## Rashi on Beitzah Daf 7b

###### Rashi on Beitzah 7b:1:1
[Rashi on Beitzah 7b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:1:1)

דשמעה קליה ביממא - שהקול אינו נשמע ביום כבלילה:


###### Rashi on Beitzah 7b:2:1
[Rashi on Beitzah 7b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:2:1)

עובדא - דבדק מעי"ט ולא מצא והשכים ומצא ולא היה תרנגול זכר עד ששים בתים וסמך רב מרי על התרנגול והתיר את הביצה:


###### Rashi on Beitzah 7b:3:1
[Rashi on Beitzah 7b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:3:1)

מברא - גשר:


###### Rashi on Beitzah 7b:3:2
[Rashi on Beitzah 7b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:3:2)

מיצרא - חבל קשור בראשי שתי יתדות אחת תקועה בשפת הנהר מזה ואחת תקועה בשפת הנהר מזה ועץ קצר מוטל לרוחב הנהר ועוברין בו בדוחק על ידי שאוחזין בחבל ועוברין:


###### Rashi on Beitzah 7b:4:1
[Rashi on Beitzah 7b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:4:1)

במאי אוקימתא - לדרבי יוסי ב"ר שאול:


###### Rashi on Beitzah 7b:5:1
[Rashi on Beitzah 7b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:5:1)

אימא מאתמול הואי - דכיון דרובא ביממא ילדן אי לא בדק תלינן ביממא:


###### Rashi on Beitzah 7b:5:2
[Rashi on Beitzah 7b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:5:2)

דרבי יוחנן לא שכיחא - הלכך בדאיכא זכר כיון דקים לן דאינה יולדת בלילה תלינן כרבי יוחנן אבל בדספנא מארעא לילד בלילה שכיח טפי מיצתה רובה:


###### Rashi on Beitzah 7b:6:1
[Rashi on Beitzah 7b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:6:1)

תומא שחיקא - שומין שחוקין:


###### Rashi on Beitzah 7b:6:2
[Rashi on Beitzah 7b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:6:2)

לגלויא - הנחש שותה ממנו אם מוצאו מגולה ומטיל בו ארס:


###### Rashi on Beitzah 7b:8:1
[Rashi on Beitzah 7b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:8:1)

אם כן - דחד שיעורא לתרוייהו:


###### Rashi on Beitzah 7b:8:2
[Rashi on Beitzah 7b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:8:2)

שיעורו של זה כו' - להכי לא יליף שאור מחמץ משום דחמץ בככותבת דלא תימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון ושאור נמי בככותבת להכי כתביה בהדיא לשעורי בשיעורא זוטא ושיעורא רבא ולהכי נקט כותבת דבהכי הוי יתובי דעתא כדמפרש טעמא ביומא (דף עט.) אי נמי שיעורין הלכה למשה מסיני:


###### Rashi on Beitzah 7b:11:1
[Rashi on Beitzah 7b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:11:1)

לית להו דרבי זירא - בתמיה והא קרא בהדיא כתיב:


###### Rashi on Beitzah 7b:11:2
[Rashi on Beitzah 7b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:11:2)

פתח הכתוב בשאור - שאור לא ימצא בבתיכם (שמות יב):


###### Rashi on Beitzah 7b:11:3
[Rashi on Beitzah 7b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:11:3)

וסיים בחמץ - כי כל אוכל [מחמצת] והוה ליה למכתב כי כל אוכל שאור כו' דהא אתיא עונשו עם אזהרתו:


###### Rashi on Beitzah 7b:11:4
[Rashi on Beitzah 7b:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:11:4)

זהו שאור וכו' - כזה כן זה:


###### Rashi on Beitzah 7b:12:1
[Rashi on Beitzah 7b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:12:1)

לענין אכילה כולי עלמא לא פליגי - דאפילו ב"ש מודו דחמץ חייב בכזית כשאור באכילתו וכדר' זירא אבל לביעור לב"ש לא השוו מדאיצטריך קרא למכתבינהו לתרוייהו לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור לא ילפינן למימר כי היכי דבאכילה השוה הכתוב אכילת חמץ לביעור שאור אף לביעורו השוה לו דמדאיצטריך למכתבינהו יש חלוק בשיעורן:


###### Rashi on Beitzah 7b:14:1
[Rashi on Beitzah 7b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:14:1)

תניא נמי הכי - דבביעור הוא דפליגי ולא באכילה:


###### Rashi on Beitzah 7b:16:1
[Rashi on Beitzah 7b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:16:1)

השוחט דיעבד - דאי שחט משמע אבל לכתחילה לא שרי ליה בית שמאי לשחוט אא"כ יש לו עפר מוכן תיחוח:


###### Rashi on Beitzah 7b:16:2
[Rashi on Beitzah 7b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:16:2)

מכלל דת"ק סבר ישחוט - בתמיה והא השוחט קאמר:


###### Rashi on Beitzah 7b:17:1
[Rashi on Beitzah 7b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:17:1)

הא לא קשיא - לא ישחוט דב"ה אכסוי לחודיה קא מהדרי והכי קאמר לא יגמור מעשה השחיטה דהיינו הכסוי:


###### Rashi on Beitzah 7b:17:2
[Rashi on Beitzah 7b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:17:2)

לא ישחוט ויכסה - אע"פ ששחט לא יגמור:


###### Rashi on Beitzah 7b:19:1
[Rashi on Beitzah 7b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:19:1)

השוחט שבא לימלך - אע"ג דהשוחט דעלמא דיעבד על כרחך הכא לכתחלה השוחט שבא לשחוט (בהמה) ובא לימלך לנו מה יעשה אם ישחוט אם לאו הואיל ואין לו עפר תיחוח ב"ש אומרים כו':


###### Rashi on Beitzah 7b:20:1
[Rashi on Beitzah 7b:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:20:1)

רב יוסף אמר כו' - ולקמיה מפרש במאי קמפלגי רבה ורב יוסף אליבא דב"ש:


###### Rashi on Beitzah 7b:21:1
[Rashi on Beitzah 7b:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:21:1)

בעפר - משמע שהוא נבלל וטמון בעפר קודם הכסוי:


###### Rashi on Beitzah 7b:21:2
[Rashi on Beitzah 7b:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:21:2)

וכסהו עפר - הוי משמע דלא קפיד אלא אכסוי:


###### Rashi on Beitzah 7b:23:1
[Rashi on Beitzah 7b:23:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:23:1)

אית לן דר' זירא - ובעינן עפר למטה והכי קאמר רבה אם יכולין לומר לו שחוט מיד שיש לו כבר עפר למטה שרינן ליה אבל אם אנו צריכין לומר לו חפור תחלה לא נתיר לו:


###### Rashi on Beitzah 7b:23:2
[Rashi on Beitzah 7b:23:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:23:2)

דלמא - לאחר חפירה ממליך ולא שחיט נמצא שחופר בחנם:


###### Rashi on Beitzah 7b:23:3
[Rashi on Beitzah 7b:23:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:23:3)

הא עדיפא - דלא תגזור הכי:


###### Rashi on Beitzah 7b:24:1
[Rashi on Beitzah 7b:24:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Beitzah/r/7b:24:1)

והא קא עביד כתישה - לרב יהודה פריך דאמר והוא שיש לו דקר נעוץ אלמא דטעמא דמתניתין לאו משום דאתי עשה דוכסהו בעפר ודחי את לא תעשה כל מלאכה אלא משום דכבר חפור ועומד הוא והא קא עביד כתישה שעדיין רגבים מדובקים הם ואינן ראוין לכסוי אלא אם כן כותשן וכותש תולדה דטוחן הוא ומלאכה היא: