## Rashi on Chullin Daf 131a

###### Rashi on Chullin 131a:1:1
[Rashi on Chullin 131a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:1:1)

דאתו לידיה - דכהן:


###### Rashi on Chullin 131a:1:2
[Rashi on Chullin 131a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:1:2)

בטבלייהו - שהופקד הטבל אצלו:


###### Rashi on Chullin 131a:1:3
[Rashi on Chullin 131a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:1:3)

כמי שהורמו דמיין - זכה בהם מן ההפקר שהרי קדם. ל"א שמסר לו את הטבל לזכות בתרומה שבו:


###### Rashi on Chullin 131a:2:1
[Rashi on Chullin 131a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:2:1)

אם בחובו - שהיה חייב לו דבר קצוב ממון:


###### Rashi on Chullin 131a:2:2
[Rashi on Chullin 131a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:2:2)

חייב לעשר - ממקום אחר וליתן לכהן שהרי הוא כמוכר:


###### Rashi on Chullin 131a:2:3
[Rashi on Chullin 131a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:2:3)

ואם באנפרות - בהפסד ועל חנם פטור מלעשר. קתני מיהת אם בחובו חייב לעשר אלמא יש לו תובעין דאי לאו דינא הוא שישלם לו על כרחו מאי חיוב מצוה איכא הא לא פש גביה מידי:


###### Rashi on Chullin 131a:3:1
[Rashi on Chullin 131a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:3:1)

שאני התם דקא משתרשי ליה - התם לאו בהוצאה בדיינין תנן בה אלא חיובא בעלמא כשאר חיובי מעשרות וחיובא ודאי איכא עליה דהא משתרשי ליה כלומר משתכר הוא בה שהרי היה צריך לפרוע מעות:


###### Rashi on Chullin 131a:4:1
[Rashi on Chullin 131a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:1)

א"ל - לטבח:


###### Rashi on Chullin 131a:4:2
[Rashi on Chullin 131a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:2)

מכור לי בני מעיה - בני מעיה של פרה זו:


###### Rashi on Chullin 131a:4:3
[Rashi on Chullin 131a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:3)

והיו בהן מתנות - הקבה:


###### Rashi on Chullin 131a:4:4
[Rashi on Chullin 131a:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:4)

נותנן: לוקח זה לכהן:


###### Rashi on Chullin 131a:4:5
[Rashi on Chullin 131a:4:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:5)

ואין - המוכר מנכה לו ללוקח מן הדמים שהרי היה יודע הלוקח שהמתנות שם וזה לא מכר לו הקבה:


###### Rashi on Chullin 131a:4:6
[Rashi on Chullin 131a:4:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:6)

לקח הימנו במשקל - הליטרא כך וכך ושקל לו הקבה:


###### Rashi on Chullin 131a:4:7
[Rashi on Chullin 131a:4:7](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:7)

נותנן - לו לוקח לכהן שהרי הגזל אצלו וצריך להשיב:


###### Rashi on Chullin 131a:4:8
[Rashi on Chullin 131a:4:8](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:4:8)

והטבח ינכה לו מן הדמים - על כרחו שמכר דבר שאינו שלו:


###### Rashi on Chullin 131a:5:1
[Rashi on Chullin 131a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:5:1)

ואמאי - נותנן לכהן ליהוי כמזיק כו':


###### Rashi on Chullin 131a:6:1
[Rashi on Chullin 131a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:6:1)

תשעה נכסי כהן - לא ידעתי היכן שנויה ובספרים אינה כתובה בשוה ומוצא אני ט"ו מתנות כהונה שכולן נכסי כהן לעשות בהן כל צרכיו התרומה ותרומת מעשר ותרומת מעשר של דמאי והחלה והבכורים וראשית הגז ומתנות של חולין ושל קדשים והקרן והחומש של גזל הגר ושדה אחוזה ושדה חרמים ובכור בעל מום ופדיון הבן ופדיון פטר חמור ונראה בעיני שכולן שנוים בה וחשיב תרומה ותרומת מעשר והדמאי וחלה כחדא דכולהו תרומה נינהו ובכור ופדיון הבן ופדיון פטר חמור כחדא וקרן וחומש דגזל הגר חדא וכולהו הנך מתנה לכהן הן ולקמן בפירקין (חולין דף קלג:) חשיב כל כ"ד מתנות כהונה. הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הגר ואח"כ הודה ונשבע לשקר דאמר רחמנא ואם אין לאיש גואל וגו' וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זהו גר שמת ואין לו יורשין וכתיב האשם המושב לה' לכהן ותניא בפרק הגוזל בב"ק (דף קי.) האשם זה קרן המושב זה חומש דגבי נשבע לשקר בפקדון או בגזל כתיב ביה חומש בין בגוזל חבירו בפרשת ויקרא בין בגזל הגר בפרשת נשא:


###### Rashi on Chullin 131a:7:1
[Rashi on Chullin 131a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:7:1)

למה אמרו - למאי הלכתא:


###### Rashi on Chullin 131a:7:2
[Rashi on Chullin 131a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:7:2)

וס"ת - אע"פ שאינו לאכילה ולא לדבר שיבא לידי אכילה. ולבי מגמגם למאי תנייה הואיל ותנא דאפי' בהמה טמאה לוקח מהן:


###### Rashi on Chullin 131a:8:1
[Rashi on Chullin 131a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:8:1)

חטיף מתנתא - כשהיו התינוקות מוליכין הזרוע והלחיים והקבה לכהן חוטפם מידיהם:


###### Rashi on Chullin 131a:8:2
[Rashi on Chullin 131a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:8:2)

לא מסתייה - לא די דכשהוא שוחט את בהמתו אין אנו כופין אותו לתת מתנות לכהן אחר:


###### Rashi on Chullin 131a:8:3
[Rashi on Chullin 131a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:8:3)

אלא מיחטף נמי חטיף - בתמיה:


###### Rashi on Chullin 131a:9:1
[Rashi on Chullin 131a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:9:1)

ורב - מאי דעתיה דאמר לא מסתייה דלא שקלינן מיניה דמשמע שהיינו יכולין לכופו לכך ונמנעין אנו:


###### Rashi on Chullin 131a:10:1
[Rashi on Chullin 131a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:10:1)

אי איקרו עם לשקול מיניה - דהא מאת העם מאת זובחי הזבח כתיב (דברים יח) ואי לא איקרו עם רחמנא פטריה ומאי טיבותא עבדינן גבייהו:


###### Rashi on Chullin 131a:10:2
[Rashi on Chullin 131a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:10:2)

מספקא ליה - לרב ומשום ספיקא פטר ליה דהמוציא מחבירו עליו הראיה:


###### Rashi on Chullin 131a:11:1
[Rashi on Chullin 131a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:1)

להא שמעתא - דרב דמספקא ליה:


###### Rashi on Chullin 131a:11:2
[Rashi on Chullin 131a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:2)

ד' מתנות עניים - הנוהגות בכרם ואלו הן:


###### Rashi on Chullin 131a:11:3
[Rashi on Chullin 131a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:3)

הפרט והעוללות - כדכתיב (ויקרא יט) וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט ובמס' פאה (פ"ז מ"ד) מפורש איזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף:


###### Rashi on Chullin 131a:11:4
[Rashi on Chullin 131a:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:4)

והשכחה והפאה - כולהו יליף לקמן. פרט ענבים הנושרין בשעת בצירה:


###### Rashi on Chullin 131a:11:5
[Rashi on Chullin 131a:11:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:5)

לקט - הנושר בשעת קצירה:


###### Rashi on Chullin 131a:11:6
[Rashi on Chullin 131a:11:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:11:6)

שתים באילן - לקמן יליף להו:


###### Rashi on Chullin 131a:12:1
[Rashi on Chullin 131a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:12:1)

אין בהן טובת הנאה לבעלים - אין בידם לתתן לכל מי שירצו אלא כל הקודם זכה ולקמיה מפרש טעמא:


###### Rashi on Chullin 131a:12:2
[Rashi on Chullin 131a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:12:2)

מוציאין את שלו מידו - אם היה לו כרם או תבואה או אילן כופין אותו ליתן. אבל מעשר עני הואיל ומתחלק בתוך הבית לאחר שהכניס תבואתו לבית:


###### Rashi on Chullin 131a:13:1
[Rashi on Chullin 131a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:13:1)

יש בהן טובת הנאה לבעלים - שבידו לתתן לאיזה עני שירצה וחבירו אומר לו הילך סלע זה ותן כל מעשרותיך לקרובי עני והיינו טובת הנאה דבר מועט:


###### Rashi on Chullin 131a:14:1
[Rashi on Chullin 131a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:14:1)

ד' מתנות - ברישא מפרש לה לכולה ברייתא והדר מותיב תיובתא:


###### Rashi on Chullin 131a:15:1
[Rashi on Chullin 131a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/131a:15:1)

אחריך זו שכחה - שאינה אלא מאחריו כדתנן (פאה פ"ו מ"ד) שלפניו אינו שכחה שלאחריו שכחה זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה שאינו בבל תשוב אינו שכחה. פאה בכרם גמר אחריך אחריך מזית דכתיב ביה לא תפאר אחריך. ותנא דבי רבי ישמעאל שלא תטול תפארתו הימנו כלומר לא תטול כל פארו לשון (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש דמשמע עקירה ולשון (דברים כה) ויזנב בך נטל את זנבך. אשפי"ר בלע"ז והיינו שלא תטול פאה: