## Rashi on Eruvin Daf 39a ###### Rashi on Eruvin 39a:1:1 [Rashi on Eruvin 39a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:1:1) לא יטייל אדם - בשבת או ביו"ט סמוך לחשיכה עד פתח מדינה כדי להתקרב למרחץ להיות מזומן ליכנס כשתחשך מיד אלמא אף על גב דהילוך גרידא עביד ולא אמר מידי אסור וגבי עירוב אי בדיבורא הוה אסור משום הכנה בשתיקותא נמי הוה אסור: ###### Rashi on Eruvin 39a:2:1 [Rashi on Eruvin 39a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:2:1) מוכחא מילתא - מאי בעי בשדהו אם לא לידע מה היא צריכה ורחמנא אמר ממצוא חפצך וגו' (ישעיהו נ״ח:י״ג) וכן בפתח המדינה אבל חוץ לעיר עד התחום לא מוכחא מילתא דלערובי לצורך מחר קאזיל ולא מסקי אינשי אדעתייהו אלא אי צורבא מרבנן הוא אמרינן שמעתא משכתיה שמהרהר בה ואין דעתו עליו: ###### Rashi on Eruvin 39a:3:1 [Rashi on Eruvin 39a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:3:1) אמרי לך - דילמא מתני' עצה טובה קמ"ל הא דקתני נוטלו ובא לו שלא יאבד ויפסיד פתו ויטרח באחרת ולעולם אי בעי מערב באחרת ודקתני אין עירוב לשני בקנייה קמייתא קאמר אי לא הדר מערב: ###### Rashi on Eruvin 39a:3:2 [Rashi on Eruvin 39a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:3:2) חמרא אירכס ליה - ואזיל לעיוני דאפילו בשבת מותר להשיבו מתוך התחום לביתו אבל מידי דאסיר ליה למיעבד בשבת אסיר ליה לזמוני נפשיה לההוא מידי: ###### Rashi on Eruvin 39a:5:1 [Rashi on Eruvin 39a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:5:1) עירב בפת בראשון - ונאכל עירובו מערב ברגליו בשני: ###### Rashi on Eruvin 39a:5:2 [Rashi on Eruvin 39a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:5:2) שאין מערבין בתחילה בפת - מי"ט לשבת משום הכנה דקרי ליה השתא שם עירוב: ###### Rashi on Eruvin 39a:6:1 [Rashi on Eruvin 39a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:6:1) דיקא נמי - באותה פת דקרא עליה שם מאתמול והשתא קא שתיק אבל לא בפת אחרת דבעי למיקרי שם עירוב השתא: ###### Rashi on Eruvin 39a:7:1 [Rashi on Eruvin 39a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:7:1) ורבנן - אביי ורבה בר חנן דקא מתמהי לעיל אהכנה דרבה ולא ילפי מהא מתני' דדיקא כוותיה דמשמע בפת אחרת לא אלמא הכנה היא: ###### Rashi on Eruvin 39a:7:2 [Rashi on Eruvin 39a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:7:2) אמרי לך - דילמא מתני' עצה טובה קמ"ל הא דקתני נוטלו ובא לו שלא יאבד ויפסיד פתו ויטרח באחרת ולעולם אי בעי מערב באחרת ודקתני אין עירוב לשני בקנייה קמייתא קאמר אי לא הדר מערב: ###### Rashi on Eruvin 39a:8:1 [Rashi on Eruvin 39a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:8:1) מתני' שמא תתעבר - בגולה קמיירי שמא יעשו ב"ד הגדול אלול מעובר ויהיו שני ימים טובים והוא צריך לילך בראשון לצד אחד ובשני לצד אחר: ###### Rashi on Eruvin 39a:8:2 [Rashi on Eruvin 39a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:8:2) מערב שני עירובין - ומניחן בעי"ט זה לכאן וזה לכאן ואומר כו' כדלעיל: ###### Rashi on Eruvin 39a:8:3 [Rashi on Eruvin 39a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:8:3) ולא הודו לו חכמים - דקסברי קדושה אחת הן: ###### Rashi on Eruvin 39a:9:1 [Rashi on Eruvin 39a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:9:1) מתנה אדם על הכלכלה - של טבל בי"ט ראשון של ר"ה ואומר אם היום חול תהא זו תרומה על אלו ואם היום קדש אין בדברי כלום דאין מגביהין תרומה בי"ט דשבות דרבנן היא במסכת ביצה ולמחר אומר אם אתמול קדש והיום חול תהא זו שאמרתי אתמול תרומה על אלו ואם היום קדש ואתמול חול כבר היא תרומה מאתמול ואוכל כלכלה המתוקנת ומשייר התרומה: ###### Rashi on Eruvin 39a:10:1 [Rashi on Eruvin 39a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:10:1) ולא הודו לו חכמים - דסברי דתרוייהו קדושה אחת היא ואין מגביהין בהן תרומה: ###### Rashi on Eruvin 39a:11:1 [Rashi on Eruvin 39a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:11:1) החליצנו - זרזנו והחליצנו כמו נחלץ חושים (במדבר לב): ###### Rashi on Eruvin 39a:11:2 [Rashi on Eruvin 39a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:11:2) אם היום אם מחר - אם היום הוא החליצנו היום ואם מחר מחר: ###### Rashi on Eruvin 39a:11:3 [Rashi on Eruvin 39a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:11:3) ולא הודו לו חכמים - בגמ' מפרש אי אתנאה קאי וקא סברי לאו ספק הוא אלא יום ראשון הוא ראש חדש או אזכרון קאי וקסברי דאין מזכירין של ר"ח בראש השנה: ###### Rashi on Eruvin 39a:12:1 [Rashi on Eruvin 39a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:12:1) גמ' מודים חכמים - אע"ג דפליגי עליה דר"א בשבת ויו"ט הכא מודו דב' ימים טובים של ר"ה ב' קדושות הן דחד מינייהו חול ומשום ספיקא דלא ידעינן אי עברוהו ב"ד וקדשו ירחא ביום ל"א והוה ליה ראשון חול או ביום ל' נקבע והוי שני חול הוא דעבדי להו: ###### Rashi on Eruvin 39a:12:2 [Rashi on Eruvin 39a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:12:2) ור' יוסי אוסר - דקסבר לאו משום ספיקא דשמא באו עדים ביום ל' ספק ביום ל"א לחודיה איתקון אלא אף משום שמא באו עדים מן המנחה ולמעלה איתקון דתרוייהו קדישי דאמור רבנן שהיו מצפין ביום ל' של אלול שמא יבאו עדים שנראית הלבנה בו ויקדשו ב"ד את החדש היום ונוהגין אותו היום קדש שמא י"ט הוא ותניא תמיד של ר"ה שחרית קרב כהלכתו תמיד של חול ושיר של חול המתוקן ליום בהשיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון כו' [תמיד פ"ז מ"ד] בתמיד של בין הערבים אומר שיר אחר הסירותי מסבל שכמו כדאמרינן בפרק בתרא של ר"ה (ד' ל:) ואם באו עדים אחר תמיד של בין הערבים שכבר קרב בשיר של חול תיקנו שיהיו מקדשין החדש מחר ומיום המחרת מונין קביעתו כדי לומר שיר הראוי לי"ט ומ"מ גמר יום שלשים נוהגין קדש כתחלתו שכך תקנו שיהו נוהגין אותו היום קדש ואפילו גמרו של יום ואע"פ שיודעין שידחה ליום המחרת ולמחר קדש והרחוקים מב"ד נוהגין שני ימים טובים לאו משום ספק נראית לבנה ביום ל' והוי שני חול ספק ביום ל"א והוי ראשון חול קא עבדי אלא משום שמא באו עדים אחר תמיד של בין הערבים ונהגו ב"ד שניהן קדש קא עבדי אלמא שניהן קדש: ###### Rashi on Eruvin 39a:13:1 [Rashi on Eruvin 39a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/39a:13:1) אי אתם מודים כו' - כדפרישית אלמא אנן דרחקינן מב"ד מספקא לן דילמא הכי הוה ותרוייהו קדש: