## Rashi on Chullin Daf 15a ###### Rashi on Chullin 15a:1:1 [Rashi on Chullin 15a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:1:1) כל הנרות של מתכת מטלטלים - דשל מתכות לא מאיסי אפילו ישנים כגון של נחושת וכיוצא בהן: ###### Rashi on Chullin 15a:1:2 [Rashi on Chullin 15a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:1:2) הדולק בשבת - שהיה נר דולק בו בין השמשות דמוקצה מחמת איסור שאסור לכבות הנר נאסר גם הוא לטלטל וכיון שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל היום: ###### Rashi on Chullin 15a:2:1 [Rashi on Chullin 15a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:2:1) בידים - שהדליקו בו הנר אבל בהמה דממילא מידחיא אימר דהדר חזיא: ###### Rashi on Chullin 15a:3:1 [Rashi on Chullin 15a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:3:1) יאכל - הוא עצמו ובו ביום ואין צריך להמתין עד הערב בכדי שיעשו דהא דאמרינן בעלמא לערב בכדי שיעשו לית ליה לר"מ אלא היכא דעבד ישראל איסורא ובמזיד דאיכא חיובא דלא נמטייה הנאה מאיסורא אבל בשוגג לא: ###### Rashi on Chullin 15a:3:2 [Rashi on Chullin 15a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:3:2) במזיד - דאיכא איסורא: ###### Rashi on Chullin 15a:3:3 [Rashi on Chullin 15a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:3:3) לא יאכל - בו ביום עד שתחשך ובכדי שיעשו. והוא הדין לאחרים נמי דאסור למיכליה בו ביום דטעמא משום דלא נמטייה הנאה מאיסורא הוא וכי שהי לאורתא בכדי שיעשו לא מטי לו הנאה מיניה ואיידי דתנא רישא בדידיה דאשמעינן רבותא להתירא תנא נמי סיפא בדידיה: ###### Rashi on Chullin 15a:4:1 [Rashi on Chullin 15a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:4:1) רבי יהודה אומר בשוגג יאכל במוצאי שבת - ולא בשבת. וה"ה לאחריני דאע"ג דבשוגג חיוב סקילה ליכא עבירה מיהא איכא ובעינן בכדי שיעשו דלא נימטיה הנאה מעבירה ואיידי דבעי למתני סיפא לא יאכל עולמית בדידיה אבל לאחריני שרי דאיהו דעבד איסורא קנסוהו רבנן אבל אחריני לא תנא רישא נמי בדידיה ומתניתין נמי דקתני אסורה באכילה ליומיה לדידיה ולאחריני בשוגג מתוקמא ורבי יהודה היא ולקמן פריך והא מתחייב בנפשו קתני והא ליכא למימר רישא נמי דוקא איהו אבל אחריני שרו בו ביום ואיהו אסור משום דקנסו שוגג אטו מזיד ומתניתין דאסר ליה ליומיה אפילו לאחריני לאו רבי יהודה היא דא"כ דקנסא דרישא אטו מזיד הוא אמאי מישתרי הוא לאורתא הא קתני גבי מזיד לא יאכל עולמית אלא טעמא משום דלא ליתהני מעבירה הוא ולא שנא הוא ולא שנא אחריני: ###### Rashi on Chullin 15a:5:1 [Rashi on Chullin 15a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:5:1) ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת - בכדי שיעשו כר' יהודה דמשוי ליה עבירה אף בשוגג ועדיפא מדרבי יהודה דאילו רבי יהודה שרי ליה לאורתא אפי' לדידיה דלא קניס שוגג אטו מזיד ורבי יוחנן קניס שוגג אטו מזיד הלכך איהו דעבד איסורא קנסו רבנן אחריני דלא עבדי איסורא לא קנסו אלא בכדי שיעשו ימתינו דלא ניתהני מעבירה: ###### Rashi on Chullin 15a:5:2 [Rashi on Chullin 15a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:5:2) במזיד לא יאכל עולמית כו' - לאו משום קנסא הוא דהא אחריני לא עבוד איסורא אלא מקראי יליף לה רבי יוחנן בכתובות באלו נערות (כתובות דף לד:) ובב"ק בפרק מרובה (בבא קמא דף עא.) ושמרתם את השבת כי קדש וגו' מה קדש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורים באכילה יכול אפילו בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג: ###### Rashi on Chullin 15a:6:1 [Rashi on Chullin 15a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:6:1) ונוקמה במזיד ור"מ היא - דאמר אסורה ליומא: ###### Rashi on Chullin 15a:7:1 [Rashi on Chullin 15a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:7:1) מה יום הכפורים כו' - לא יאכל בו ביום דהא יום עינוי הוא: ###### Rashi on Chullin 15a:9:1 [Rashi on Chullin 15a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:9:1) ונוקמה כר' יוחנן הסנדלר דאמר כו' - לא יאכל בו ביום לא הוא ולא אחרים. ואית דמפרשי דהאי במזיד לא יאכל דרבי מאיר ובשוגג לא יאכל דרבי יהודה לא יאכל הוא אבל לאחרים שרי והאי אסורה באכילה ליומיה דקאמר רב נמי לדידיה קאמר אבל לאחריני שרי ולאו מילתא דהא דומיא דיום הכפורים קתני דלא שנא לו ולא שנא לאחרים אסור ועוד אסורה באכילה ליומא לגמרי משמע: ###### Rashi on Chullin 15a:12:1 [Rashi on Chullin 15a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:12:1) כי מורי להו רב לתלמידיה - במבשל בשבת הוראה ביחיד מורי להו כרבי מאיר דמיקל: ###### Rashi on Chullin 15a:12:2 [Rashi on Chullin 15a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:12:2) בפירקא - ביום השבת ברבים: ###### Rashi on Chullin 15a:13:1 [Rashi on Chullin 15a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:13:1) וכי תימא תנא בפירקיה תנא קמיה - ברבים היה שונה משנה זו ביום הדרשה וחייש רב לעמי הארץ שלא ישמעו קולו: ###### Rashi on Chullin 15a:13:2 [Rashi on Chullin 15a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:13:2) אטו - בני הכנסת הבאים לשמוע מה שהיה רב דורש: ###### Rashi on Chullin 15a:13:3 [Rashi on Chullin 15a:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:13:3) לתנא צייתי - כלומר הם מטין אוזן לשמוע מן התלמידים היושבים שם ושונין איש משנתו לעצמו: ###### Rashi on Chullin 15a:13:4 [Rashi on Chullin 15a:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:13:4) לאמורא - שהיה עומד בפני רב ומשמיע לרבים מה שראש הדרשה לוחש לו אליו היו שומעין: ###### Rashi on Chullin 15a:14:1 [Rashi on Chullin 15a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:14:1) עד כאן לא קשרי ר"מ אלא במבשל - בשוגג דכיון דאיסור שבת ליכא דשוגג הוא איסור מוקצה נמי ליכא דמעיקרא הוי חזי לכוס חיה: ###### Rashi on Chullin 15a:14:2 [Rashi on Chullin 15a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:14:2) אבל שוחט - בשוגג נהי דאיסור שבת ליכא משום מוקצה מיהא אסורה דבין השמשות לא הויא חזיא לכוס. כל אכילה שלא כדרכה קרי כוסס כמו (ברכות דף לז.) הכוסס את החיטין הכוסס את האורז כס פילפלי ביומא דכפורי (שם דף לו:): ###### Rashi on Chullin 15a:15:1 [Rashi on Chullin 15a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/15a:15:1) הא ר"מ שרי - מדאיצטריך לאוקמה כרבי יהודה מכלל דקסבר רב דר"מ שרי: