## Rashi on Chullin Daf 138a

###### Rashi on Chullin 138a:1:1
[Rashi on Chullin 138a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:1:1)

ופרכינן ותני תנא מנה בן ארבעים - והא מנה ופרס דרב הוא מנה ופרס דקאמר רבי דוסא בכל אחת מנה ופרס ופליגי רבנן עליה דאמרי כל שהן ופירש רב למילתייהו דכל שהן היינו בין כולן מנה ופרס:


###### Rashi on Chullin 138a:1:2
[Rashi on Chullin 138a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:1:2)

חמת חדשה - של עור שלא גמר תפירתה ושייר בה סדק:


###### Rashi on Chullin 138a:1:3
[Rashi on Chullin 138a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:1:3)

אע"פ שמקבלת רמונים - שאין בסדק כמוציא רמון:


###### Rashi on Chullin 138a:1:4
[Rashi on Chullin 138a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:1:4)

טהורה - שלא נגמרה מלאכתה:


###### Rashi on Chullin 138a:2:1
[Rashi on Chullin 138a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:2:1)

תפרה - ונגמרה מלאכתה וחל עליה שם כלי ואח"כ נקרעה כמוציא רמון טהורה אבל מקבלת רמונים טמאה דלא פקע שם כלי מינה עד שתינקב כמוציא רמון כשיעור כל כלי בעלי בתים ששיעורן כרמונים:


###### Rashi on Chullin 138a:2:2
[Rashi on Chullin 138a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:2:2)

כפקעיות של שתי - שיעור קריעת כלי לטהר כשמוציא פקעיות של שתי שזה הוא תשמישתה של חמת ואין דרך להשתמש בה פירות וסתם פקעיות של שתי גדולים עשר סלעים משקלם ארבעה למנה:


###### Rashi on Chullin 138a:2:3
[Rashi on Chullin 138a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:2:3)

פקעיות - למושיי"ל:


###### Rashi on Chullin 138a:3:1
[Rashi on Chullin 138a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:3:1)

תנא - הא דקתני מתניתין חמש סלעים מלובן לא שיהא על ישראל מוטל ללבנו אלא אשיעורא קפיד דליתיב ליה בהכרע שכשיתלבן שיהא בו חמש סלעים ונפטרות כל גיזים:


###### Rashi on Chullin 138a:4:1
[Rashi on Chullin 138a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:4:1)

אמר קרא לעמוד לשרת - בתר ראשית הגז כתיב כי בו בחר ה' מכל שבטיך לעמוד לשרת:


###### Rashi on Chullin 138a:4:2
[Rashi on Chullin 138a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:4:2)

מאי ניהו אבנט - שהוא קטן שבבגדי כהונה וקים להו לרבנן שיכול לעשות מחמש סלעים צמר שהרי אין כולו צמר אלא כלאים הוא:


###### Rashi on Chullin 138a:5:1
[Rashi on Chullin 138a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:5:1)

תפשת מרובה לא תפשת - ברייתא בתורת כהנים גבי זבה (ויקרא טו) ימים רבים ימים שנים רבים שלשה או אינו אלא רבים עשרה אמרת כל ששמעו מרובה ושמעו מועט תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת הואיל ולא פירש לך איזה מהן יש לך לתפוס הראשון שבמשמע שאם לא נתפוס אלא המרובה אני משיבך מהיכן אתה ממעטו לזה המועט והלא אף הוא במשמע כשתאמר אינה זבה בפחות מעשרה אני אומר לך והלא אף שלשה במשמע וכשתאמר בשלשה ואני משיבך אינו אלא עשרה אתה אומר לי אף השלשה במשמע. וגבי שירות נמי תאמר אבנט ואני משיבך ואימא מעיל אתה אומר לי והלא אף האבנט בכלל שירות ומהיכן אתה ממעטו אבל כשתאמר אין פטור אלא בכדי מעיל אני משיבך והלא אבנט ראוי לשירות וקרא שירות הוא דכתיב:


###### Rashi on Chullin 138a:6:1
[Rashi on Chullin 138a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:6:1)

ואימא כיפה של צמר - שהיא מועטת מאבנט ואף היא בכלל שירות כדכתיב (שמות כח) על פתיל תכלת ותכלת עמרא הוא:


###### Rashi on Chullin 138a:6:2
[Rashi on Chullin 138a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:6:2)

כיפה - כובע קטן פלטרי"י:


###### Rashi on Chullin 138a:6:3
[Rashi on Chullin 138a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:6:3)

ושמת אותו - בציץ:


###### Rashi on Chullin 138a:7:1
[Rashi on Chullin 138a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:7:1)

אמר קרא - גבי שירות דראשית הגז:


###### Rashi on Chullin 138a:7:2
[Rashi on Chullin 138a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:7:2)

הוא ובניו - וציץ אינו בכהן הדיוט:


###### Rashi on Chullin 138a:8:1
[Rashi on Chullin 138a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:8:1)

הניחא למ"ד אבנטו של כהן גדול - ביום הכפורים שהוא בוץ כדכתיב (ויקרא טז) ובאבנט בד יחגור:


###### Rashi on Chullin 138a:8:2
[Rashi on Chullin 138a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:8:2)

לא זהו אבנטו של כהן הדיוט - של כל השנה דהא הוא הואי של כלאים כדכתיב (שמות לט) ואת האבנט שש משזר תכלת וגו' וכי כתיב אבנט דכלאים בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט דכל השנה כתיב:


###### Rashi on Chullin 138a:8:3
[Rashi on Chullin 138a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:8:3)

שפיר - משכחת שוין אהרן ובניו באבנט של צמר כגון של שאר ימות השנה:


###### Rashi on Chullin 138a:9:1
[Rashi on Chullin 138a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:9:1)

אלא למ"ד - אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים כשר הוא בהדיוט כל השנה דכי כתיב אבנט בכלאים גבי פרשת בגדי כהונה בכהן גדול הוא דכתיב אבל בכהן הדיוט כולו של בוץ א"כ לא משכחת צמר באבנט של הדיוט ואמאי משערת ראשית הגז באבנט הא לא שוין בה אהרן ובניו שהצמר אינו ראוי לשירות הדיוט:


###### Rashi on Chullin 138a:9:2
[Rashi on Chullin 138a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:9:2)

שם אבנט - אע"ג דאין צמר בשירות הדיוטות הרי ראוי לשירות כ"ג ואי משום הוא ובניו הכי קאמר דברים הראויין לאבנט שהרי אבנט נוהגת בו ובבניו:


###### Rashi on Chullin 138a:10:1
[Rashi on Chullin 138a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:10:1)

מכר לו שחופות כו' - הא אוקימנא עצה טובה קמ"ל דאע"ג ששייר לעצמו מן הטוב יקנה מן הלוקח ממין הרעות אחד מששים ויתן לו:


###### Rashi on Chullin 138a:10:2
[Rashi on Chullin 138a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:10:2)

גזז ומכר ראשונה - ראשונה היה מוכר לאחר גיזתה מיד קודם שצירף חמש גיזין:


###### Rashi on Chullin 138a:10:3
[Rashi on Chullin 138a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:10:3)

חייב - בראשית הגז דגז צאנך אמר רחמנא והא איכא דבשעת גיזה כל אחת היתה שלו:


###### Rashi on Chullin 138a:11:1
[Rashi on Chullin 138a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:11:1)

בעידנא דקא מלי שיעורא - דחמש צאן שעל ידי גיזה החמישית הוא מתחייב בארבעה ראשונות וההיא שעתא לא הוו מצאן שלו:


###### Rashi on Chullin 138a:12:1
[Rashi on Chullin 138a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:12:1)

תנן הלוקח צאנו של עובד כוכבים - אפילו עד שלא נגזזה וגזזה פטור הלוקח דלאו צאנו הוא:


###### Rashi on Chullin 138a:12:2
[Rashi on Chullin 138a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:12:2)

הא צאנו לגזוז - שמכר לו גוף הצאן זה קנה לו הגוף עד שגזז:


###### Rashi on Chullin 138a:12:3
[Rashi on Chullin 138a:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:12:3)

חייב - דצאנך קרינא ביה:


###### Rashi on Chullin 138a:12:4
[Rashi on Chullin 138a:12:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:12:4)

כל חדא וחדא בתר גיזה נפק מרשותיה - וקתני חייב אלמא בתר שעת גיזה דכל חדא אזלינן:


###### Rashi on Chullin 138a:13:1
[Rashi on Chullin 138a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:13:1)

כל שלושים יום - לאו דוקא אלא שיהו כל הגופים קנויין לו עד תשלום כל הגיזים:


###### Rashi on Chullin 138a:14:1
[Rashi on Chullin 138a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:14:1)

בתר מוכר אזלינן - למיתב אכולהו:


###### Rashi on Chullin 138a:15:1
[Rashi on Chullin 138a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:15:1)

קלחי אילן - אילנות עצמן לקח עם פירותיהן. להכי נקט לשון קלחי שאין שדה זו שדה אילן אלא שדה לבן וגדלו בה שנים או שלשה אילנות ומכרן:


###### Rashi on Chullin 138a:15:2
[Rashi on Chullin 138a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:15:2)

נותן - לוקח פאה מכל אילן ואילן כדכתיב (דברים כד) לא תפאר אחריך ואין אחד מהם פוטר את חבירו הואיל ואין השדה שלו שאם היתה שדה שלו היה נותן מאחד על כולן:


###### Rashi on Chullin 138a:16:1
[Rashi on Chullin 138a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:16:1)

אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה - שום אילן בשדה לעצמו:


###### Rashi on Chullin 138a:16:2
[Rashi on Chullin 138a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:16:2)

אבל שייר - אחד לעצמו רמיא כולה חיובו עליה ונותן פאה בקרקע בזרעים לעניים ופוטר את כל האילנות. אלמא היכא דאיכא שיורא כולה חיובא רמיא עליה דאי לאו עליה רמיא היכי פטר בפאה דידיה אילנות של אחרים:


###### Rashi on Chullin 138a:17:1
[Rashi on Chullin 138a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:17:1)

והוא שהתחיל בעל הבית לקצור - הזרעים קודם מכירת האילנות דמההיא שעתא מיחייב בפאה ופאה דידיה דההיא שעתא חזיא למפטר כולה שדה ומיהו כי לא שייר מידי אסתלק מדין פירות אילנות ואין פאת זרעים פוטרתן וכי שייר דאכתי שייר בפירות אילנות לא נפק מחיובא קמא והוה ליה כדמעיקרא:


###### Rashi on Chullin 138a:18:1
[Rashi on Chullin 138a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:18:1)

ובקצרכם - משמע מתחלת קצירה:


###### Rashi on Chullin 138a:18:2
[Rashi on Chullin 138a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:18:2)

לא מיחייב בכוליה עדריה - דלא כתיב בגזזכם אלא גז צאנכם לאחר שנקרא גז צאן:


###### Rashi on Chullin 138a:19:1
[Rashi on Chullin 138a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:19:1)

אלא אמר רבא - טעמא דמתני' משום דאין אדם רשאי להפקיע ממונו מיד מצוה ולמכור גיזיו כדי שיהא גז של אחד וצאן של אחר לפוטרן דלא קרינא ביה גז צאנך אלא כי קא מזבין לא קמזבין מתנות דכהן הילכך כי שייר מידי איכא למימר מדלא פריש מוכר ללוקח חוץ ממתנותיו של כהן ודאי הכל מכר לו ושייר אצלו את מתן הכהן ואמר לוקח למוכר מתנה דכהן גבך היא וכי לא שייר חייב הלוקח ולא משום דחיוב המצוה עליה דלאו צאנך הוא אלא משום דזה לא מכר לו חלקו של כהן:


###### Rashi on Chullin 138a:19:2
[Rashi on Chullin 138a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:19:2)

נותנו - לוקח לכהן ואין הטבח מנכה לו כלום לפי שלא מכר לו את המתנות מסתמא:


###### Rashi on Chullin 138a:19:3
[Rashi on Chullin 138a:19:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:19:3)

לקח הימנו במשקל - דהשתא ודאי זבין ליה:


###### Rashi on Chullin 138a:19:4
[Rashi on Chullin 138a:19:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/138a:19:4)

מנכה לו מן הדמים - משנשחטה זכו הכהנים במתנותיהן והדין על הטבח. וגבי ראשית הגז ודאי אם פירש לו הכל אני מוכר לך אין כאן לכהן כלום על זה הואיל ועד שלא נגזזה נמכרה לא חל עליה חובת ראשית הגז דלא קרינא ביה גז צאנך וטעמא דמתני' משום דלא זבניה ולטעמיה דרב חסדא אפילו פריש ליה יהיב ליה ולאו מילתא היא: