## Rashi on Chullin Daf 40a

###### Rashi on Chullin 40a:1:1
[Rashi on Chullin 40a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:1:1)

שנים אוחזין - זה בראשו וזה בקתו:


###### Rashi on Chullin 40a:1:2
[Rashi on Chullin 40a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:1:2)

לשום דבר כשר - שחיטה סתם:


###### Rashi on Chullin 40a:2:1
[Rashi on Chullin 40a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:2:1)

גמ' זבחי מתים - ליאסר בהנאה כדין תקרובת עבודת כוכבים שאסורה כמת ומת אסור בהנאה דנפקא לן במסכת ע"ז (דף כט:) מותמת שם מרים וגמר שם שם מעגלה ערופה:


###### Rashi on Chullin 40a:2:2
[Rashi on Chullin 40a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:2:2)

מיכאל ושילשול קטן - כלומר לשום גדול שבכל הבריות או לשום קטן שבכולן:


###### Rashi on Chullin 40a:2:3
[Rashi on Chullin 40a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:2:3)

שילשול - תולעת:


###### Rashi on Chullin 40a:3:1
[Rashi on Chullin 40a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:3:1)

דאמר לשום הר - הר אינו נעשה עבודת כוכבים דכתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם במס' ע"ז (דף מה:) הלכך לשמן לא מיקריא זבחי מתים ומיהו פסולה מלאכול משום דדמיא לשחיטת עבודת כוכבים מיחלפא בה וכדתנן לקמן (חולין דף מא:) השוחט לשום נידר ונידב שחיטתו פסולה משום דדמי לשוחט קדשים בחוץ:


###### Rashi on Chullin 40a:3:2
[Rashi on Chullin 40a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:3:2)

לגדא דהר - למלאך הממונה על ההרים:


###### Rashi on Chullin 40a:3:3
[Rashi on Chullin 40a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:3:3)

דומיא דמיכאל - דלא מחובר הוא. ובעלי חיים אף על גב דלא מיתסרי משום עבודת כוכבים כדקיימא לן בתמורה (דף כט.) מדאסר רחמנא נעבד לגבוה מכלל דלהדיוט שרי מיהו אלהות מקרו כדכתיב (שמות ח) הן נזבח את תועבת מצרים וכתיב (דברים ד) וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים וכל צבא השמים:


###### Rashi on Chullin 40a:4:1
[Rashi on Chullin 40a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:4:1)

היתה בהמת חבירו - לא מיבעיא שלו דמיתסרא משום תקרובת עבודת כוכבים בשחיטת סימן אחד. דאע"ג דבעלי חיים אין נאסרים להדיוט לא משום נעבד שעשאו עבודת כוכבים ולא משום מוקצה שהקצו לתקרובת עבודת כוכבים כדקיימא לן בתמורה (דף כט.) מדאצטריך קרא למיסרינהו לגבוה כדתניא (ב"ק דף מ:) מן הבקר להוציא את הנעבד ומן הצאן להוציא את המוקצה מכלל דלהדיוט שרי מיהו כי עביד מעשה בגופייהו מיתסרי כדאמרינן בפרק רבי ישמעאל (ע"ז דף נד:) אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות ושיחין ומערות והשתחוה להן אסרן והכא נמי אע"ג דאכתי בעלי חיים נינהו מיתסרי. והאי סימן אחד לאו דוקא דה"ה לחצי סימן. ובהמת חבירו נמי אע"ג דפשיטא לן דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו אשמועינן רב הונא דאסר לה במעשה כל דהו:


###### Rashi on Chullin 40a:4:2
[Rashi on Chullin 40a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:4:2)

רבוצה - לא מיבעיא עומדת דכשהגביהה והרביצה קנאה בהגבהה ונעשית שלו אלא אע"ג דרבוצה ולא קנאה אסר לה במעשה:


###### Rashi on Chullin 40a:4:3
[Rashi on Chullin 40a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:4:3)

המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה - אפילו למזבח משום נעבד:


###### Rashi on Chullin 40a:4:4
[Rashi on Chullin 40a:4:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:4:4)

עשה בה מעשה אסרה - אף להדיוט. וטעמא יליף במסכת ע"ז (דף נב:) מכל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו ואמר מר מאי הכנו שגנזום דאסירי בהנאה ואף על גב דלאו דידיה הוו שהיו כלי שרת:


###### Rashi on Chullin 40a:5:1
[Rashi on Chullin 40a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:5:1)

השוחט חטאת - לקמיה מפרש מאי שנא חטאת דנקט:


###### Rashi on Chullin 40a:5:2
[Rashi on Chullin 40a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/40a:5:2)

שלש חטאות - בשוגג משום שבת ומשום שוחט קדשים בחוץ ומשום עבודת כוכבים ששלשתן בכרת. ומשום מקלקל לא מיפטר בשבת שהרי מתקנה הוא אצל בני נח שאבר מן החי אסור להם וחטאת כי שחטי להם בעלים דבר שאינו שלו הוי דשל גבוה הוי: