## Rashi on Chullin Daf 121b

###### Rashi on Chullin 121b:1:1
[Rashi on Chullin 121b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:1:1)

שסופה לטמא טומאה חמורה - אדם ובגדים אם יאכלנה הילכך אינה צריכה הכשר דילפינן מזרעים. וטעמא דמחשבה משום דסתמא לאו לאכילה קיימא ובכפרים קיימינן שאין רגילים לאכול עופות אבל בכרכים תנן (עוקצים פ"ג משנה ג) דאין צריכין מחשבה דסתמא לאכילת עובדי כוכבים עומדת:


###### Rashi on Chullin 121b:2:1
[Rashi on Chullin 121b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:2:1)

אמר חזקיה - שאני מתניתין דבמפרכסת קיימינן שעדיין אין בה טומאה חמורה וסופה נמי שמא לא תבא לידי טומאה חמורה שהרי הוא יכול לגוררה לגירורים דקים פחותים פחותים מכזית עד שתכלה כולה ושוב לא תטמא טומאת נבלות אבל נבלת עוף טהור כבר מתה וראויה לטמא טומאה חמורה:


###### Rashi on Chullin 121b:3:1
[Rashi on Chullin 121b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:3:1)

ומי אמר חזקיה הכי - אלמא סבירא ליה לחזקיה הא דתנן דאין טומאת נבלות במפרכסת:


###### Rashi on Chullin 121b:3:2
[Rashi on Chullin 121b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:3:2)

שחט בה - בטמאה:


###### Rashi on Chullin 121b:3:3
[Rashi on Chullin 121b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:3:3)

אינה לאברים - אין בן נח מוזהר עליה משום אבר מן החי וכ"ש בטהורה דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ואפילו רבי יוחנן מודי בה בטהורה:


###### Rashi on Chullin 121b:5:1
[Rashi on Chullin 121b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:5:1)

א"ל - מודה חזקיה דאינה מטמאה כנבילה ואע"פ שמותרת לבני נח דיצאה מכלל חיה ולכלל מתה לא באת ובטומאת נבלות כתיב וכי ימות:


###### Rashi on Chullin 121b:6:1
[Rashi on Chullin 121b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:6:1)

דתני רב אושעיא כוותיה - דאסורה לבני נח:


###### Rashi on Chullin 121b:7:1
[Rashi on Chullin 121b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:7:1)

מטמאה טומאת אוכלין - אם נגעה בשרץ וחזרה ונגעה באוכלין הואיל וישראל שחטה שחיטה מעלייתא וחישב עליה להאכילה לעובד כוכבים כדפרישית לעיל:


###### Rashi on Chullin 121b:8:1
[Rashi on Chullin 121b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:8:1)

כפורש מן החי - ומטמא מיד כאבר מן הנבלה דאמרי' בהאי פירקא (לקמן חולין דף קכח:) אבר מן החי מטמא כנבלה:


###### Rashi on Chullin 121b:8:2
[Rashi on Chullin 121b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:8:2)

ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי - אין בו טומאה דבשר הפורש מן החי טהור ולהכי הוי כמן החי שאסור לבני נח:


###### Rashi on Chullin 121b:8:3
[Rashi on Chullin 121b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:8:3)

אפילו לאחר שתצא נפשה - הואיל ונחתך מחיים והיינו כר' יוחנן:


###### Rashi on Chullin 121b:9:1
[Rashi on Chullin 121b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:9:1)

שחט בה אחד אינה מטמאה טומאת אוכלין - דלא אשכחן היתר אכילה בדכוותה לא לישראל ולא לבני נח וכן בנחרה ועודה מפרכסת:


###### Rashi on Chullin 121b:10:1
[Rashi on Chullin 121b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:10:1)

מטמאה טומאת אוכלין - הואיל ויש היתר אכילה בדוגמתה אם שחטה ישראל השתא נמי מהניא לה הך מחשבת עובד כוכבים לצורך ישראל לשוייה אוכל:


###### Rashi on Chullin 121b:14:1
[Rashi on Chullin 121b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:14:1)

במקום שאין עושה אותה טרפה - כגון חצי קנה:


###### Rashi on Chullin 121b:14:2
[Rashi on Chullin 121b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:14:2)

שחט ישראל - וגמר עובד כוכבים הואיל וגמרו ביד עובד כוכבים טרפה:


###### Rashi on Chullin 121b:15:1
[Rashi on Chullin 121b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:15:1)

יפה יפה - יותר מבשר אחר מפני שלא הספיק דמו לצאת וכשחותכו נבלע בתוכה לפי שכשהבהמה מוציאה נשמה היא מתאנחת ומוציא דמה יפה:


###### Rashi on Chullin 121b:15:2
[Rashi on Chullin 121b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:15:2)

וממתין לה עד שתצא נפשה - כדתניא בארבע מיתות (סנהדרין דף סג.) מנין לאוכל מבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה שנאמר לא תאכלו על הדם ואסמכתא דרבנן בעלמא היא:


###### Rashi on Chullin 121b:15:3
[Rashi on Chullin 121b:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:15:3)

אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרים בו - דהואיל ומותר לישראל הותר אף לעובד כוכבים דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור. אבל הנך דלעיל שחיטת טמאה וכן שחיטת עובד כוכבים בטהורה אין בה היתר לישראל ולעובד כוכבים נמי לא משתריא דחיה היא:


###### Rashi on Chullin 121b:16:1
[Rashi on Chullin 121b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:16:1)

מסייע ליה לרב אידי - הא דקתני שאף העובד כוכבים מותר בו:


###### Rashi on Chullin 121b:16:2
[Rashi on Chullin 121b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:16:2)

שיבריא - בשר זה טוב לרפואה:


###### Rashi on Chullin 121b:17:1
[Rashi on Chullin 121b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:17:1)

בעי רבי אלעזר - מתניתין דישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה דטעמא דמשוינן לה אוכלא משום שחיטה היא דהא נחרה אין בה טומאה:


###### Rashi on Chullin 121b:17:2
[Rashi on Chullin 121b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:17:2)

שהה בה או דרס מהו - מי הוי כנחירה ולא מטמאה:


###### Rashi on Chullin 121b:18:1
[Rashi on Chullin 121b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:18:1)

כבהמה טהורה - כאילו מטהרה לאכילה:


###### Rashi on Chullin 121b:18:2
[Rashi on Chullin 121b:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:18:2)

למאי - הלכתא קא דייק כולי האי הכשר שחיטה בטהורה:


###### Rashi on Chullin 121b:19:1
[Rashi on Chullin 121b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:19:1)

מהו שתציל על הבלועין שבתוכה - ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה ומפרכסת ובלעה כלים בחייה והרי היא באהל המת מהו שתציל עליהן כדאמרן בבהמה המקשה (לעיל חולין דף עא:) בלע טבעת טהורה ונכנס לאהל המת לא נטמאה הכא מאי כיון דאינה מטמאה טומאת נבלות חיה היא או דילמא כיון דמטמאה טומאת אוכלין אינה מצלת דלאו בלוע הוא. ובישראל בטהורה לא מיבעי לן דודאי אינה מצלת הואיל ואף באכילה מותרת ועובד כוכבים בטמאה פשיטא לן דמצלת הואיל ואין בה טומאה של כלום אלמא חיה היא:


###### Rashi on Chullin 121b:20:1
[Rashi on Chullin 121b:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:20:1)

א"ל מטמאה טומאת אוכלין - אלמא מתה היא:


###### Rashi on Chullin 121b:20:2
[Rashi on Chullin 121b:20:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:20:2)

ומצלת - בתמיה:


###### Rashi on Chullin 121b:21:1
[Rashi on Chullin 121b:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:21:1)

אמר אביי אינה מצלת כו' - לחומרא:


###### Rashi on Chullin 121b:21:2
[Rashi on Chullin 121b:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:21:2)

חייב - מיתה במזיד וחטאת בשוגג:


###### Rashi on Chullin 121b:22:1
[Rashi on Chullin 121b:22:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/121b:22:1)

והוא שכנסו - דגלי דעתיה דלא בטליה מעיקרא אבל נתכנס מאליו כמו שכנסוהו תינוקות אחר הפשט לא הואיל ובטל מתחלה ונעשה עור תו לא הדר הוי בשר דלטומאת אוכלין הוא דמהניא מחשבה לשויה אוכלא דאפילו עור ששלקו מטמא טומאת אוכלין אחרי שעשאו רך אבל לשויה בשר לא: