## Rashi on Chullin Daf 14b

###### Rashi on Chullin 14b:1:1
[Rashi on Chullin 14b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:1:1)

התם - טעמא לאו משום דאין ברירה הוא אלא דחייש לשמא יבקע הנוד והוברר שלא היה עתיד לבא לידי הפרשה ושתה טבלים למפרע:


###### Rashi on Chullin 14b:1:2
[Rashi on Chullin 14b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:1:2)

לכשיבקע - נראה כלומר דלא חיישינן להכי:


###### Rashi on Chullin 14b:3:1
[Rashi on Chullin 14b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:3:1)

איו - שם חכם:


###### Rashi on Chullin 14b:3:2
[Rashi on Chullin 14b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:3:2)

אין אדם מתנה - בעירובין (דף לו:) אמרינן מתנה אדם על עירובו ומניח שני עירובין אחד בסוף אלפים למזרח עירו ואחד בסוף אלפים למערב ואומר אם בא חכם למזרח שהיה חכם עתיד לבא ממקום אחר ולשבות חוץ לתחום ולדרוש עירובי של מזרח יקנה לי שביתה למזרח ואהיה בשבת במקום עירובי ויש לי משם והלאה אלפים ואם יגידו לי שבא חכם למערב יקנה עירובי שבמערב בא לכאן ולכאן אם יבאו שני חכמים זה למזרח וזה למערב לאיזה מהם שארצה אבחר הליכתי ועל שם ברירה של מחר יקנה לי עירובי היום דכל קניית עירוב בין השמשות היא ותני איו דפליג רבי יהודה אסיפא דקתני בא לכאן ולכאן וקאמר רבי יהודה אין אדם מתנה על שני דברים שני חכמים:


###### Rashi on Chullin 14b:3:3
[Rashi on Chullin 14b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:3:3)

אלא אם בא חכם כו' - על חכם אחד שבא ואין ידוע לו לאיזו רוח יבא מתנה:


###### Rashi on Chullin 14b:4:1
[Rashi on Chullin 14b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:4:1)

והוינן בה מאי שנא כו' דאין ברירה - כשיבא למחר למזרח שמא בין השמשות לא היתה דעתו לכך וקנה לו עירובו של מערב והרי הוא כמי ששבת במערב וממקום אותה שביתה יש לו אלפים לכל רוח ונמצאו האלפים האחרונות המזרחיות כלות לביתו ואין לו מביתו ולמזרח אפי' פסיעה אחת:


###### Rashi on Chullin 14b:4:2
[Rashi on Chullin 14b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:4:2)

מזרח ומערב נמי - כשהתנה על חכם אחד ותלה תנאו בביאת חכם נמי אין ברירה דאם בא חכם למזרח לאחר שקדש היום שמא כשקדש היום היה בדעתו למערב וזה תלה בדעתו של חכם והחכם יכול לילך בשבת ארבעת אלפים אמה כדאמרינן בעירובין (דף מט:) אם ראה שחשכה והיה מכיר אילן או גדר שהוא בסוף אלפים אמה אומר שביתתי בעיקרו ומהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים ומעיקרו ולהלן אלפים והכא נמי איכא למימר חכם זה בשעת קניית עירוב לא בא למזרח עדיין ודעתו היה למערב:


###### Rashi on Chullin 14b:5:1
[Rashi on Chullin 14b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:5:1)

ואמר רבי יוחנן וכבר בא חכם - מתניתין בהכי עסקינן שכבר בא חכם קודם קנין העירוב אבל זה לא ידע להיכן בא ואין כאן צריך ברירה שכך מתנה לצד שהחכם בא יהא עירובי קונה ואין הדבר תלוי אלא גלויי מילתא כשיגידו למחר שבמזרח בא נמצא שקנה עירוב המזרחי:


###### Rashi on Chullin 14b:6:1
[Rashi on Chullin 14b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:6:1)

שבריהן ניטלין - אפילו נשתברו היום בשבת:


###### Rashi on Chullin 14b:6:2
[Rashi on Chullin 14b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:6:2)

שיהו עושין בהן מעין מלאכה - שתהא תורת כלי עליהם:


###### Rashi on Chullin 14b:6:3
[Rashi on Chullin 14b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:6:3)

מעין מלאכה - כלומר אע"פ שאין ראויה למלאכה ממש אלא לכסוי בעלמא:


###### Rashi on Chullin 14b:7:1
[Rashi on Chullin 14b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:7:1)

מעין מלאכתן - הראשונה:


###### Rashi on Chullin 14b:7:2
[Rashi on Chullin 14b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:7:2)

מקפה - תבשיל עב דהיינו מעין עיסה:


###### Rashi on Chullin 14b:8:1
[Rashi on Chullin 14b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:8:1)

הכא נמי כיון דלא איתכן מאתמול - לאכילה:


###### Rashi on Chullin 14b:9:1
[Rashi on Chullin 14b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:9:1)

הכא מעיקרא אוכלא - דע"כ בהמה בחייה לאכילה עומדת כדאוקמינן לעיל דאי לגדל בהמה לרבי יהודה היכי שחטינן בי"ט:


###### Rashi on Chullin 14b:9:2
[Rashi on Chullin 14b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:9:2)

דאיפרת - נשבר ונפרש וחבירו [בפרק בהמה המקשה] (לקמן חולין דף עג.) חבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמו:


###### Rashi on Chullin 14b:10:1
[Rashi on Chullin 14b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:10:1)

ש"ד - דלאו נולד חשבינן ליה:


###### Rashi on Chullin 14b:10:2
[Rashi on Chullin 14b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:10:2)

סחיטה אב מלאכה היא:


###### Rashi on Chullin 14b:10:3
[Rashi on Chullin 14b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:10:3)

אסורין - וטעמא דמשקין שזבו אסורין מפרשינן בשמעתא קמייתא דביצה (דף ג.) גזירה שמא יסחוט:


###### Rashi on Chullin 14b:11:1
[Rashi on Chullin 14b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:11:1)

אם לאוכלין היוצא מהם מותר - אם היו עומדין לאכילה ולא לסחוט היוצא מהם מותר דכיון דלא ניחא ליה ליכא למיגזר אי שרית להו בשתייה היום אתי לסחוט דהא לאו להכי קיימי:


###### Rashi on Chullin 14b:11:2
[Rashi on Chullin 14b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:11:2)

ואם למשקין - הואיל ונתקיימה מחשבתו אי שרית להו כשזבו איכא למיגזר בהו שמא יסחוט דהא להכי קיימי. שמע מינה מיהא דמשום נולד לא אסר להו רבי יהודה:


###### Rashi on Chullin 14b:12:1
[Rashi on Chullin 14b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:12:1)

מודה רבי יהודה בסלי זיתים וענבים - שאפילו הצניען לאכילה הואיל ורוב בני אדם סוחטין אותם האי נמי ממליך עלייהו ואי שרית למשקין שזבו מהן אתי למיסחט:


###### Rashi on Chullin 14b:13:1
[Rashi on Chullin 14b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:13:1)

כיון דלהכי קיימי - סתם ענבים:


###### Rashi on Chullin 14b:13:2
[Rashi on Chullin 14b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:13:2)

יהיב דעתיה - עלייהו למשקין וכי הוו משקין הוה ליה נתקיימה מחשבתו וגזרה שמא יסחוט ופלוגתייהו בתותים ורימונים:


###### Rashi on Chullin 14b:13:3
[Rashi on Chullin 14b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:13:3)

ה"נ כיון דלשחיטה קיימא יהיב דעתיה - דאי משחטה אכיל לה וכיון דדעתיה בהכי גזרינן בה נמי אי שרית ליה באכילה אתי לכתחלה למישחט:


###### Rashi on Chullin 14b:14:1
[Rashi on Chullin 14b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:14:1)

מידי הוא טעמא אלא לרב - האי שנויא אליבא דרב משנינן לה דאיהו אמר לרבי יהודה אסורה באכילה ליומא:


###### Rashi on Chullin 14b:14:2
[Rashi on Chullin 14b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:14:2)

חלוק היה - ומתיר והכא נמי אמאי אסורה ליומא:


###### Rashi on Chullin 14b:15:1
[Rashi on Chullin 14b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:15:1)

נר חדש - שלא הדליקו בו מעולם. נר של חרס וכשהוא חדש חזי למרמי ביה פירי:


###### Rashi on Chullin 14b:15:2
[Rashi on Chullin 14b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:15:2)

אבל לא ישן - דמוקצה הוא מחמת מיאוס שהדעת קצה בו. והך בהמה נמי כשקדש היום היא מוקצה מחמת אבר מן החי שלא נשחטה:


###### Rashi on Chullin 14b:16:1
[Rashi on Chullin 14b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/14b:16:1)

אימר דשמעת ליה כו' - דמידי דמאיס מקצה איניש מדעתיה לגמרי: