## Rashi on Eruvin Daf 47b

###### Rashi on Eruvin 47b:1:1
[Rashi on Eruvin 47b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:1:1)

שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד - אין אדם זוכה ללמוד מכל מלמדיו יש רב שמשנתו סדורה בפיו ושונה לתלמידיו דרך קצרה:


###### Rashi on Eruvin 47b:1:2
[Rashi on Eruvin 47b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:1:2)

לצידן - חוצה לארץ:


###### Rashi on Eruvin 47b:3:1
[Rashi on Eruvin 47b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:3:1)

סד"א הני מילי - דכייל רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי:


###### Rashi on Eruvin 47b:3:2
[Rashi on Eruvin 47b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:3:2)

במתניתין - דדוקא היא:


###### Rashi on Eruvin 47b:3:3
[Rashi on Eruvin 47b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:3:3)

אבל בברייתא - דילמא איחליף דרבי יהודה לדר' יוסי ודרבי יוסי לדרבי יהודה:


###### Rashi on Eruvin 47b:3:4
[Rashi on Eruvin 47b:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:3:4)

אימא לא - לסמוך עלה להכי צריך למימר הלכה ולעולם איתנהו להני כללי:


###### Rashi on Eruvin 47b:4:1
[Rashi on Eruvin 47b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:4:1)

אלא הכי קאמר - רב משרשיא כו':


###### Rashi on Eruvin 47b:4:2
[Rashi on Eruvin 47b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:4:2)

דהא רב לית ליה להני כללי - כדאמר לעיל מדאיצטריך ליה למימר סיים בה נמי הלכה כר' יהודה:


###### Rashi on Eruvin 47b:5:1
[Rashi on Eruvin 47b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:5:1)

אין קונין שביתה - והרי הן כרגלי כל אדם ואם באו מחוץ לתחום לתוך העיר מותר להוליכן לכל רוח:


###### Rashi on Eruvin 47b:6:1
[Rashi on Eruvin 47b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:6:1)

חפצי הפקר - דאיכא למימר ליקנו מנפשייהו אמרי רבנן דאין קונין:


###### Rashi on Eruvin 47b:6:2
[Rashi on Eruvin 47b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:6:2)

חפצי הנכרי דאית להו בעלים - והרי הן כמותן ובעליהן לית להו שביתה דלאו בני שביתה נינהו מיבעיא:


###### Rashi on Eruvin 47b:8:1
[Rashi on Eruvin 47b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:8:1)

השואל כלי מן הנכרי - ובן עירו הוה:


###### Rashi on Eruvin 47b:8:2
[Rashi on Eruvin 47b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:8:2)

וכן המשאיל לו כלי מערב יום טוב - וקנה שביתה אצל הנכרי בתוך תחום העיר:


###### Rashi on Eruvin 47b:8:3
[Rashi on Eruvin 47b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:8:3)

והכלים והאוצרות - שעשאום אוצר:


###### Rashi on Eruvin 47b:8:4
[Rashi on Eruvin 47b:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:8:4)

יש להן אלפים לכל רוח - ואפילו הן של הפקר וכלי שקנה שביתה אצל הנכרי והחזירו לבעלים ועירבו בעליו למזרח או למערב אין יכול להוציאו מאלפים:


###### Rashi on Eruvin 47b:8:5
[Rashi on Eruvin 47b:8:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:8:5)

לא יזיזם ממקומן - דקנו שביתה במקומן והרי יצאו חוץ לתחום ואין להן אלא ארבע אמות:


###### Rashi on Eruvin 47b:9:1
[Rashi on Eruvin 47b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:9:1)

הא מני - דקתני חפצי הנכרי קונין שביתה ר' יוחנן בן נורי כלומר רבי שמעון בן אלעזר אליבא דרבי יוחנן בן נורי אמר:


###### Rashi on Eruvin 47b:11:1
[Rashi on Eruvin 47b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:11:1)

לעולם סבר רבי יוחנן חפצי נכרי - כחפצי הפקר והא ר' יוחנן בן נורי:


###### Rashi on Eruvin 47b:11:2
[Rashi on Eruvin 47b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:11:2)

ושמואל דאמר - לעיל אין קונין רבנן דאמרי בחפצי הפקר דאין קונין:


###### Rashi on Eruvin 47b:13:1
[Rashi on Eruvin 47b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:13:1)

דיכרי - אילים:


###### Rashi on Eruvin 47b:13:2
[Rashi on Eruvin 47b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:13:2)

מברכתא - שם מקום:


###### Rashi on Eruvin 47b:13:3
[Rashi on Eruvin 47b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:13:3)

מחוזא - עיר הסמוכה למברכתא בתוך ד' אלפים ומערבין מזו לזו:


###### Rashi on Eruvin 47b:13:4
[Rashi on Eruvin 47b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:13:4)

למיזבן מינייהו - ואייתינהו למחוזא ואף על פי שהביאום הנכרים מחוץ לתחום דקסבר חפצי הנכרי אין קונין שביתה:


###### Rashi on Eruvin 47b:16:1
[Rashi on Eruvin 47b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:16:1)

כארבע אמות דמי - כדתנן במתניתין הוליכוהו לעיר אחרת או נתנוהו בדיר וסהר כו' ופסקינן לעיל אמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה והוא הדין לעיר שיש לה מחיצות:


###### Rashi on Eruvin 47b:17:1
[Rashi on Eruvin 47b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:17:1)

חרם - מצודת דגים ומפסיק במים בין ב' תחומין של ב' עיירות וחברו מצודים וחרמים (קהלת ז׳:כ״ו) וכתיב על כן יזבח לחרמו (חבקוק א׳:ט״ז) וגדר של קנים הוא:


###### Rashi on Eruvin 47b:17:2
[Rashi on Eruvin 47b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:17:2)

צריך לעשות מחיצה של ברזל - שלא יעברו מים של תחום זה לתוך תחום זה דכל מה שבתוך תחום העיר אין קונה שביתה במקומו להיות לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח אלא בתר העיר גריר ואם הוא בסוף התחום אין יכול לזוז משם ולחוץ ואין בני תחום זה יכולין למלאות מתוך תחום עצמו מפני עירוב מים של תחום האחר:


###### Rashi on Eruvin 47b:17:3
[Rashi on Eruvin 47b:17:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/47b:17:3)

ה"ג אי נימא משום דתני לה כר' יוחנן בן נורי ולחומרא ואיהו לקולא סבר ומשום דסבירא ליה לקולא כל דתני לחומרא מחייך עליה - בתמיה אי נימא משום דרבי חייא תני למתניתין כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה בתוך תחומין ורבי יוסי בר חנינא סבירא ליה כרבנן לקולא דאמרי אין קונין שביתה והרי הן כרגלי כל אדם: