## Rashi on Eruvin Daf 104b ###### Rashi on Eruvin 104b:1:1 [Rashi on Eruvin 104b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:1:1) תרו בה כיתנא - שורין בו פשתן בחול ואית דגרסי בונתא כוסמין: ###### Rashi on Eruvin 104b:1:2 [Rashi on Eruvin 104b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:1:2) תרו - שורין: ###### Rashi on Eruvin 104b:2:1 [Rashi on Eruvin 104b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:2:1) שהקרו עליה דברים - כשעלו מן הגולה הוצרכו לה כדלקמן ונימנו והתירוה ובטלו תקנת השבות ממנה למלאות הימנה בגלגל ולא התירו אלא אותה לבדה הקרו לשון קריאה (ע"י מקרה) שהביאו בה ראיות לדבריהם שיש בהן כח לעקור שבות מפני דוחקן: ###### Rashi on Eruvin 104b:3:1 [Rashi on Eruvin 104b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:3:1) מאי זו בלבד - היאך יקראו לשאר בורות בור הקר הרי לא הוקרו דברים אלא על זו ומדקתני בור הקר פשיטא דההוא לחודיה קשרי: ###### Rashi on Eruvin 104b:4:1 [Rashi on Eruvin 104b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:4:1) אלא אמר רב נחמן בר יצחק - ע"י שמים חיים היתה קרי ליה בור הקר לשון מקור כמו כהקיר ביר מימיה כמו שמעין מקור (מימיה) הנובע מתחדש והולך ומוסיף תמיד כך הקרה רעתה: ###### Rashi on Eruvin 104b:4:2 [Rashi on Eruvin 104b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:4:2) ביר - כמו באר: ###### Rashi on Eruvin 104b:5:1 [Rashi on Eruvin 104b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:5:1) נביאים שביניהם - חגי זכריה ומלאכי: ###### Rashi on Eruvin 104b:5:2 [Rashi on Eruvin 104b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:5:2) מנהג אבותיהם - באותו הבור: ###### Rashi on Eruvin 104b:6:1 [Rashi on Eruvin 104b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:6:1) מתני' כהן מוציאו בהמיינו - בשבת ולא חייש לטלטול דאין שבות במקדש בהמיינו באבנטו ואף על גב דמטמי ליה לאבנט שהוא קדוש הכי עדיף שלא לשהות את הטומאה בעזרה ולחזר אחר צבת של עץ שהיא פשוטי כלי עץ שאינה מקבלת טומאה ובידיו לא נגע בה דלא ניטמי כהן גופיה הלכך בהמיינו אוחזו דלא נגע ביה ושרץ אינו מטמא במשא והאבנט שמיטמא בשרץ אינו מטמא הכהן האוחזו דהוה ליה אבנט ראשון לטומאה והלכה רווחת היא בכל הש"ס שאין אדם וכלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה בלבד וגם במקרא לא מצינו טומאה לכלים ולאדם אלא מן השרץ והנבלה וכיוצא בהן שהוא אב הטומאה אבל ראשון לטומאה מטמא אוכלין ומשקין כדכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) וכל כלי חרש אשר יפול מהם וגו' דהוה ליה כלי חרס ראשון לטומאה מכיון שנתלה שרץ באוירו ואף על פי שלא נגע והכלי חוזר ומטמא מה שבתוכו יכול אם כלים היו בתוכו יטמאו מחמת כלי ראשון תלמוד לומר כל אשר בתוכו יטמא וסמיך ליה מכל האוכל אשר יאכל אוכלין ומשקין מקבלין טומאה מחמת הכלי ואין כלי אחר מיטמא מחמתו בשלהי הכל שוחטין: ###### Rashi on Eruvin 104b:6:2 [Rashi on Eruvin 104b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:6:2) בצבת של עץ - שהיא פשוטי כלי עץ: ###### Rashi on Eruvin 104b:6:3 [Rashi on Eruvin 104b:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:6:3) שלא לרבות את הטומאה - לטמא האבנט ונוח לו לשהותו שם ולחזר אחרי הצבת מלרבות הטומאה: ###### Rashi on Eruvin 104b:7:1 [Rashi on Eruvin 104b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:7:1) מהיכן מוציאין אותו - בשבת: ###### Rashi on Eruvin 104b:7:2 [Rashi on Eruvin 104b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:7:2) מן ההיכל ומן האולם - אבל בעזרה אם נמצא שם מכסהו בסיר ומניחו עד שתחשך: ###### Rashi on Eruvin 104b:8:1 [Rashi on Eruvin 104b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:8:1) כל מקום שחייבין על זדונו כרת - אם יכנס לו בטומאה דהיינו כולה עזרה: ###### Rashi on Eruvin 104b:8:2 [Rashi on Eruvin 104b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:8:2) ושאר כל המקומות - למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לבן ננס כולה עזרה לרבי עקיבא לשכות: ###### Rashi on Eruvin 104b:8:3 [Rashi on Eruvin 104b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:8:3) כופין עליו פסכתר - סיר של נחשת לכסותו עד שתחשך למוצ"ש. סירותיו מתרגמינן. פסכתרוותיה (שמות כ״ז:י׳): ###### Rashi on Eruvin 104b:9:1 [Rashi on Eruvin 104b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:9:1) ר"ש אומר - מפרש בגמרא אהיכא קאי: ###### Rashi on Eruvin 104b:9:2 [Rashi on Eruvin 104b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:9:2) משלך נתנו לך - כדמפרש בגמרא: ###### Rashi on Eruvin 104b:10:1 [Rashi on Eruvin 104b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:10:1) גמ' המכניס טמא שרץ - כלי שנטמא בשרץ: ###### Rashi on Eruvin 104b:10:2 [Rashi on Eruvin 104b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:10:2) חייב - חטאת בשוגג וכרת על זדונו משום כי את מקדש ה' טמא (במדבר י״ט:כ׳): ###### Rashi on Eruvin 104b:10:3 [Rashi on Eruvin 104b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:10:3) מזכר ועד נקבה תשלחו - במקדש קאי כדכתיב בסיפיה ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם דומיא דזכר ונקבה אדם שיש לו טהרה בטבילה: ###### Rashi on Eruvin 104b:11:1 [Rashi on Eruvin 104b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:11:1) פרט לכלי חרס - טמא שאם הכניסו למקדש פטור: ###### Rashi on Eruvin 104b:11:2 [Rashi on Eruvin 104b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:11:2) דאין לו טהרה - דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) ואותו תשבורו שאין לו טהרה אלא בשבירתו: ###### Rashi on Eruvin 104b:12:1 [Rashi on Eruvin 104b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:12:1) לא - לעולם אימא לך המכניס שרץ חייב וטעמא דכלי חרס משום שאינו ראוי למדרס ולהיות אב הטומאה (מי שנעשה אב הטומאה) דבעינן דומיא דזכר ונקבה פעמים שהוא אב הטומאה כגון זב וזבה וטמא מת וכן הכלים נמי הואיל וראוין ליעשות אב הטומאה כגון זכר ונקבה כגון כלי שהוא ראוי למדרס ולמושב הזב הוי אב הטומאה ע"י מדרס של זב ומטמאין אדם וכלים כדכתיב (ויקרא ט״ו:ו׳) והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא המכניסן למקדש אפילו כשהן ראשונים כגון שנטמאו במגע הזב או נגעו במדרס הזב או בשאר אבות הטומאה חייב יצא כלי חרס שאינו נעשה אב הטומאה שאין לך כלי נעשה אב הטומאה לטמא אדם או כלי אלא מדרס הזב כדפרישית לעיל או מגע המת דמת אבי אבות הטומאה כדכתיב בזאת חקת בכלי או באדם שנגע במת וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב פי' נפש הנוגעת בו בטמא זה שנטמא במת. תטמא עד הערב והא לא מצית למימר דהאי והנפש הנוגעת בנוגע במת עצמו קאמר דא"כ טומאת שבעה איכא אלמא טמא מת אב הטומאה משוי ליה קרא לטמא אדם הלכך כלי חרס אינו נעשה אב הטומאה כלל דלמדרס לא חזי משום דנשבר ותניא בהדיא בפרק רבי עקיבא במסכת שבת (דף פד.) מדרס כלי חרס טהור וע"י מגע נמי לא הוי אב הטומאה דכתיב לעיל מההוא קרא וחטאו ביום השלישי וגו' וכל אשר יגע בו הטמא וגו' כל היכא דקרינן ביה וחטאו דיש לו טהרה בטבילה קרינן ביה והנפש הנוגעת תטמא וכל היכא דלא קרינן ביה וחטאו לא קרינן ביה והנפש הנוגעת: ###### Rashi on Eruvin 104b:14:1 [Rashi on Eruvin 104b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:14:1) מאן דאמר שלא לשהות קסבר - שרץ טעון שילוח מדאורייתא הלכך לא מידחי מקמי רבוי הטומאה דאבנט: ###### Rashi on Eruvin 104b:14:2 [Rashi on Eruvin 104b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:14:2) המכניס שרץ - גרסינן: ###### Rashi on Eruvin 104b:15:1 [Rashi on Eruvin 104b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:15:1) שהויי עדיף - מאפושי טומאה דהא אבנט נמי מידי דקדש הוא: ###### Rashi on Eruvin 104b:17:1 [Rashi on Eruvin 104b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:17:1) מאי לאו בהא קא מיפלגי דמאן דאמר מעזרה לא - מפקינן ליה בשבת: ###### Rashi on Eruvin 104b:17:2 [Rashi on Eruvin 104b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/104b:17:2) קסבר המכניס שרץ למקדש פטור - דלא בעינן שילוח מדאורייתא הלכך לא מדחיא שבות מקמיה ומהיכל ומאולם הוא דמפקינן ליה דמשום כבוד שכינה לא העמידו חכמים דבריהם: