## Rashi on Chullin Daf 46b

###### Rashi on Chullin 46b:1:1
[Rashi on Chullin 46b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:1:1)

כאהינא סומקא - שנשארת בקרום התחתון והיא כתמרה אדומה:


###### Rashi on Chullin 46b:2:1
[Rashi on Chullin 46b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:1)

דאוושא - כשנופחין אותה משמעת קול כאילו רוח יוצא ממנה:


###### Rashi on Chullin 46b:2:2
[Rashi on Chullin 46b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:2)

ה"ג אי ידעינן מהיכא אוושא מותבינן עלה גדפא או גילא או רוקא - מושיבין על אותו מקום כנף פלומ"א בלע"ז:


###### Rashi on Chullin 46b:2:3
[Rashi on Chullin 46b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:3)

גילא - קש:


###### Rashi on Chullin 46b:2:4
[Rashi on Chullin 46b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:4)

אי מבצבצא - ההיא רוקא מחמת הנפיחה בידוע שיש שם נקב שהרוח יוצא משם:


###### Rashi on Chullin 46b:2:5
[Rashi on Chullin 46b:2:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:5)

טרפה - משום ריאה שנקבה:


###### Rashi on Chullin 46b:2:6
[Rashi on Chullin 46b:2:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:6)

ואי לא - ידעינן מהיכא אוושא פעמים שאין יכול להבחין לשמיעת האוזן מהיכן קול זה נשמע:


###### Rashi on Chullin 46b:2:7
[Rashi on Chullin 46b:2:7](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:7)

מייתינן משיכלתא - קוניי"א בלעז:


###### Rashi on Chullin 46b:2:8
[Rashi on Chullin 46b:2:8](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:2:8)

דמיא פשורי ומותבינן - לכולה ריאה לתוכה שכל מקום שיש בה נקב יבצבצו המים:


###### Rashi on Chullin 46b:3:1
[Rashi on Chullin 46b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:3:1)

דכווצן לה - והנקב נסתם ואין זו בדיקה יפה:


###### Rashi on Chullin 46b:3:2
[Rashi on Chullin 46b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:3:2)

דמטרשי לה - מקשין אותה כאבן ואם אין שם נקב בקרום העליון ויש נקב בתחתון מתקרע העליון מחמת שהוא קלוש ומים הקרים מותחין אותה כשמתקשה שקורין דייר"ש:


###### Rashi on Chullin 46b:3:3
[Rashi on Chullin 46b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:3:3)

תתאה אינקיב - והרוח יוצא מבפנים דרך הנקב ואינו יכול לצאת חוץ מפני קרום העליון שמגין ונכנס הרוח לבין ב' הקרומים לפיכך היא משמעת קול:


###### Rashi on Chullin 46b:5:1
[Rashi on Chullin 46b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:5:1)

שהאדימה - שנקוטר"א:


###### Rashi on Chullin 46b:6:1
[Rashi on Chullin 46b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:6:1)

מי לא תניא ושאר שקצים ורמשים - קטנים כגון צפרדעים ודומה להם שעורן רך חוץ משמונה שרצים שעורן קשה אינו חייב עליהן בשבת משום חובל עד שתצא מהם טיפת דם ואע"פ שנצרר הדם והאדים עורן מבחוץ אין זה לקותא דמתוך שעורן רך הוא ממהר להאדים וה"נ ממהר להאדים ואמאי חשבת ליה נקב:


###### Rashi on Chullin 46b:7:1
[Rashi on Chullin 46b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:7:1)

וכ"ת לשמונה שרצים מדמינן לה דתנא - בהו בפ' ח' שרצים (שבת קז:):


###### Rashi on Chullin 46b:7:2
[Rashi on Chullin 46b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:7:2)

נצרר הדם - ונאסף במקום אחד דהיינו האדים העור מבחוץ אף על פי שלא יצא וקרי ליה התם חבורה שאינה חוזרת דכיון שהאדים העור מבחוץ בידוע שנקרע העור מפנים וסופו לינקב ולצאת והכא נמי להאי קרום דריאה חשבת ליה כעור גמור והכי מפרש התם דבהנך דאית להו עור הויא חבלה ובהנך דלית להו עור לא חשיבא חבלה הך צרירת דם. והך מתניתא קמייתא לא ידענא היכא תניא:


###### Rashi on Chullin 46b:7:3
[Rashi on Chullin 46b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:7:3)

אלא לא שנא - דבין כולה ובין מקצתה כשירה כדאמר לקמן (חולין דף מז:) אדומה כשרה מדר' נתן: הכא נמי לא שנא ל"ג:


###### Rashi on Chullin 46b:9:1
[Rashi on Chullin 46b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:9:1)

איזו היא יבשה - לגבי מומי בכור קאי:


###### Rashi on Chullin 46b:9:2
[Rashi on Chullin 46b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:9:2)

רבי יוסי בן המשולם אומר - ואע"פ שאין מוציאה דם אין זו יבשה עד שתיבש כל כך שתהא נפרכת בצפורן:


###### Rashi on Chullin 46b:10:1
[Rashi on Chullin 46b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:10:1)

רוח ואויר מבאיש ומקלקל את המכה: ה"ג הכא כיון דלא שליט בה אוירא הדרא בריא:


###### Rashi on Chullin 46b:10:2
[Rashi on Chullin 46b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:10:2)

גילדי גילדי - קליפות קליפות קרושט"ת בלע"ז כעין מכות מלנ"ש:


###### Rashi on Chullin 46b:10:3
[Rashi on Chullin 46b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:10:3)

אוכמי אוכמי - טיי"ש בלע"ז שחורות:


###### Rashi on Chullin 46b:10:4
[Rashi on Chullin 46b:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:10:4)

חזותא חזותא - גוונים גוונים ודוקא הנך גוונים דלא מיטרפא בהו כגון אדומה ירוקה והנך דלקמן בהלכות:


###### Rashi on Chullin 46b:11:1
[Rashi on Chullin 46b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:11:1)

אין מקיפין בבועי - בועה שניקבה בריאה היכא דלא ממשמשא ידא דטבחא דליכא למיתלייה בטבחא ואין ידוע אם קודם שחיטה אם לאחר שחיטה אין מביאין בועה אחרת להקיף ולקרב אצלה ולנוקבה ולראות אם מראה הנקבים שוים כדאמרינן לקמן בפירקין (חולין דף נ.) מקיפין בריאה דה"מ ריאה אבל כיון שנעשית בה בועה אין מראה ניכר בה שעשוי להשתנות כל שעה ושמא מראה אחר היה לו ונשתנה. לשון מקיפין מקרבין זו לזו כמו אין מקיפין שתי חביות דמסכת ביצה (דף לב:):


###### Rashi on Chullin 46b:12:1
[Rashi on Chullin 46b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:12:1)

לית להו בדיקותא - שסירכא זו מחמת נקב היא באה שמתוך שהריאה שואבת כל מיני משקה והמשקה נעשה עב בתוכה כמין גלייר"א ויוצא מעט מעט דרך הנקב נקפה ונעשה קרום כך מצאתי בתשובת הגאונים ואע"פ שהוא סותם הנקב ואין מוציא רוח הא אמרן קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום שסופו ליסתר:


###### Rashi on Chullin 46b:12:2
[Rashi on Chullin 46b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:12:2)

שלא כסדרן - כגון שתים החיצונות נדבקו בסירכא ממעל לאמצעית או מתחתיה:


###### Rashi on Chullin 46b:12:3
[Rashi on Chullin 46b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Chullin/r/46b:12:3)

היינו רביתייהו - זו מגינה על זו והדרא בריא שמתוך ששוכבות זו על זו אינן מתפרקות והקרום הולך וחזק אבל כשהן שלא כסדרן זו הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרום מתפרק ונסתר וכן הלכה דליכא מאן דפליג עליה. ואונה הסרוכה באומא והיא אצלה מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר רבי יקר והתירה לי לאכול ויש שאוסרין והוא אמר לי טעמו וטעמם. האוסרין אומרים הרי נקב יש ולא מצאנו שהותר אלא באוני כדאמר רבא אבל כסדרן היינו רביתייהו אבל אומי לא קאמר וטעמא דאוני משום שעומדין במיצר החזה ומתחממות והדרא בריא ותדע שהרי בריאה הסמוכה לדופן באוני כשרה ובאומא טרפה כדלקמן (חולין דף מח.). וטעם מורי לא מצינו אומא בגמרא ורבא לא אמר טעמו משום חום דהא בכל הריאה אמרן לעיל דלא שלט בה אוירא ורבא פי' טעמו משום דהיינו רביתייהו כלומר כך הן גדילות זו עם זו ואין מתפרקות זו מזו הלכך ל"ש אוני ול"ש אומא ורבא דנקט אוני משום דעיקר מילתיה דאורי לן דשלא כסדרן טרפה ואע"ג דאי הויא סריכי אוני בדופן הוי כשרה כדאמרינן לקמן (חולין דף מח.) אשמעינן רבא דהתם היינו טעמא דכיון שהחלל צר הן שוכבות תמיד אצל הדופן ואינן מתפרקות ממנו זו מזו אבל דשלא כסדרן מתפרקות הן שהרי אמצעית מפרקתן ולא תימא דוחק הדופן מעמידן שלא יתפרקו זו מזו אבל באונא ואומא שלא כסדרן לא איצטריכא לן לאורויי דכיון דברוחב החלל הן עומדות מי יחזיק בה שלא יתפרקו וסייג מצאתי לדבריו בתשובת הגאונים וניכרים דברי אמת. ועינוניתא דוורדא כל היכא דסבכא טריפה דכולהי לגבה דידה שלא כסדרן נינהו: