## Rashi on Chullin Daf 139a ###### Rashi on Chullin 139a:1:1 [Rashi on Chullin 139a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:1:1) בר קטלא הוא - ומהיכן נמלט: ###### Rashi on Chullin 139a:1:2 [Rashi on Chullin 139a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:1:2) ובערת הרע - מצוה על כל הפוגע בחייבי מיתה להביאן לב"ד כדי לבער רשעים מישראל: **Sefaria Community Translation:** 2 Sweep away evil - It is a mitzvah for all who are obligated in the death penalty to brought before the beit din so that evil is swept out of Israel ###### Rashi on Chullin 139a:2:1 [Rashi on Chullin 139a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:2:1) מי מיחייב - אפילו כשהוא חולין: ###### Rashi on Chullin 139a:3:1 [Rashi on Chullin 139a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:3:1) אלא דחזא קן בעלמא - במקום שאין קנוי לו והביצים אינן שלו דהא כל מקום שהביצים שלו אפילו ע"י זכיית חצר המשתמרת לאדם שלא מדעתו חשיב ליה מזומן בהשואל את הפרה (ב"מ דף קב.): ###### Rashi on Chullin 139a:4:1 [Rashi on Chullin 139a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:4:1) אלא דאגבהינהו לאפרוחים - וזכה בהו ואקדשינהו ומאחר דאפרוחין קדושים נפטר מלשלח את האם: ###### Rashi on Chullin 139a:4:2 [Rashi on Chullin 139a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:4:2) והדר אהדרינהו - וחזרה האם עליהן: ###### Rashi on Chullin 139a:4:3 [Rashi on Chullin 139a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:4:3) פטור מלשלח - דהא כיון דזכה בהו מזומן קרינא בהו: ###### Rashi on Chullin 139a:5:1 [Rashi on Chullin 139a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:5:1) איחייב ליה בשילוח - כשמצאן ומשום דאקדשה בתר הכי לא פקע ליה שום מצוה מינייהו. דתניא וכו' מוקדשים אין כסוי הדם נוהג בהן כדאמרינן בפרק כסוי הדם (לעיל חולין דף פג:) משום שחיטה שאינה ראויה שאסורים בהנאה: ###### Rashi on Chullin 139a:5:2 [Rashi on Chullin 139a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:5:2) שחטה ואחר כך הקדישה חייב לכסות - דחיובא דחייל עליה לא פקע: ###### Rashi on Chullin 139a:6:1 [Rashi on Chullin 139a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:6:1) רב אמר - לתרוצי למתני': ###### Rashi on Chullin 139a:6:2 [Rashi on Chullin 139a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:6:2) במקדיש פירות שובכו - גוזלות שובכו למזבח לעולת נדבה ואחר כך כשגדלו אותן פירות מרדו ויצאו וקננו במקום אחר דמעיקרא כי אקדשינהו דידיה הוו וחל הקדש עלייהו והשתא דמצאן לאו מזומן הוא ואי הוו חולין הוו מיחייבי. והאי דנקט פירות ולא אמר מקדיש שובכו עצמו משום דיונים אינן ראויין אלא כשהן קטנים ורב לא אמר למילתיה אלא בקדשי מזבח: ###### Rashi on Chullin 139a:7:1 [Rashi on Chullin 139a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:7:1) דקא מוקים ליה אפילו בקדשי בדק הבית - ואשמועינן רבותא דאע"ג דקדושת דמים בעלמא הוא פטור מלשלח כדאמרן טעמא שאתה מצווה להביאו לידי גזבר: ###### Rashi on Chullin 139a:8:1 [Rashi on Chullin 139a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:8:1) לא פקעה קדושתייהו - במרידתן לא יצאו מכח הקדש: ###### Rashi on Chullin 139a:8:2 [Rashi on Chullin 139a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:8:2) פקעה קדושתייהו - ומיחייבי בשילוח: ###### Rashi on Chullin 139a:9:1 [Rashi on Chullin 139a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:9:1) לה' הארץ - אינן אבודין שבכל מקום שהם של הקדש הן: ###### Rashi on Chullin 139a:12:1 [Rashi on Chullin 139a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:12:1) הא מקמי דשמעיה מר' יוחנן רבו - הוה קים ליה כיון דמרדה פקעה לה קדושתה ובתר דשמעיה מרבי יוחנן דתריץ ליה לה' הארץ ומלואה קבלה ממנו ומשום הכי פטור במקדיש ואבד: ###### Rashi on Chullin 139a:13:1 [Rashi on Chullin 139a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:13:1) הא דאמר הרי עלי - להביאו וכשהפרישה אחר כך נגנבו ואבדו אע"ג דבי גזא דרחמנא הוא לא קיים נדרו: ###### Rashi on Chullin 139a:15:1 [Rashi on Chullin 139a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:15:1) נדר האומר הרי עלי עולה - ואח"כ הפריש בהמה ואמר הרי זו לנדרי אם מתה חייב באחריותה הואיל ומעיקרא ארכבה אכתפיה: ###### Rashi on Chullin 139a:16:1 [Rashi on Chullin 139a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:16:1) דמיחסר הקרבה - דכי אמר עלי הכי קאמר עלי להביאו לעזרה אבל בדק הבית גמרו בהפרשתו ואי משום דלא הביאו ליד גזבר הכל גזברים הן דלה' הארץ: ###### Rashi on Chullin 139a:17:1 [Rashi on Chullin 139a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:17:1) ובית זה קרבן - לבדק הבית שאף הן נקראים קרבן כענין שנאמר (במדבר לא) ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב וקדושת דמים הם: ###### Rashi on Chullin 139a:17:2 [Rashi on Chullin 139a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:17:2) שור זה עלי עולה - אע"ג דאמר זה כיון דקאמר עלי עלי להביאו קאמר וכן בבית לבדק הבית למוכרו להביא דמיו ליד גזבר: ###### Rashi on Chullin 139a:18:1 [Rashi on Chullin 139a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:18:1) אבל היכא דאיתנהו - כגון מעות שאבדו בי גזא דרחמנא אתנהו ואם הוציאן הגנב הוא מעל ועליו לשלמן להקדש: ###### Rashi on Chullin 139a:19:1 [Rashi on Chullin 139a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:19:1) בערכין - האומר ערכי עלי והפריש ערכו: ###### Rashi on Chullin 139a:19:2 [Rashi on Chullin 139a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:19:2) דלא מיתמר ליה בלא עלי - דלא אפשר למימר הרי זה בלשון ערך דהא עדיין לא קבל חובת ערך עליו: ###### Rashi on Chullin 139a:20:1 [Rashi on Chullin 139a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:20:1) דאי נימא ערכי - ולא עלי אמאן רמי האי נדר לשלומי: ###### Rashi on Chullin 139a:20:2 [Rashi on Chullin 139a:20:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:20:2) אם אמר ערך פלוני - ולא אמר עלי אמאן רמי: ###### Rashi on Chullin 139a:21:1 [Rashi on Chullin 139a:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:21:1) ועוד תניא - דחייב באחריותו: ###### Rashi on Chullin 139a:21:2 [Rashi on Chullin 139a:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:21:2) ונתן את הערכך - בפודה שדה מקנה מן ההקדש כתיב וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היובל ונתן את הערכך הו"ל למכתב ונתן אותו או ונתנו מה ת"ל הערכך ש"מ אערכין קמהדר: ###### Rashi on Chullin 139a:21:3 [Rashi on Chullin 139a:21:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/139a:21:3) לפי שמצינו בהקדשות ומעשר שני שהן מתחללין על המעות - כשהפריש פדיונן ואבד אינו חייב באחריותן דהא כתיב ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו ולא כתיב ביה נתינה אלא משהפרישו ואמר הרי זה מחולל על זה נקרא ערך להקדיש דמיו ויצא לחולין ההקדש: