## Rashi on Chagigah Daf 7b

###### Rashi on Chagigah 7b:1:1
[Rashi on Chagigah 7b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:1:1)

א"ל אביי האי נמי לא תיבעי לך קרא דבלאו קרא נמי פשיטא מאחר שחייב את כולן אנא ידענא דכל אחד צריך לזרז את עצמו דהיאך יאמר האב לאלו הוו זריזין ולאלו הוו עצלין:


###### Rashi on Chagigah 7b:2:1
[Rashi on Chagigah 7b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:2:1)

אלא קרא לכדאחרים - והיינו נמי אין נראין לחצאין דמי שאינו ראוי לעלות אלא בחבורה מועטת כגון אלו שיעשו חבורה לעצמן כך נראה בעיני וחביריי מפרשין דלאו אין נראין לחצאין אתא אביי לפרושי אלא למימרא דקרא לאו להכי אתא וקשיא לי סוף סוף הא דאין נראין חצאין מאי קאמר תנא ועוד ששיטת הש"ס כל היכא דאיכא סבר פלוני למימר הכי ואמר ליה פלוני הכי ההיא מילתא גופא דהוה מצי למימר קמא מתרץ בתרא ואמר ליה דלא תפרשיה הכי אלא הכי:


###### Rashi on Chagigah 7b:3:1
[Rashi on Chagigah 7b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:3:1)

מתני' עולות במועד באות מן החולין - משמע השתא עולות ראייה הבאות בחולו של מועד באות מן החולין ולא ממעות מעשר שני דקיי"ל כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין במסכת מנחות (דף פב.) ולקמן נמי בגמרא (דף ח.) תניא מסת מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין ובגמ' פריך אמאי נקט חולו של מועד כי מייתי לה ביום טוב נמי מן החולין בעי לאתויי:


###### Rashi on Chagigah 7b:3:2
[Rashi on Chagigah 7b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:3:2)

ושלמים מן המעשר - בגמרא מפרש שלמי שמחה דרבינהו קרא בכל מילי:


###### Rashi on Chagigah 7b:3:3
[Rashi on Chagigah 7b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:3:3)

ויו"ט הראשון של פסח - בגמרא מפרש מאי היא ומאי שנא פסח דנקט:


###### Rashi on Chagigah 7b:4:1
[Rashi on Chagigah 7b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:4:1)

ישראל יוצאין ידי חובתן - משום שמחה בכל ענין שיש להן בשר לשובע ואין זקוקין לזבוח שלמים לשם כך:


###### Rashi on Chagigah 7b:4:2
[Rashi on Chagigah 7b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:4:2)

בנדרים ונדבות - שהתנדבו כל השנה וכשעולין לירושלים ברגל מביאין אותן ומקריבין אימוריהן והבשר נאכל לבעלים יוצאין בהן משום שמחה משום דבעי למיתני סיפא והכהנים בחטאות וכו' נקט ברישא ישראל:


###### Rashi on Chagigah 7b:4:3
[Rashi on Chagigah 7b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:4:3)

והכהנים - שבאו להן חטאות ברגל חטאות ואשמות שהיו עולי רגלים מחוייבין ויש להן בשר לשובע יוצאין בהן משום שמחה ואין צריכין להביא שלמים לשם שמחה אלא בזמן שאין להן בשר לשובע:


###### Rashi on Chagigah 7b:4:4
[Rashi on Chagigah 7b:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:4:4)

יוצאין בחזה ושוק - המורמים להן משלמי עולי רגלים:


###### Rashi on Chagigah 7b:4:5
[Rashi on Chagigah 7b:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:4:5)

אבל לא בעופות - בחטאת העוף שאין שובע אלא בבשר בהמה ובגמ' יליף לה:


###### Rashi on Chagigah 7b:5:1
[Rashi on Chagigah 7b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:5:1)

גמ' הא - אם הביאן ביום טוב יביאם מן המעשר אם ירצה בתמיה:


###### Rashi on Chagigah 7b:6:1
[Rashi on Chagigah 7b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:6:1)

וכי תימא - האי דנקט במועד משום דאגב אורחיה קא משמע לן מילתא אחריתי דאין עולת ראייה קריבה ביום טוב ואף על פי שהיא חובת הרגל הואיל ויש לה תשלומין למחר:


###### Rashi on Chagigah 7b:7:1
[Rashi on Chagigah 7b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:7:1)

מביאין שלמים - ביום טוב לפי שיש בהם צורך מאכל הדיוט:


###### Rashi on Chagigah 7b:7:2
[Rashi on Chagigah 7b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:7:2)

ואין סומכין עליהן - שהסמיכה שבות היא שמשתמש בבעלי חיים ותנן אלו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה (ביצה דף לו:):


###### Rashi on Chagigah 7b:7:3
[Rashi on Chagigah 7b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:7:3)

אבל לא עולות - אין מביאין כלל דסבירא להו לב"ש לכם (שמות יב) ולא לגבוה חוץ מתמידין ומוספין שזמנן קבוע וכל שזמנן קבוע כתיב בהו במועדו ואפילו בשבת וכל שכן ביו"ט:


###### Rashi on Chagigah 7b:7:4
[Rashi on Chagigah 7b:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:7:4)

וסומכין עליהן כיון דמותר להביאן לא גזרו שבות לבטל סמיכתן:


###### Rashi on Chagigah 7b:8:1
[Rashi on Chagigah 7b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:8:1)

ביו"ט אינן באות - ואפי' לב"ה סבירא ליה לתנא דמתני' דנדרים ונדבות אין קריבין ביו"ט וכי שרו ב"ה בעולת ראייה ושלמי חגיגה אע"פ שיש להן תשלומין עיקר מצותן ביום ראשון דכתיב וחגותם אותו (ויקרא כ״ג:ז׳) ביום ראשון משמע:


###### Rashi on Chagigah 7b:8:2
[Rashi on Chagigah 7b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:8:2)

וכשהיא באה אינה באה אלא מן החולין - והכא לא מצו לאיפלוגי ולמימר טופל מעות מעשר עמהן דכי אישתרי טפילה בחגיגה הוא דאישתרי לקמן מניין שאם רצה לערב כו' גבי שלמים יש אדם שיש לו אוכלין מרובין ונכסין מועטים ואי אפשר להביא אכילות כולן מן החולין אבל עולה למה טופלה יביא במעה כסף:


###### Rashi on Chagigah 7b:8:3
[Rashi on Chagigah 7b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:8:3)

אף מן המעשר - דלאו דבר שבחובה הוא במקום שיש בשר והרי יש לו מעות מעשר שני שיש לו להוציא בירושלים ויקנה בהם שלמים ורבי קרא לקמן כל מיני שמחות לשמחה:


###### Rashi on Chagigah 7b:8:4
[Rashi on Chagigah 7b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:8:4)

וחגיגת יום טוב הראשון - שהוא ודאי דבר שבחובה אפי' יש לו בשר הרבה דילפינן לקמן מוחגותם אותו וגו' ולקמיה פריך מאי שנא פסח דנקט:


###### Rashi on Chagigah 7b:8:5
[Rashi on Chagigah 7b:8:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:8:5)

וב"ה אומרים כו' - לקמן פריך הא ודאי דבר שבחובה היא ומוקי לה בטופל:


###### Rashi on Chagigah 7b:10:1
[Rashi on Chagigah 7b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chagigah/r/7b:10:1)

חגיגת י"ד לא - כלומר להכי נקט פסח לפי שיש ערב פסח חגיגה אחרת כשהיתה חבורת פסח מרובה היו מביאין עמו חגיגה כדי שיהא פסח נאכל על השובע ואשמעינן מתניתין דחגיגת יו"ט עצמו הוא דאינה באה אלא מן החולין אבל חגיגת ארבעה עשר באה אף מן המעשר: