## Rashi on Bereshit Rabbah Chapter 3

###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:1)

**תמליוסי.** יסוד ובלשון יון תמיליאוסו יסוד:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:2
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:2)

**א"ל והלא מקרא מלא הוא ואת אמרת בלחישה.** דכתיב עוטה אור כשלמה (תהילים ק״ד:ב׳):


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:3
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:3)

**עטרו.** סככו. עד כאן דרש ר' יצחק:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:4
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:4)

**אתא ר' פנחס מפתח פומך.** מפתיחת פומך לנו היה אור כלומר במאמר פיך הארת לעולם א"ל כשם שקבלתיו בלחישה כך אמרתיו בלחישה:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:4:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:1)

**א"ר ברכיה אלולי.** דדרש על העיקר כבר אי אפשר לאומרה אי אפשר לפרש הדבר הזה כמו שפירש ר"ש בר נחמני שנתעטף הקב"ה בשמלה לבנה והבהיק זיו אורה מסוף העולם ועד סופו:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:1)

יפה פירשה אלא שדרשה יפה ממנו ר' יצחק:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:2
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:2)

**מקמי כן מה הוה אמרין.** מקודם לכן מה היו אומרים מהיכן נבראת האורה כלומר קודם שפרשה ר"ש בר נחמני:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:3
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:3)

ס"א קודם שדרשה ר' יצחק ברבים:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:4
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:4)

ס"א רבי שמעון בן יהוצדק שאליה לר' שמואל בר רב נחמן אמר ליה כיצד ברא הקב"ה האורה אמר לו נתעטף הקב"ה באורה כאצטלית לבנה והבהיק את העולם מאורה שאלמלא שמעתי לר' יצחק ברבים לא אמרתיה ברבים:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:5
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:5)

מהיכן הביא הקב"ה את האורה ר' ברכיה בשם ר' יצחק מבית המקדש הביאה שנאמר כסא כבוד מרום מראשון וגו'. ומפרש בויקרא רבה חלונות היו בבית המקדש ומשם האורה יוצאה לעולם שנאמר וחלונות לו ולאלמין סביב סביב כהחלונות האלה כחלונות אין כתיב כאן אלא כהחלונות כהות החלונות אטומות מבפנים ורחבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם כך מצאתי בשוחר טוב ובבראשית רבה כך כתוב אמר ר' ברכיה אלולי שדרשה רבי יצחק אפשר ממרינא מקמיה כן מה הוו אמרין רבי ברכיה בשם ר"י ממקום בית המקדש וכו' והכי פירושו אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים מלמד שנתעטף וכו' אפשר ממרינא בתמיה וכי אפשר לומר שיצתה האורה מטלית לבנה של הקב"ה והלא הוא וכבודו אורה מובהקת שנאמר ה' אורי וישעי (תהלים כ"ז א') ונהורא עמיה שרא ולמה הוצרך לטלית לבנה להבהיק ע"כ:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:6
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:6)

**ר' ברכיה בשם ר"י במקום בהמ"ק וכו'.** וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות לפיכך הכתוב משבחו בלשון כפול אור כי טוב ושנים הראשונים בלשון פשוט יהי אור בלבד וכן השני ויהי אור בלבד שלא נטפל שום קילוס עמהם כשם שנטפל עם שנים אלו בספר ויקרא שנתוספה עם האור כי טוב ובמשנה תורה שנטפל עם האור יום דכתיב ויקרא אלהים לאור יום ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כנגד ספר וידבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ כדכתיב לאלה תחלק הארץ אף זה לא ניתוסף שם שני ויקרא אלהים לאור יום כנגד משנה תורה שהוא מלא הלכות מרובות מתיבין ליה חבריא לרב סימון והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות והיה לו לכפול דבר בס' ויקרא כמו במשנה תורה שכ' במ"ת אור ויום הרי שתי אורות כלומר לאחר שאמרת שלכך נוסף יום שני לויקרא דכתיב את האור כי טוב האיך תאמר אף במשנה תורה שהוא מלא הלכות רבות האיך אפשר לקבוע טעם בשני מקראות שאינן דומין זה לזה אחר שלא נוסף שם בשני במקרא השני אמר להם אף הוא שינה דבר הוא כלומר אף מפני מה שינה הכתוב בויקרא שכפל לספר בויקרא וחברייא דפרכי לר' סימון לא משמע להו אור וטוב דויקרא כפולה דלא מוכיח כאידך את האור יום לא הוא אור ולא הוא יום בתמיה:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:7
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:7](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:7)

ס"א לפי שכתוב כי טוב בוירא אלהים את האור מה שאין כן באחרים לפיכך דורש ממנו כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות וכן ויקרא אלהים לאור יום והיינו שבח ועילוי מה שאין כן באחרים לפיכך דורש הימנו כנגד משנה תורה והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות ולמה אתה דורש ויקרא אלהים לאור יום כנגד משנה תורה אמר אף היא שונה בה דברים אף משנה תורה שונה מה שנאמר בשאר ספרים ומלא הלכות רבות ולפיכך תלה בו פסוק זה מויקרא אלהים לאור יום שגם הוא שונה דבר וכופל באורה:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:8
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:8](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:8)

**אור יום לא היא אור ולא היא יום.** בכל האחרים אין להקשות שכולם באים לצורך כמו ויקרא אלהים ליבשה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה לפיכך נקראת ארץ וכן ויקרא אלהים לרקיע שמים כדדרשינן לקמיה שא מים. אבל בזה יכול להקשות שאור ויום דבר אחד הוא ע"כ:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:9
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:9](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:9)

**אם קורא ליבשה** אין זה תימה דקראה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה ואם לרקיע שמים שא מים אלא אור למה נקרא יום והלא אור ויום אחד הוא ומשיב תני אור שנברא בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל חמה לפי שאור שלה יתירה על אור החמה וכו':


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:10
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:10](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:10)

**ובלילה אינה יכולה להאיר.** שלא נבראת אלא ביום זה והיכן היא באיזה מקום היא מאחר שאינה מאירה לא ביום ולא בלילה:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:11
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:11](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:11)

**נגנזה.** והיכן היא כלומר לצורך מה נגנזה:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:12
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:12](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:12)

**לשבעת ימי משתותי.** לשבעת ימי משתה שלי להכי משתעי קראי ויקרא אלהים לאור יום לאותו אור שהתקין לצדיקים לעתיד לבוא שהקב"ה גנזו בגנזיו והפקיד לכירה (א"ה פי' לסעודה כמו ויכרה להם כרה גדולה במלכים). וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל כך מצאתי בשוחר טוב:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:13
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:13](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:13)

**ר' נחמיה אומר כאור שבעת הימים אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח.** שנאמר ויהי לשבעת הימים וגו' ומפורש בסדר עולם אלו שבעת הימים מה טיבן אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח שעכבו את הפורענות ובשכר שנתאבלו עליו כראוי השפיע להם הקב"ה אורה לכך כתיב כאור שבעת הימים כאור אותן שבעת הימים שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב כי טוב הוא מתושלח כמה דתימר אמרו צדיק כי טוב (ישעיה ג' י'):


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:14
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:14](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:14)

**רבי יהודה ב"ר סימון אמר הבדילו לעצמו.** למה הדבר דומה למלך שראה מנה יפה אמר זו שלי כך כשראה הקב"ה את האור אמר אין כל בריה יכולה להשתמש בה אלא אני ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אתמהא לא ברביעי נתלו המאורות והאיך אפשר לומר כאור שבעת הימים ימי בראשית והלא אע"פ שנבראו המאורות ביום ראשון לא שמשו אלא מיום רביעי והיה לו לומר כאור ארבעת הימים אלא כאינש דאמר כך וכך אני מפקיד לשבעת ימי משתה משתותי כאדם שמניחין לפניו מנות יפות ואמר זו וזו אני מצניע לשבעת ימי המשתה שלי כך כשברא הקב"ה את עולמו וראה את האור כי טוב עמד וגנזו לצדיקים לשבעת ימי המשתה שעתיד לעשות לצדיקום:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:15
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:15](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:15)

**הבדילו לו** הבדילו הקב"ה לצרכו להאיר סביביו:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:16
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:16](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:16)

**איסטרטיגין** פקיד כמו נציב פלשתים דמתרגמי' איסטרטיג פלישתאי (ש"א י"ג ג'):


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:17
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:17](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:17)

ס"א איזה הוא מקומו אם ישלוט ביום ובלילה. אמר רב תנחומא אני אומר טעם יוצר אור ובורא חשך עושה שלום לכשבראם עשה שלום ביניהם:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:18
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:6:18](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:18)

ס"א משבראם מאותו יום שבראן עשה שלום ביניהם:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:7:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:7:1)

הכי גרסינן והיה ערב אין כתיב כאן שיהא משמש להבא אלא ויהי לשעבר מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן עד שלא נברא העולם:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:7:2
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:7:2)

**דין הניין.** אלו הנאוני:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:8:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:1)

**יום אחד.** שבו נבראו שמים חדשים וארץ ואורה ס"א דסברים שהם חדשים שהם יחידים בעולם שאין עוד מלבדם ע"כ:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:1
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:1)

**אמר רבי שמואל בר נחמני מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים.** ששתף חשבון שלו שהתחיל לספר בבריאת העולם עם חשבון הנשיאים שנאמר ביום הראשון הקריב (במדבר י') וכן כולם וכן כתוב בבריאת העולם יום שני אע"פ שאין לשון שני ושלישי נופל אלא על ראשון:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:2
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:2)

ס"א שמאחר שחשב יום אחד היה לו לחשוב מכאן ואילך יום שנים ושלשה וארבעה כהלוך החשבון שמתחילין בלשון אחד תחלה ולא יתכן לומר לשון שני ושלישי ורביעי כי אם לאחר ראשון:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:3
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:3)

**ואימתי פרע.** היכן השלים את הלשון שהיה לו לומר ויהי ערב ויהי בקר יום ראשון להלן פריך ויהי המקריב ביום ראשון אמר הקב"ה נדמה בעיני אותו יום הראשון של הקמת המשכן כאלו אותו היום בראתי את עולמי אותו היום של הקמת המשכן הוא יום ראשון בניסן ויום ראשון בשבוע דתניא בסדר"ע עשר עטרות נטל אותו היום יום שמיני למלואים ראשון למעשה בראשית שיום ראשון בשבת היה וראש חדש ניסן ובניסן נברא העולם וביום ראשון. ס"א וביום ראשון של שביעי עד כאן:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:4
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:4)

**ראשון לנשיאים.** אותו היום התחילו הנשיאים להביא קרבן:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:5
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:5)

**ראשון למלכים.** ראש חדש ניסן ראש השנה למלכים ודבר זה שבוש הוא שהרי תקנת סופרים היה כדמפרש בראש השנה משום שטרות ואינה כתובה לא בסדר עולם ולא במסכת שבת פ"ר עקיבא דהתם נמי תניא להאי לעשרה עטרות וכן לשחיטת צפון לא גרסינן התם ושבוש הוא דמה איריא עבודה זו משאר עבודות:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:6
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:6)

**ראשון לכהונה.** דעד שלא הוקם המשכן הותרו הבמות ועבודה בבכורות כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל בכורי בני ישראל משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים דכל שבעת ימי המלואים עשה משה על המזבח דתוך אותו אהל שנטה לו מחוץ למחנה עד שלא היה המשכן כך שמעתי. אבל בסדר עולם מוכיח כי שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד המשכן להקריב על גבי המזבח ומפרקו לאחר ההקרבה. ובשמיני העמידו ושוב לא פסקו ובו ביום התחיל אהרן לשמש עבודה הראויה ואינו ראשון לעבוד עבודת ציבור דהיינו קרבן כדכתיב פרשת ביום השמיני (א"ה נ"ל שצ"ל והיינו ודוק) ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים והכי תניא בסדר עולם בו ביום הקריבו ישראל תמידים נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:7
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:7](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:7)

**ראשון לשכון בישראל.** ששרתה שכינה בישראל כדכתיב כי היום ה' נראה עליכם (ויקרא ט' ד') וכתיב וירא כבוד ה' אל כל העם:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:8
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:8](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:8)

**ראשון לחדשים.** כדכתיב ראשון הוא לכם לחדשי השנה ראשון לברך את ישראל כדכתיב וישא אהרן את ידיו (ויקרא ט' כ"ב) ראשון לירידת האש כדכתיב ותצא אש מלפני ה' וכו' ראשון לאכילה דכתיב בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו:


###### Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:9
[Rashi on Bereshit Rabbah 3:9:9](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:9)

**ראשון לאיסור במות.** משהוקם המשכן נאסרו הבמות כדכתיב למען אשר יביאו: