולא יותר:


###### Rashi on Beitzah 37b:6:1
[Rashi on Beitzah 37b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:6:1)

וזה שערב עליו לדרום - מוליכו זה לדרום כרגלי מי שערב עליו לצפון כמו שרגליו של צפוני מותרות לילך לדרום מוליכו זה ולא יותר מפני חלקו של צפוני כגון אם נתנו שניהם עירובן בסוף אלף אמה זה לצפון להיות לו שלשת אלפים לצפון ואלף לדרום שהרי ממקום ערובו יש לו אלפים אמה לכל רוח וזה לדרום לסוף אלף להיות לו שלשת אלפים לדרום ואלף לצפון אין יכולין להוליכו אלא אלף אמה לכל צד ששניהם מותרים בהם:


###### Rashi on Beitzah 37b:7:1
[Rashi on Beitzah 37b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:7:1)

ואם מצעו עליו את התחום - תחום שבת מצפון לדרום ארבעת אלפים שנים לצפון ושנים לדרום ואם נתנו עירובן זה לסוף אלפים לצפון וזה לסוף אלפים לדרום ונמצא תחום שלם ממוצע להפסיק בין שני עירוביהן לא יזוז ממקומו לא לצפון ולא לדרום שהצפוני אין לו לדרום אפילו פסיעה וכן הדרומי לצפון שממקום עירובו יש לו אלפים לכל רוח שהרי לכך ערב שתסתלק שביתתו ממקום לינתו ותקנה במקום עירובו:


###### Rashi on Beitzah 37b:8:1
[Rashi on Beitzah 37b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:8:1)

שנים שלקחו - מעיו"ט לחלקן ביו"ט:


###### Rashi on Beitzah 37b:8:2
[Rashi on Beitzah 37b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:8:2)

חבית מותרת - להוליך כל אחד חלקו למקום שערב:


###### Rashi on Beitzah 37b:8:3
[Rashi on Beitzah 37b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:8:3)

ובהמה אסורה - להוליך אלא למקום ששניהם הולכים:


###### Rashi on Beitzah 37b:9:1
[Rashi on Beitzah 37b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:9:1)

אפילו חבית אסורה - דאין ברירה וי"ל חלק שבא לזה היה ראוי לחברו ובין השמשות קנה חלק זה שביתת חברו:


###### Rashi on Beitzah 37b:10:1
[Rashi on Beitzah 37b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:10:1)

לעולם קסבר יש ברירה - הלכך חבית מותרת ושאני בהמה שהיתה בחייה בין השמשות וכל אבריה בחייה יונקים זה מזה ומשחשכה ינק כל אבר ואבר משל חברו ואין כאן לברור:


###### Rashi on Beitzah 37b:10:2
[Rashi on Beitzah 37b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:10:2)

ינקי תחומין - חלקי הבהמה שראוין לשני תחומין:


###### Rashi on Beitzah 37b:10:3
[Rashi on Beitzah 37b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:10:3)

לאיסור מוקצה לא חששו - אנן סהדי דכל חד מינייהו אקצי דעתיה מחלקו של חברו ואם היו רוצים לאכלה כאן אינה אסורה עליהם משום מוקצה לומר כל חלק ינק מחבירו ויש כאן מוקצה ולהוליכה איש לתחומו אתה אוסר עליהם מפני יניקה זו אם יש לחוש צריך לחוש אף משום מוקצה:


###### Rashi on Beitzah 37b:11:1
[Rashi on Beitzah 37b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:11:1)

יש ברירה - וחבית ובהמה מותרין:


###### Rashi on Beitzah 37b:11:2
[Rashi on Beitzah 37b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:11:2)

אין ברירה - ושניהם אסורין:


###### Rashi on Beitzah 37b:12:1
[Rashi on Beitzah 37b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:12:1)

המת בבית כו' - מפורש בפרק קמא:


###### Rashi on Beitzah 37b:14:1
[Rashi on Beitzah 37b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:14:1)

ואתמר עלה א"ר אושעיא - הא דאמרי ב"ה אף משימות המת חשב מועלת לטהר כלים הבאים בפתחים ממחשבה ואילך הוא דקאמרי אבל כלים דמעיקרא לא דאין ברירה לומר הוברר דקודם שימות נמי דעתיה להאי פתחא:


###### Rashi on Beitzah 37b:15:1
[Rashi on Beitzah 37b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:15:1)

אפוך - קמייתא:


###### Rashi on Beitzah 37b:16:1
[Rashi on Beitzah 37b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:16:1)

לקוחות הן - ולא אמרינן הוברר לכל אחד חלק ירושתו וירושה אינה חוזרת ביובל אלא שמא חלק הבא לזה לא היה שלו והרי החליפו חלקיהם והוו להו לקוחות ומחזירין זה לזה ביובל:


###### Rashi on Beitzah 37b:17:1
[Rashi on Beitzah 37b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:17:1)

בדאורייתא - לעמוד כנגד דבר תורה כגון יובל לא סמכינן אברירה:


###### Rashi on Beitzah 37b:17:2
[Rashi on Beitzah 37b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:17:2)

אבל מדרבנן - לעמוד כנגד איסור תחומין דרבנן סמכינן אברירה הלכך חבית ובהמה מותרים:


###### Rashi on Beitzah 37b:18:1
[Rashi on Beitzah 37b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:18:1)

ובדרבנן מי אית ליה והתני איו - שם חכם:


###### Rashi on Beitzah 37b:19:1
[Rashi on Beitzah 37b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:19:1)

אין אדם מתנה על שני דברים כאחד - בעירובין תנן מתנה אדם על עירובו ומניח שני עירובין ששמע שעתיד חכם לבא סמוך לעירו בתוך ד' אלפים לדרוש ברבים ואינו יודע אם למזרח אם למערב אומר אם בא חכם למזרח ערובי שבמזרח יקנה לי שביתה בא למערב ערובי שבמערב יקנה בא לכאן ולכאן אם יבאו שנים למקום שארצה אלך ואברור למחר יהא ערובי דבין השמשות קונה לאותו רוח למפרע ואי אפשר כן אלא ע"י ברירה דכי בורר למחר אומרים הוברר דבין השמשות נמי דעתיה לגבי האי ובא ר' יהודה לחלוק ולומר אינו מתנה על שני חכמים לומר למחר אברור דכי בורר למחר מי יימר דערוב של אותו רוח קנה לו בין השמשות והוברר למפרע לא אמרינן:


###### Rashi on Beitzah 37b:19:2
[Rashi on Beitzah 37b:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/37b:19:2)

אלא אם בא חכם כו' - על חכם אחד ואינו יודע לאיזה רוח יבא אפשר להתנות: