## Rashi on Eruvin Daf 103b

###### Rashi on Eruvin 103b:1:1
[Rashi on Eruvin 103b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:1:1)

מאי היא - מנא תימרא דמודי ר' אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן דתניא כהן שעלתה בו יבלת וכו':


###### Rashi on Eruvin 103b:1:2
[Rashi on Eruvin 103b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:1:2)

בשיניו אין - דשבות הוא בכלי לא ואפי' בשיניו חבירו אין ואיהו לא דחבירו לא מתקן ליה שפיר והכי אמר במסכת שבת בפרק המצניע דפליגי רבי אליעזר ורבנן בנוטל צפורניו זו בזו או בשיניו שר"א מחייב חטאת וחכמים אוסרין משום שבות ואוקימנא התם דכי מחייב ר"א בנוטל לעצמו אבל לחבירו דברי הכל פטור:


###### Rashi on Eruvin 103b:2:1
[Rashi on Eruvin 103b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:2:1)

מני - הא דקאמר בכלי לא ובעצמו לא:


###### Rashi on Eruvin 103b:2:2
[Rashi on Eruvin 103b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:2:2)

אילימא רבנן - דאמרי מכשירי מצוה לא דחו אב מלאכה ואשמעינן דשבות דחו כגון בשיניו בחבירו וכגון שעלתה לו בשבת דלא אפשר ליה למשקליה מאתמול:


###### Rashi on Eruvin 103b:2:3
[Rashi on Eruvin 103b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:2:3)

כיון דאמרי רבנן - לגבי דבר הרשות דנוטל לעצמו זו בזו או בשיניו אין כאן אלא משום שבות:


###### Rashi on Eruvin 103b:2:4
[Rashi on Eruvin 103b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:2:4)

הכא - דקשרו בחבירו משום שבות דמקדש לישתרי נמי לעצמו דהא איהו גופיה נמי שבות הוא:


###### Rashi on Eruvin 103b:3:1
[Rashi on Eruvin 103b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:3:1)

אלא לאו ר' אליעזר היא - דאמר בנוטל בשיניו לעצמו דעלמא שלא למצוה דחייב חטאת ומש"ה ה"נ כיון דאפשר בחבירו דהוי שבות לא שרינן ליה למידחי אב מלאכה ולמשקליה לנפשיה ואע"ג דאמר ר"א מכשירי מצוה דוחין אב מלאכה כמה דאפשר לשנויי משנינן:


###### Rashi on Eruvin 103b:4:1
[Rashi on Eruvin 103b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:4:1)

לעולם רבנן - דאי לר' אליעזר לא בעי שינוי ואפילו לעצמו ואפילו בכלי שרי ודקשיא לרבנן כיון דנוטל לעצמו נמי שבות הוא נישקליה איהו לנפשיה:


###### Rashi on Eruvin 103b:4:2
[Rashi on Eruvin 103b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:4:2)

אי דעלתה לו בכריסו - מקום שאפשר לו ליטלה בידו או בשיניו הכי נמי:


###### Rashi on Eruvin 103b:6:1
[Rashi on Eruvin 103b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:6:1)

הכי גרסינן ואי רבנן לישקליה ניהליה ביד ותפשוט דר"א וכו' - כלומר אי אמרת בשלמא ר"א היא ומשום שינוי מתוקמא שפיר כמו שמתרץ לקמיה אלא אי אמרת רבנן וטעמא דבכלי לא משום דמכשירין לא דחו אב מלאכה ורבנן אשבות הוא דמהדרי נהי דאיהו גופיה משניה ליה דלא אפשר למשקליה דבגבו הוא חבירו מיהא לאשמעינן דנוטלה ביד דהא ידו נמי שבות היא והכי שפיר למתני דשמעינן מיניה תרתי חדא דמכשירין שבות דחו ולא אב מלאכה כדמשמע לן השתא ועוד שמעינן מינה מדשרי ליה ביד ולא בכלי דהכא הוא כדר"א דאמר התם בפרק המצניע (שבת דף צד:) מחלוקת ביד אבל בכלי מודו רבנן דחייב חטאת דחשבינן ליה תולדה דגוזז את הצמר שהוא חותך מן המחובר לבעלי חיים אבל השתא לא מצינו למיפשטיה מינה ולמידק דהא בכלי לא משום דאב מלאכה הוא דהא ביד נמי שבות הוא ולא קשרי ליה:


###### Rashi on Eruvin 103b:7:1
[Rashi on Eruvin 103b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:7:1)

ולטעמיך לר"א נמי - נהי דטעמא משום שנוי הוה נשקליה ניהליה ביד דהא איכא שנוי דמודה ר"א בנוטל לחבירו שאינו אלא שבות:


###### Rashi on Eruvin 103b:7:2
[Rashi on Eruvin 103b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:7:2)

אי אמרת בשלמא ר"א - לגבי מכשירי מצוה שבות ואיסור דאורייתא היתר משוי להו וטעמא משום דאפשר לשנויי משנינן כי היכי דמשנינן מאב מלאכה לשבות משנינן נמי משבות החמורה לשבות הקלה הלכך יד חמורה משינים דאורחיה בהכי ודומה לכלי ואיכא למגזר בה טפי יד אטו כלי:


###### Rashi on Eruvin 103b:7:3
[Rashi on Eruvin 103b:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:7:3)

אלא אי רבנן - וטעמייהו משום דאב מלאכה לא מידחי למה להו לאהדורי (אלא) אשבות כל דהו:


###### Rashi on Eruvin 103b:7:4
[Rashi on Eruvin 103b:7:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:7:4)

ותו ליכא - לאקשויי מידי:


###### Rashi on Eruvin 103b:8:1
[Rashi on Eruvin 103b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:8:1)

מתני' כורך עליה גמי - ואע"פ שהגמי מרפא את המכה הואיל והשתא מיהא צורך עבודה היא דלאו אורח ארעא שתראה מכתו עם העבודה מכסה אותה בגמי:


###### Rashi on Eruvin 103b:8:2
[Rashi on Eruvin 103b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:8:2)

אבל לא במדינה - שמרפא בשבת ורפואה בשבת שבות היא ואסור:


###### Rashi on Eruvin 103b:8:3
[Rashi on Eruvin 103b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:8:3)

ואם להוציא דם - שמהדקה בגמי כדי להוציא דמה:


###### Rashi on Eruvin 103b:8:4
[Rashi on Eruvin 103b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:8:4)

כאן וכאן אסור - שאין זה צורך עבודה ועוד דהוה ליה חובל ואב מלאכה לא משתרי לגבייהו:


###### Rashi on Eruvin 103b:9:1
[Rashi on Eruvin 103b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:9:1)

גמ' צלצול קטן - אזור קטן נאה כמו היא חגרה בצלצול (קטן) דסוטה (דף ט:) ובלע"ז בנדי"ל:


###### Rashi on Eruvin 103b:9:2
[Rashi on Eruvin 103b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:9:2)

הוי יתור בגדים - ותניא בשחיטת קדשים בפרק שני (זבחים דף יח.) לבש שני מכנסים שני אבנטים חסר אחת או יותר אחת או שהיתה לו רטיה על בשרו תחת בגדו ועבד עבודה עבודתו פסולה ויליף לה התם מקראי בני אהרן הכהנים בכהונם כלומר בבגדי הדיוט הזקוקין להם כהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ועבד עבודתו פסולה דהיינו יתור בגדים:


###### Rashi on Eruvin 103b:10:1
[Rashi on Eruvin 103b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:10:1)

לא אמרו - באותה משנה יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים כגון באצבע לא הוי יתור בגדים:


###### Rashi on Eruvin 103b:11:1
[Rashi on Eruvin 103b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:11:1)

ותיפוק ליה - בין גמי בין צלצול משום דחייץ בין ידיו לעבודה ואנן (ולקח בעינן) ולקח הכהן וזרק הכהן בעינן דמשמע בעצמו על ידו ולא ע"י אחרים:


###### Rashi on Eruvin 103b:11:2
[Rashi on Eruvin 103b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:11:2)

בשמאל - שאין עבודה כשרה בה כדאמר בשחיטת חולין כל מקום שנאמר אצבע או (בהן) [כהן] אינו אלא ימין:


###### Rashi on Eruvin 103b:11:3
[Rashi on Eruvin 103b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:11:3)

אי נמי בימין שלא במקום עבודה - כגון על גב האצבע:


###### Rashi on Eruvin 103b:13:1
[Rashi on Eruvin 103b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:13:1)

ופליגא - הא דר' יוחנן דאמר שלא במקום בגדים לא הוי יתור בגדים ואפי' בגד ג' על שלשה משמע דלא פסיל:


###### Rashi on Eruvin 103b:13:2
[Rashi on Eruvin 103b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:13:2)

אדרבא - דאמר במקום בגדים אפי' נימא אחת חוצצת ואע"ג דמשום יתור בגדים ליכא למימר דהא לאו בגד הוא חציצה מיהא הויא דכתיב (ויקרא ו) ומכנסי בד ילבש על בשרו שלא יהא דבר חוצץ:


###### Rashi on Eruvin 103b:13:3
[Rashi on Eruvin 103b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:13:3)

ג' על ג' חוצצות - דכיון דבגד מקרי הוי יתור בגדים והאי דנקט בלשון חציצה משום דרישא איירי בנימא אחת במקום בגדים דלא מצי למתנייה יתור בגדים דלאו בגד הוא:


###### Rashi on Eruvin 103b:13:4
[Rashi on Eruvin 103b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:13:4)

פחות מג' אין חוצצות - דאיידי דלא חשיב בגד יתור בגדים אין כאן דלאו בגד הוא וחציצה נמי אין כאן דשלא במקום בגדים הוא ושלא במקום עבודה:


###### Rashi on Eruvin 103b:14:1
[Rashi on Eruvin 103b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:14:1)

אדר' יוחנן ודאי פליגא - הא דרבא כדאמרן שלא במקום בגדים ר' יוחנן לא חשיב יתור כלל אפי' בבגד גדול:


###### Rashi on Eruvin 103b:14:2
[Rashi on Eruvin 103b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:14:2)

אדרב יהודה בריה דר' חייא מי נימא פליגא - הא דרבא דאמר שלא במקום בגדים פחות מג' אין חוצצות ואיהו אמר דצלצול קטן חייץ ואף על גב דלא הוי שלש על שלש:


###### Rashi on Eruvin 103b:16:1
[Rashi on Eruvin 103b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/103b:16:1)

צלצול קטן חוצץ - משום יתור בגדים והיינו נמי כלישנא קמא ואין בה חילוק אלא במילתיה דר"י והאי דנקטי לה במילתיה דרב יהודה בלשון חציצה משום הך פלוגתא דר' יוחנן דלא מצי למתנייה משום יתור בגדים דקאמר פחות משלש על שלש חוצץ במקום בגדים ופחות מג' לא מצי למימר יתור בגדים אלא משום חציצה להכי נקט לה לכולה בלשון חציצה: