## Rashi on Chullin Daf 127b

###### Rashi on Chullin 127b:1:1
[Rashi on Chullin 127b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:1:1)

נשחטה הבהמה - נטהרו מלטמא עוד משום נבילה ואע"פ שאסורין באכילה כדאמרינן בבהמה המקשה (לעיל חולין דף עג:) מובשר בשדה טרפה ומידי נבלה טהרו דאין שחיטה עושה ניפול והוכשרו בדמיה לקבל טומאה בלא הכשר אחר:


###### Rashi on Chullin 127b:2:1
[Rashi on Chullin 127b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:2:1)

מתה הבהמה הבשר - שנדלדל צריך הכשר לקבל טומאה מן השרץ אם לא הוכשר משנדלדל דטומאת נבלה אין בו כדאמר בבהמה המקשה (שם דף עג:) דמיתה עושה ניפול ואינו כמתנבל עמה במיתתה אלא כפרוש מחיים ובשר הפורש מן החי טהור:


###### Rashi on Chullin 127b:2:2
[Rashi on Chullin 127b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:2:2)

האבר מטמא משום אבר מן החי כו' - כדפרישית טעמא דמיתה עושה ניפול כמו שנופל סמוך למיתה ואינו נבלה הלכך אינו מטמא משום נבלה. ובגמרא מפרש מאי איכא בין אבר מן החי לאבר מן הנבלה:


###### Rashi on Chullin 127b:2:3
[Rashi on Chullin 127b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:2:3)

ור"ש מטהר - בגמרא מפרש טעמיה:


###### Rashi on Chullin 127b:3:1
[Rashi on Chullin 127b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:3:1)

גמ' טומאת נבלות לא - דלא הוי כתלושין לגמרי דליטמא האבר כשאר אבר מן החי דאמר לקמן שהוא מטמא אדם וכלים:


###### Rashi on Chullin 127b:5:1
[Rashi on Chullin 127b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:5:1)

כי יפול מנבלתם - אינו קרוי נבלה עד שיפול לגמרי וגבי שרצים כתיב דאבר מן החי דידהו נמי מטמא כדלקמן ובתרי קראי כתיב גבי שרצים כי יפול חד כי יפול מנבלתם עליו יטמא (ויקרא יא) וכתיב (שם) וכי יפול מנבלתם על כל זרע וגו' חד לאבר מן הבהמה דמיתה עושה ניפול אתא:


###### Rashi on Chullin 127b:6:1
[Rashi on Chullin 127b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:6:1)

ואפ"ה טומאת אוכלין מטמו - בניחותא. כלומר ואע"ג דמחוברין חשיבי לענין טומאת נבלות קתני מתניתין דלענין טומאת אוכלין תלושין נינהו ומקבלין טומאה כשאר אוכלין:


###### Rashi on Chullin 127b:7:1
[Rashi on Chullin 127b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:7:1)

מסייע ליה כו' שצמקו באיביהן - שיבשו באילן:


###### Rashi on Chullin 127b:7:2
[Rashi on Chullin 127b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:7:2)

חייב חטאת - אם לא יבשו עוקציהן. אלמא אע"ג דלענין שבת מחוברין נינהו מטמאין טומאת אוכלין:


###### Rashi on Chullin 127b:8:1
[Rashi on Chullin 127b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:8:1)

לימא מסייע ליה - לשמואל:


###### Rashi on Chullin 127b:8:2
[Rashi on Chullin 127b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:8:2)

כגון הכרוב והדלעת - שלאחר שהן יבשים הרי הן כעץ ואינן ראויין לאכילה:


###### Rashi on Chullin 127b:8:3
[Rashi on Chullin 127b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:8:3)

אין מטמאין טומאת אוכלין - דהא לאו אוכל נינהו וקא ס"ד דהיא גופה לא איצטריך דעץ לא יטמא אלא למימרא דהני הוא דכי צמקו באיביהן טהורין אבל שאר פירות הנאכלין בצימוקן מקבלין טומאה ואשמעינן דכתלושין דמו:


###### Rashi on Chullin 127b:8:4
[Rashi on Chullin 127b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:8:4)

קצצן - לחין על מנת ליבשן אע"פ שאין עומדין למאכל אלא לעץ כגון דלעת לעשות הימנה כלי וכרוב להסקה אפ"ה כל זמן שהן לחין מטמאין:


###### Rashi on Chullin 127b:10:1
[Rashi on Chullin 127b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:10:1)

קתני רישא מיהת ירקות שצמקו באיביהן כגון הכרוב והדלעת טעמא דהני כי יבשו לאו אוכלין נינהו הא שאר פירות מטמאין באיביהן:


###### Rashi on Chullin 127b:11:1
[Rashi on Chullin 127b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:11:1)

והיכי דמי - הך מתניתא דקתני דכרוב ודלעת הוא דלא מטמו הא אחריני מטמו:


###### Rashi on Chullin 127b:11:2
[Rashi on Chullin 127b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:11:2)

אי דיבשו הן ועוקציהן - דאף לענין שבת תלושין הן:


###### Rashi on Chullin 127b:11:3
[Rashi on Chullin 127b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:11:3)

פשיטא - דמטמו למה ליה למתנייה לא איהי גופה איצטריך לאשמועינן דעץ לא יטמא ולאו דיוקא דידיה איצטריך לאשמועינן דאחריני מטמו דהא תלושין גמורין הן:


###### Rashi on Chullin 127b:11:4
[Rashi on Chullin 127b:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:11:4)

אלא לאו בלא עוקציהן - ומשום דוקיא דידיה אצטריך למתנייה דאע"פ דלענין שבת מחוברין הן לענין טומאה תלושין הן כדשמואל והיינו מסייע ליה:


###### Rashi on Chullin 127b:12:1
[Rashi on Chullin 127b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:12:1)

לעולם הן ועוקציהן - ודקא קשיא לן מאי קמ"ל משום סיפא תנייה דאשמועינן קצצן לחין ע"מ ליבשן מטמאין טומאת אוכלים:


###### Rashi on Chullin 127b:13:1
[Rashi on Chullin 127b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:13:1)

שנפשח - נתלש ממנו ענף ובאותו ענף יש פירות:


###### Rashi on Chullin 127b:13:2
[Rashi on Chullin 127b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:13:2)

הרי הן כתלושין - ואפילו הן לחין:


###### Rashi on Chullin 127b:13:3
[Rashi on Chullin 127b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:13:3)

יבשו - פירות האילן שלא נפשח הרי הן כמחוברין:


###### Rashi on Chullin 127b:13:4
[Rashi on Chullin 127b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:13:4)

מאי לאו אף מחוברין - דקאמר לכל דבריהם קאמר ואפילו לענין טומאה וקשיא לשמואל:


###### Rashi on Chullin 127b:14:1
[Rashi on Chullin 127b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:14:1)

הא כדאיתא והא כדאיתא - תלושין שנפשח לכל דבריהם הוו תלושין בין לענין חיוב טומאה בין לענין שבת ומחוברין דקתני גבי יבשו לשבת קאמר ולא לטומאה והיינו כשמואל:


###### Rashi on Chullin 127b:15:1
[Rashi on Chullin 127b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:15:1)

במאי קא מיפלגי - ר' מאיר ור' שמעון לגבי הכשר:


###### Rashi on Chullin 127b:16:1
[Rashi on Chullin 127b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:16:1)

אמר רבה בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי - ותרוייהו אית להו יש יד להכשר ומיהו רבי שמעון סבר אין בהמה כולה נעשית יד לאבר אחד הלכך לא הביאה לו הכשר ורבי מאיר סבר בהמה נעשית יד לאבר:


###### Rashi on Chullin 127b:17:1
[Rashi on Chullin 127b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:17:1)

אביי אמר - אין טעמייהו משום יד דכ"ע אין בהמה נעשית יד לאבר אחד אלא טעמא דרבי מאיר משום דכולה חדא חשיב ליה ואע"ג דכי אוחז את הקטן באבר ובשר המדולדל אין גדול עולה עמו אלא נתלש מיד הואיל וכשאוחז בגדול עולה קטן עמו חד הוא ור' שמעון סבר אינו כמוהו:


###### Rashi on Chullin 127b:21:1
[Rashi on Chullin 127b:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:21:1)

אוכל - תרומה:


###### Rashi on Chullin 127b:21:2
[Rashi on Chullin 127b:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/127b:21:2)

שנפרס - לשון פרוסה נשבר: