## Rashi on Berakhot Daf 49b

###### Rashi on Berakhot 49b:1:1
[Rashi on Berakhot 49b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:1:1)

והדר לרישא – לתחלת ברכת המזון כדאמרינן (לעיל ברכות דף כט:) גבי תפלה עקר את רגליו חוזר לראש התם הוא דאיכא עקירת רגלים אבל הכא סיום הברכה הוא עקירת רגלים:


###### Rashi on Berakhot 49b:7:1
[Rashi on Berakhot 49b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:7:1)

מי שיצא מירושלים – לעיל מיניה מיירי ההולך לשחוט את פסחו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו יבטל בלבו וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש ונפסל ביציאתו חוץ לחומה:


###### Rashi on Berakhot 49b:7:2
[Rashi on Berakhot 49b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:7:2)

אם עבר צופים – מקום שיכול לראות בהמ"ק:


###### Rashi on Berakhot 49b:7:3
[Rashi on Berakhot 49b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:7:3)

לפני הבירה – מקום בהר הבית שיש שם בית הדשן גדול ששורפין פסולי קדשים קלים כדאמרינן בזבחים בפרק טבול יום (זבחים דף קד:):


###### Rashi on Berakhot 49b:8:1
[Rashi on Berakhot 49b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:8:1)

זה וזה – חמץ ובשר קודש:


###### Rashi on Berakhot 49b:10:1
[Rashi on Berakhot 49b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:10:1)

חזרתו כטומאתו גרסינן – שיעור חזרתו כשיעור טומאתו מידי דחשיב לענין טומאה חשיב זה לענין חזרה:


###### Rashi on Berakhot 49b:11:1
[Rashi on Berakhot 49b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:11:1)

מתני' בשלשה והוא אומר ברכו – דהא בלאו דידיה איכא זימון וכן כולם:


###### Rashi on Berakhot 49b:12:1
[Rashi on Berakhot 49b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:12:1)

אחד עשרה ואחד עשרה רבוא – כלומר הכל שוה משראויים להזכיר את השם אין צריכין לשנות ובגמ' פריך הא קתני סיפא במאה והוא אומר כו':


###### Rashi on Berakhot 49b:15:1
[Rashi on Berakhot 49b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:15:1)

לפי רוב הקהל הם מברכים – כמו שאמר שיש חילוק בין מאה לעשרה ובין מאה לאלף ובין אלף לרבוא והא דקתני אחד עשרה ואחד עשרה רבוא ר"ע היא דאמר מה מצינו בבית הכנסת משהגיעו לעשרה אין חילוק בין רבים בין מועטים אף כאן אין חילוק הכי מוקי לה בגמרא:


###### Rashi on Berakhot 49b:16:1
[Rashi on Berakhot 49b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:16:1)

גמ' אל יוציא את עצמו – אע"פ שבארבעה הוא רשאי לומר לשלשה ברכו טוב לו שיאמר נברך ואל יוציא עצמו מכלל המברכים:


###### Rashi on Berakhot 49b:17:1
[Rashi on Berakhot 49b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Berakhot/r/49b:17:1)

תנן בשלשה והוא אומר ברכו – אלמא הכי עדיף כלומר רבים אתם ואפילו איני עמכם: