## Rashi on Beitzah Daf 39a ###### Rashi on Beitzah 39a:1:1 [Rashi on Beitzah 39a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:1:1) שיש לו מתירין - למחר יוליכוה או היום יאכלוה כאן: ###### Rashi on Beitzah 39a:2:1 [Rashi on Beitzah 39a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:2:1) סדומית - דקה היא מאוד ובטלה ותדע שהסדומית דקה היא דאמרינן (חולין דף קה:) מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים אלמא דקה היא מאד ונדבקת ביד ואינה נכרת: ###### Rashi on Beitzah 39a:3:1 [Rashi on Beitzah 39a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:3:1) ואין בטלין המים בקדרה מפני רוטבה - הניכר לעינים ומתניתין פוטר במים תנן לא שנא עיסה ולא שנא קדרה דמתניתין בתרתי איירי מדקתני תבלין דהיינו לקדרה: ###### Rashi on Beitzah 39a:3:2 [Rashi on Beitzah 39a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:3:2) עבה - תבשיל עבה שאין רוטבו ניכר והוי כעיסה: ###### Rashi on Beitzah 39a:4:1 [Rashi on Beitzah 39a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:4:1) מתני' ושלהבת - כגון הדליק נר בשלהבת חברו אינו מעכב באיסור תחומין: ###### Rashi on Beitzah 39a:4:2 [Rashi on Beitzah 39a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:4:2) מועלין בה - הנהנה ממנה מביא אשם: ###### Rashi on Beitzah 39a:4:3 [Rashi on Beitzah 39a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:4:3) ושלהבת לא נהנין - לכתחלה מדרבנן ואם נהנין לא מועלין אין חייבין קרבן מעילה דלית ביה ממשא: ###### Rashi on Beitzah 39a:4:4 [Rashi on Beitzah 39a:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:4:4) המוציא שלהבת פטור - מפרש בגמרא: ###### Rashi on Beitzah 39a:5:1 [Rashi on Beitzah 39a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:5:1) גמ' גחלת של ע"ז - שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים י״ג:י״ח) אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו: ###### Rashi on Beitzah 39a:6:1 [Rashi on Beitzah 39a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:6:1) מאי שנא של ע"ז דשרי - לגמרי דאפילו מדרבנן לא גזור בה דקתני ומותרת ובשל הקדש קתני לא נהני: ###### Rashi on Beitzah 39a:6:2 [Rashi on Beitzah 39a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:6:2) הקדש לא מאיס ולא בדילי אינשי מינה - כולי האי כע"ז דבדיליתא דהקדש לאו משום מאיסותא אלא משום אסורא ונהי דבעלמא אמרינן לגבי חולין בדילי אינשי מהקדש אבל לגבי ע"ז לאו בדילותא היא: ###### Rashi on Beitzah 39a:7:1 [Rashi on Beitzah 39a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:7:1) כל שהוא - בלא שיעור: ###### Rashi on Beitzah 39a:7:2 [Rashi on Beitzah 39a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:7:2) הא דתני חייב כשהוציאו בקיסם - דכיון דיש לו דבר להדבק בו חשובה היא בכל שהוא ומתניתין דקתני פטור כדאוקימנא לקמן בדאדייה אדויי שהיתה דולקת ברשות היחיד סמוך לרשות הרבים ונפח בידו ונתק שלהבת והפריחה לרשות הרבים: ###### Rashi on Beitzah 39a:8:1 [Rashi on Beitzah 39a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:8:1) ותיפוק ליה משום קיסם - אמאי תני המוציא שלהבת כל שהוא חייב בלאו שלהבת נמי חייב משום קיסם: ###### Rashi on Beitzah 39a:8:2 [Rashi on Beitzah 39a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:8:2) בדלית בה שיעורא - להוצאת שבת: ###### Rashi on Beitzah 39a:8:3 [Rashi on Beitzah 39a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:8:3) ביצה קלה - שהיא קלה לבשל מכל הביצים ושיערו חכמים זו ביצת תרנגולת: ###### Rashi on Beitzah 39a:9:1 [Rashi on Beitzah 39a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:9:1) אביי אמר הא דתני חייב כגון דשייפיה למנא משחא כו' - ומשום דיש לה דבר להאחז בו היא חשובה אבל בקיסם לא סבירא ליה לאביי משום דמועט הוא וממהר לכבות אי נמי רבותא אשמעינן אביי ואפי' בחספא בעלמא נמי שאינה נאחזת כל כך חשיבא הוצאה: ###### Rashi on Beitzah 39a:10:1 [Rashi on Beitzah 39a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:10:1) חרס - לענין הוצאת שבת: ###### Rashi on Beitzah 39a:10:2 [Rashi on Beitzah 39a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:10:2) כדי ליתן בין פצים לחבירו - פצים כמו פצימי פתחים (סוכה דף יח.) ופצימי חלונות (ב"ב דף יב.) הקבועים בחומה והן של עץ וסודרין אותם למטה ולמעלה ומשתי רוחות ופעמים שהן קצרים ברוחב ומושיבין שנים זה בצד זה וצריך להושיבן בשוה שלא יהא זה נמוך מזה ולא יהו עקומים וכשהאחד נוטה נותן לתחתיו חרס או אבן להשוותו או בשאין די ברוחב שניהם מבדילן זה מזה מעט ונותן חרסים דקים ביניהם: ###### Rashi on Beitzah 39a:11:1 [Rashi on Beitzah 39a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:11:1) אלא הא דתנן - מתני' פטור היכי משכחת לה: ###### Rashi on Beitzah 39a:11:2 [Rashi on Beitzah 39a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:11:2) ומשני דאדייה אדויי - כמו וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג): ###### Rashi on Beitzah 39a:12:1 [Rashi on Beitzah 39a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:12:1) מתני' כרגלי היחיד - אין מוליכין המים אלא כרגלי בעל הבור: ###### Rashi on Beitzah 39a:12:2 [Rashi on Beitzah 39a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:12:2) כרגלי אותה העיר - אלפים לכל רוח חוץ לעבורי': ###### Rashi on Beitzah 39a:12:3 [Rashi on Beitzah 39a:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:12:3) ושל עולי בבל - העשויין לעוברי דרכים באמצע הדרך ועשאום בני הגולה לשתות בעלותם: ###### Rashi on Beitzah 39a:12:4 [Rashi on Beitzah 39a:12:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:12:4) כרגלי הממלא - מפני שהוא הפקר והפקר נקנה בהגבהה ואם בא אחד ושאל לו מימיו אינו מוליכן אלא כרגליו ולית ליה דרבי יוחנן דאמר חפצי הפקר קונים שביתה לעצמן במקומן וכ"ת א"כ הוה ליה למימר הרי הן כרגלי כל אדם ואמאי קתני כרגלי הממלא קסבר יש ברירה להחמיר ואמרינן הוברר דמאתמול נמי הוברר דלהאי גברא חזו וברשותיה קיימי ובעירובין (דף מה:) נמי דלא כרבי יוחנן בן נורי מתוקמא: ###### Rashi on Beitzah 39a:13:1 [Rashi on Beitzah 39a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:13:1) גמ' נהרות המושכין - היינו סתם נהרות שיש להם משך להלאה ממקום מקור נביעתן: ###### Rashi on Beitzah 39a:13:2 [Rashi on Beitzah 39a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:13:2) ומעינות הנובעין - ואין יוצאין מגומות נביעתן לימשך הלאה: ###### Rashi on Beitzah 39a:13:3 [Rashi on Beitzah 39a:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:13:3) הרי הן כרגלי כל אדם - אין להם שום שביתה לא במקומן ולא כרגלי הבעלים ולא כרגלי הממלא אלא כל אדם מוליכן ברגליו דכל מידי דנייד לית ליה שביתה והכי מפרשי' בעירובין בפרק מי שהוציאוהו: ###### Rashi on Beitzah 39a:14:1 [Rashi on Beitzah 39a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:14:1) מילא ונתן לחבירו - וכגון שמילא לצורך חבירו דאי מלאו לעצמו הא תנן בהדיא כרגלי הממלא: ###### Rashi on Beitzah 39a:14:2 [Rashi on Beitzah 39a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:14:2) כרגלי מי שנתמלאו לו - דנעשה זה שלוחו וקנה לו: ###### Rashi on Beitzah 39a:15:1 [Rashi on Beitzah 39a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:15:1) רב ששת סבר בירא דהפקרא הוא - והמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו כדאמרינן בבבא מציעא בשנים אוחזין (בבא מציעא דף י.) דהוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים אלא המגביה קנה ורב נחמן סבר בירא דשותפי הוא לא הפקירוהו בני הגולה אלא נתנוהו לכל ישראל שיהיו שותפין בו וכשאמר זה לחבירו למלאות לו מחלקו והלך בשליחותו נעשה שלוחו ואין זה מגביה מציאה: ###### Rashi on Beitzah 39a:16:1 [Rashi on Beitzah 39a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/39a:16:1) המודר אסור - מי שהוטל עליו הנדר אסור ליהנות מזה שנדר הנדר דה"ק ממוני עליך הקדש: