## Rashi on Chullin Daf 129a ###### Rashi on Chullin 129a:1:1 [Rashi on Chullin 129a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:1:1) טומאת בית הסתרים היא - היאך קבל טומאה במחובר והלא מגעו בסתר וקיי"ל בנדה (דף מא:) מקרא דטומאת בית הסתרים לא מטמיא: ###### Rashi on Chullin 129a:2:1 [Rashi on Chullin 129a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:2:1) ר"מ היא - בבהמה המקשה (לעיל חולין עב.) הוציא עובר את ידו ושחט את אמו ואח"כ חתכו בשר העובר מגע נבילה שקבל טומאה מאבר היוצא שהיה מחובר לו והוא מטמא כאבר מן החי: ###### Rashi on Chullin 129a:3:1 [Rashi on Chullin 129a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:3:1) א"ל - רבי אסי לר' זירא בהא דר' אבא בר ממל לא איכפת לי דהא זימנין סגיאין אמרה להאי טעמא קמאי ואמרי ליה אנא: ###### Rashi on Chullin 129a:3:2 [Rashi on Chullin 129a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:3:2) שני ליה לר"מ בין טומאה דבעיא הכשר כו' - ההיא דבהמה המקשה הוכשר העובר בשחיטת אמו ועדיין האבר הטמא מחובר בו וטמאו אבל משנתינו תנן הבשר צריך הכשר וכיון דצריך הכשר לא הוכשר קודם חתיכה והיאך מקבל טומאה מאביו: ###### Rashi on Chullin 129a:4:1 [Rashi on Chullin 129a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:4:1) בשהוכשר - קודם חתיכה קתני הך ברייתא דטמאה: ###### Rashi on Chullin 129a:5:1 [Rashi on Chullin 129a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:5:1) הרי מטמא טומאה חמורה אגב אביו - בעודו מחובר באבר היה אב הטומאה לטמא אדם וכלים ותנא דבי ר' ישמעאל לעיל בפירקין (חולין דף קכא.) מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריך הכשר אף כל שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר אבל מי שסופו לטמא טומאה חמורה כגון נבלת עוף טהור לא וכ"ש זה שכבר טימא: ###### Rashi on Chullin 129a:6:1 [Rashi on Chullin 129a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:6:1) כששימש - אותו שמוש טומאה חמורה לאו בתורת אוכל שמשה שאין האבר מטמא כלום ע"י אותו בשר אלא בתורת עץ שימש שנחשב ונמנה עם הגידין והעצמות ליעשות אבר והן כעץ והשתא אתעביד ליה אוכל ופנים חדשות באו לכאן ולא דמי לנבלת עוף טהור שהיא מטמאה אדם על ידי אכילה: ###### Rashi on Chullin 129a:7:1 [Rashi on Chullin 129a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:7:1) הרי אמרו - בפסחים באלו עוברין (פסחים דף מה:): ###### Rashi on Chullin 129a:7:2 [Rashi on Chullin 129a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:7:2) כופת שאור - מוטיי"ל בלע"ז: ###### Rashi on Chullin 129a:7:3 [Rashi on Chullin 129a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:7:3) שיחדה לישיבה בטלה - מתורת חמץ ואינו עובר עליו בפסח משום שאור לא ימצא בבתיכם אלמא לאו אוכל הוא ונעשית כלי ומטמאה מושב הזב שהרי אין אומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו שהרי יחדה לכך אומר אני דטומאה שאנו מטמאין אותו משום מושב הזב לאו דאורייתא אלא דרבנן היא דאמור רבנן בטלה ונעשת כלי: ###### Rashi on Chullin 129a:8:1 [Rashi on Chullin 129a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:8:1) דאי ס"ד דאורייתא - א"כ מצינו אוכלין שסופן לטמא טומאה חמורה מאחר שירדו לתורת אוכלים ואנן אמרינן מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה כו': ###### Rashi on Chullin 129a:8:2 [Rashi on Chullin 129a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:8:2) ומשני לעולם טומאתם דאורייתא ודקאמרת מצינו לאוכלים שמטמאים כו' כששימש אותו שימוש טומאה חמורה לאו בתורת אוכל שימשה אלא מעשה עץ שימש ע"י מעשה עץ הוא עושה אותה שבטל מתורת אוכל ונעשה עץ: ###### Rashi on Chullin 129a:9:1 [Rashi on Chullin 129a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:9:1) הרי אמרו תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין מטמא באהל - וקאמר אביי אומר אני טומאה זו לאו דאורייתא וקרא אסמכתא בעלמא: ###### Rashi on Chullin 129a:9:2 [Rashi on Chullin 129a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:9:2) דאי דאורייתא - מצינו אוכלין שסופן לטמא אדם: ###### Rashi on Chullin 129a:9:3 [Rashi on Chullin 129a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:9:3) מעשה עץ - שאסורים בהנאה ובטלו מאכילה ונעשו כעצים הנעבדים: ###### Rashi on Chullin 129a:10:1 [Rashi on Chullin 129a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:10:1) הרי אמרו - באלו עוברין (פסחים מה:): ###### Rashi on Chullin 129a:10:2 [Rashi on Chullin 129a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:10:2) חבורי אוכלים - שבכלים הרי הם ככלים ואם נגעה טומאה באוכל נטמא הכלי דתנן (שם) בצק שבסדקי עריבה לענין הטומאה אם רוצה בקיומו הרי הן כעריבה ואומר אני טומאתו זו שהוא נעשה כלי ואם נגע במת חוזר ומטמא אדם לאו דאורייתא: ###### Rashi on Chullin 129a:11:1 [Rashi on Chullin 129a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:11:1) חלב נבלה - דבהמה טהורה אינו מטמא כנבלה דנפקא לן מיעשה לכל מלאכה ולענין לקבל טומאה מן הנבלה או מן השרץ: ###### Rashi on Chullin 129a:11:2 [Rashi on Chullin 129a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:11:2) כפרים - שעמם מועטין וחלב לאו בר אכילה הוא אפילו לעובד כוכבים אלא ע"י דחק: ###### Rashi on Chullin 129a:11:3 [Rashi on Chullin 129a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:11:3) צריך מחשבה - והוי אוכל וכיון דחלב יורד לתורת אוכל אומר אני טומאתו אגב כוליא מה שהוא מטמא אדם משום מגע נבלה שהוא שומר הכוליא כשהכוליא טמונה בו כדאמר לעיל (חולין דף קכו:) כמה חוטין נמשכים הימנה לאו דאורייתא דאי דאורייתא מצינו דבר שיורד לתורת אוכל כגון חלב שחישב עליו ועדיין הכוליא טמונה בו: ###### Rashi on Chullin 129a:11:4 [Rashi on Chullin 129a:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:11:4) מטמא טומאה חמורה - ואנן תנן כל שסופו לטמא טומאה חמורה אין צריך הכשר וזה לענין טומאת אוכלין אוכל הוא וקתני צריך הכשר: ###### Rashi on Chullin 129a:12:1 [Rashi on Chullin 129a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:12:1) מעשה עץ שימש - לאו בתורת אוכל הוא מטמא אלא בתורת שומר לאוכל כעצם וכקרנים וכטלפים: ###### Rashi on Chullin 129a:13:1 [Rashi on Chullin 129a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:13:1) הרי אמרו בית שסככו בזרעים - כלומר הרי הזכירו בית המסוכך בזרעים דהוי בית. ולא ידענא היכן אמרו: ###### Rashi on Chullin 129a:13:2 [Rashi on Chullin 129a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:13:2) המסכך בזרעים - כגון שסיכך ביתו בשבלים ובהם הזרעים וכיון שעשה מהם סכך בטל הזרעים ונעשה אהל חשוב ואם פרחה צרעת באותו בית הרי כל הבית טמא כתליו ואהל שלו לטמא אדם וכלים: ###### Rashi on Chullin 129a:13:3 [Rashi on Chullin 129a:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:13:3) טומאתו לאו דאורייתא - אותה טומאה שהבית חשוב אהל לטמא אדם לאו דאורייתא היא. ואית דגרסי בית שסיככו בזרעים טהרו כלומר טהרו מטומאת אוכלים ונעשו עץ דבטלו אצל הסיכוך טומאתו לאו דאורייתא כדפרישית: ###### Rashi on Chullin 129a:15:1 [Rashi on Chullin 129a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:15:1) אי אין מיתה עושה ניפול - והרי נתנבל עמה לטמא משום נבלה: ###### Rashi on Chullin 129a:17:1 [Rashi on Chullin 129a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/129a:17:1) מ"ט דרבי שמעון - דמטהר המעורה בבעלי חיים: