## Rashi on Eruvin Daf 58a

###### Rashi on Eruvin 58a:1:1
[Rashi on Eruvin 58a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:1:1)

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום - שאם היה רחבו של גיא כנגד העיר יוצא חוץ לתחום וזה הלך והבליעו שלא כנגד העיר ומודד משפתו ולהלן לא ימדוד אלא עד כדי השלמת התחומין וצופה כנגד מקום שמדתו כלה כנגד העיר בתוך הגיא ויציין סימני התחום אבל לא ימדוד וילך חוץ לתחום עד כנגד מקום תכלית שפת הגיא שכנגד העיר לידע כמה אמות יצא וכמנין אותן אמות יחזור ויכנס לתוך הגיא ויציין משום גזירה שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמידת התחומין ע"כ. ל"א שלא יצא חוץ לתחום אם היה ארוך וראשיו יוצאין חוץ לתחומי העיר ואין יכול להבליעו בחבל כנגד התחומין מפני רחבו ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין לא יצא להבליעו שם גזירה שמא יאמרו מדת תחומין של צידי העיר באה לכאן:


###### Rashi on Eruvin 58a:2:1
[Rashi on Eruvin 58a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:2:1)

בזו א"ר דוסתאי בר' ינאי - בזו למעוטי ערי מקלט ועגלה ערופה דאין מקדרין בהן כדמפרש בגמרא [לקמן:]:


###### Rashi on Eruvin 58a:2:2
[Rashi on Eruvin 58a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:2:2)

מקדרין - נוקבין רואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמר בגמ' שמודדין אותו בחבל של ד"א והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתמעט מדרונו של כל ד"א חצי קומת אדם:


###### Rashi on Eruvin 58a:6:1
[Rashi on Eruvin 58a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:6:1)

גמ' מפני שמרבה - כשהחבל קצר יכול למותחו ומאריך המדה והתורה אמרה בחבל של נ' אמה ימדוד:


###### Rashi on Eruvin 58a:6:2
[Rashi on Eruvin 58a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:6:2)

מפני שמתמעט - שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו:


###### Rashi on Eruvin 58a:7:1
[Rashi on Eruvin 58a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:7:1)

נברא - סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל כעין ויגיל"א של גפנים:


###### Rashi on Eruvin 58a:8:1
[Rashi on Eruvin 58a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:8:1)

ובידו חבל מדה - במשכן של יחזקאל:


###### Rashi on Eruvin 58a:9:1
[Rashi on Eruvin 58a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:9:1)

וביד האיש קנה המדה - במשכן של יחזקאל:


###### Rashi on Eruvin 58a:9:2
[Rashi on Eruvin 58a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:9:2)

בדתרעי - למדוד רוחב השערים:


###### Rashi on Eruvin 58a:10:1
[Rashi on Eruvin 58a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:10:1)

מגג - יונ"ק בלע"ז לפי שאינה מקבלת טומאה שיהו כל מעשה פרה בטהרה:


###### Rashi on Eruvin 58a:11:1
[Rashi on Eruvin 58a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:11:1)

נצרים - ערבה קלופה ל"א צורי דקל והוא סיב הך דרב יוסף פליג אדרב אסי:


###### Rashi on Eruvin 58a:12:1
[Rashi on Eruvin 58a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:12:1)

הולך למקום כו' - כדפירשתי לעיל:


###### Rashi on Eruvin 58a:14:1
[Rashi on Eruvin 58a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:14:1)

ואם היה גיא מעוקם - שהיה מדרונו משופע ונוח להילוך מקדר ועולה כדפירשתי תחתון כנגד לבו כו' כך שמעתי וקשה לי בה לקמן ובתוספתא [פ"ד] ה"ג ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו מקדר וכו' וה"ק אם היה גיא מתעקם והולך וסובב את העיר וכשהוא מודד תחום מערב אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה ברוח מערבית עד שהוא מתעקם לצפון הוא מתחיל להשוות אותה הבלעה אינה מועלת למידת תחום מערב ומקדר ועולה:


###### Rashi on Eruvin 58a:15:1
[Rashi on Eruvin 58a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:15:1)

בדניחא תשמישתיה - נוח להילוך קצת כגון מתלקט עשרה מתוך ארבעה התם קתני מבליעו אם יכול ואם לאו מקדר:


###### Rashi on Eruvin 58a:15:2
[Rashi on Eruvin 58a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:15:2)

הכא - בכותל זקוף יותר מדאי דכיון דלא חזו להילוך אין גובה שיפועו עולה למידת התחום:


###### Rashi on Eruvin 58a:16:1
[Rashi on Eruvin 58a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/58a:16:1)

לא שנו - דמקדר אלא דניחא תשמישתיה שמעוקם כל כך שאין חוט המשקולת יורד כנגדו שכשמניח חוט משקולת הבנאים אצל שפתו והיא יורדת לעומקו מנקפת בשיפועו ומעכבת המדרון מלירד כנגדו אלא מרחיקו מלמטה. כנגדו משמע מכוון ולקמן [עירובין נח ע"ב] מפרש דעד ד' אמות קרי ליה יורד כנגדו שירחיק השיפוע את המשקולת לקרקעיתו ד"א מכנגד שפתו העליונה: