## Rashi on Chullin Daf 134a ###### Rashi on Chullin 134a:1:1 [Rashi on Chullin 134a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:1:1) ורמינהו - כהן שמכר בהמה לישראל ואמר לו ע"מ שהמתנות שלי נותנן ישראל לכל כהן שירצה דכיון דכולה בהמה זבין ליה לא מצי לאתנויי ליה האי אמתנות שאינן שלו אלא של כהנים נינהו ואין לו בהן אלא טובת הנאה מ"מ ש"מ דחייב במתנות: ###### Rashi on Chullin 134a:2:1 [Rashi on Chullin 134a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:2:1) חוץ שיור - לשון שיור משמע ששייר המתנות ולא מכרן לפיכך פטור הלוקח שהרי של כהן הן ודכוותה בישראל הוה מחייב הלוקח דכיון שהוא שחטה עליה רמיא למיתבינהו: ###### Rashi on Chullin 134a:2:2 [Rashi on Chullin 134a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:2:2) על מנת לאו שיורא הוא - אלא תנאה הכל מכר לו ע"מ שיתנם לו והוא אין בו כח להתנות: ###### Rashi on Chullin 134a:3:1 [Rashi on Chullin 134a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:3:1) ורמינהו - ברייתא אברייתא: ###### Rashi on Chullin 134a:4:1 [Rashi on Chullin 134a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:4:1) לא שנו - היכא דלקח הימנו במשקל דקתני נותנן לוקח לכהן והוא חוזר ותובע דמים מן הטבח: ###### Rashi on Chullin 134a:4:2 [Rashi on Chullin 134a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:4:2) אלא - כששקלן לוקח לעצמו דכיון דטבח לא נגע בהן אינו בעל דברים של כהן לפיכך זה הלוקח נותנן והוא שואל לו הדמים שעל הטבח היה מוטל ליתן: ###### Rashi on Chullin 134a:4:3 [Rashi on Chullin 134a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:4:3) אבל שקלן לו טבח הדין - של כהן ומחלוקתו ותביעתו אף על הטבח הוא והטבח חוזר עליהן אם יש בעין נותנן לכהן והכי מפרש לה בריש הגוזל בב"ק (דף קטו.) דאף עם הטבח קאמר ר' יהודה: ###### Rashi on Chullin 134a:4:4 [Rashi on Chullin 134a:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:4:4) הדין עמו - דינו של כהן ותביעתו עם הלוקח הוא הואיל וישנה לגזלה בעין במקום שהוא שם ילך: ###### Rashi on Chullin 134a:5:1 [Rashi on Chullin 134a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:5:1) רב אית ליה דרב חסדא: ###### Rashi on Chullin 134a:5:2 [Rashi on Chullin 134a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:5:2) רצה מזה גובה - דכיון דקודם יאוש אכלו זה האחרון הוה ליה איהו גזלן עלייהו דהא כל מקמי יאוש ברשותייהו דמרייהו קיימי כל היכא דאיתנהו: ###### Rashi on Chullin 134a:6:1 [Rashi on Chullin 134a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:6:1) לא - בגזלן דעלמא שהגזלן קונה אותו בגזלתו לשלם: ###### Rashi on Chullin 134a:6:2 [Rashi on Chullin 134a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:6:2) דכולי עלמא אית להו דרב חסדא - דאם רצה נגזל לדון עם הראשון ידון: ###### Rashi on Chullin 134a:6:3 [Rashi on Chullin 134a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:6:3) והכא - בגזל מתנות כהונה קמיפלגי מר סבר מתנות כהונה נגזלות ונתחייב גזלן בגזלתו לשלם דתורת גזל עליהן: ###### Rashi on Chullin 134a:6:4 [Rashi on Chullin 134a:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:6:4) ומר סבר אינם נגזלות - אין כח לגזלן וכל זמן שהן בעין כל מקום שהולכין החוב מוטל על מי שהם אצלו לתתו לכהן והראשון לא נעשה גזלן עליהן: ###### Rashi on Chullin 134a:6:5 [Rashi on Chullin 134a:6:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:6:5) באפי נפשה - ולא בלשון לא שנו ואמתני' כדלעיל: ###### Rashi on Chullin 134a:7:1 [Rashi on Chullin 134a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:7:1) מתנות כהונה נגזלות - לכדאמרן שאם רצה כהן לדון עם הראשון ידון: ###### Rashi on Chullin 134a:9:1 [Rashi on Chullin 134a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:9:1) אלמא ספק - מתנות כהונה לקולא דאמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה: ###### Rashi on Chullin 134a:10:1 [Rashi on Chullin 134a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:10:1) שבתוך הקמה - לפני הקוצרים שעדיין לא הגיעו הקוצרים לשם: ###### Rashi on Chullin 134a:10:2 [Rashi on Chullin 134a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:10:2) הרי - כל הנמצא בהן לבעה"ב דאין לקט אלא הנושר בשעת קצירה: ###### Rashi on Chullin 134a:10:3 [Rashi on Chullin 134a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:10:3) העליונים - חטין העליונים שעל פי החור איכא למימר לקט הן שנשרו מן השבלין בשעת קצירה: ###### Rashi on Chullin 134a:10:4 [Rashi on Chullin 134a:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:10:4) והתחתונים - שבקרקעיתו של חור: ###### Rashi on Chullin 134a:10:5 [Rashi on Chullin 134a:10:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:10:5) לבעל הבית - דקודם קצירה כנסום נמלים שם: ###### Rashi on Chullin 134a:11:1 [Rashi on Chullin 134a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:11:1) שספק לקט לקט - אלמא לרבי מאיר גבי מתנות עניים וה"ה למתנות כהונה ספיקא לחומרא וסתם מתני' ר"מ היא וקתני ספיקא לקולא: ###### Rashi on Chullin 134a:12:1 [Rashi on Chullin 134a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:12:1) אל תקניטני - דהא דקתני ספק לקט לקט יחידאה היא שאיני שונה אותה כמו ששנית דברי ר"מ אלא דברי ר' יהודה בן אגרא משום ר"מ: ###### Rashi on Chullin 134a:13:1 [Rashi on Chullin 134a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:13:1) א"ל - ר"ל: ###### Rashi on Chullin 134a:13:2 [Rashi on Chullin 134a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:13:2) אל תשנה אותה אלא בלשון בן תדל - אפי' אין אתה שונה אותה אלא בשם שוטה שבעולם ששמו בן תדל אפילו הכי קשיא לך דהא טעמא קאמר למילתיה: ###### Rashi on Chullin 134a:14:1 [Rashi on Chullin 134a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:14:1) אילימא בדינין - לראות לו זכות בדין: ###### Rashi on Chullin 134a:14:2 [Rashi on Chullin 134a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:14:2) צדק משלך ותן לו: ###### Rashi on Chullin 134a:15:1 [Rashi on Chullin 134a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:15:1) פרה - כשנולד לך ספק זה במתנותיה ואתה מעמידה על חזקתה הראשונה הרי היא פטורה שהרי בחזקת של עובד כוכבים היתה עומדת: ###### Rashi on Chullin 134a:15:2 [Rashi on Chullin 134a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:15:2) קמה - כשנולד לך ספק בלקט ואתה מעמידה על חזקתה חזקת חיוב הוא דמעולם היא עומדת לכך דשל ישראל היא: ###### Rashi on Chullin 134a:16:1 [Rashi on Chullin 134a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:16:1) חיוב חלה הכל הולך אחר גלגולה משגלגל בה הוי חיובה וגלגול העובד כוכבים פוטר דכתיב (במדבר טו) עריסותיכם. אם עד שלא נתגייר נתגלגלה פטור אם ספק חייב גרסינן: ###### Rashi on Chullin 134a:17:1 [Rashi on Chullin 134a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:17:1) חלה ספק איסורא שיש בה עון מיתה הלכך לא סמכינן אחזקה אבל מתנות אין בהן קדושה אלא דין ממון והמוציא מחבירו עליו הראיה: ###### Rashi on Chullin 134a:19:1 [Rashi on Chullin 134a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:19:1) קרבן אשתו - ספק ילדה כשהיתה עובדת כוכבים ספק משנתגיירה מביאה קרבן דספק איסור כרת הוא לאכול בקדשים עד שתביא כפרה דמחוסר כפורים אסור בקדשים וענוש כרת: ###### Rashi on Chullin 134a:19:2 [Rashi on Chullin 134a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:19:2) וחלה - ספק מיתה: ###### Rashi on Chullin 134a:19:3 [Rashi on Chullin 134a:19:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:19:3) ובכור בהמה טהורה - ספק כרת לשוחטו בחוץ וצריך להמתין עד שיסתאב דתו לית ביה אלא דין ממון ואוכלו הוא במומו: ###### Rashi on Chullin 134a:19:4 [Rashi on Chullin 134a:19:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/134a:19:4) ובכור - פטר חמור. כמאן דאמר בבכורות (דף ט:) אסור בהנאה עד שיפדנו וצריך להפריש עליו טלה לפדיונו לאפקועי איסוריה ומעכב הטלה בידו והוא שלו דשה של פדיון לא רמיא קדושה עליה אלא ממונא דכהן הוא וכיון דספק הוא המוציא מחבירו עליו הראיה: