## Rashi on Eruvin Daf 66a

###### Rashi on Eruvin 66a:2:1
[Rashi on Eruvin 66a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:2:1)

לא מה מערב אפי' בפחות כו' - דלקולא אקשינהו רבי יוחנן ולא לחומרא דכל בעירובין להקל:


###### Rashi on Eruvin 66a:2:2
[Rashi on Eruvin 66a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:2:2)

ומה מערב אפי' שכירו ולקיטו - דנכרי אם ישראל הוא כדאמר לעיל (עירובין דף סד.) נותן עירובו ודיו:


###### Rashi on Eruvin 66a:2:3
[Rashi on Eruvin 66a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:2:3)

אף שוכר אפי' שכירו ולקיטו - דנכרי אם נכרי הוא משכיר רשות אדוניו לדיורי החצר:


###### Rashi on Eruvin 66a:3:1
[Rashi on Eruvin 66a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:3:1)

אחד מערב ע"י כולן - כגון ב' חצירות ופתח ביניהן ובאו לערב זו עם זו אחד מוליך עירובה של זו לתוך של זו והוי שליח לחביריו כדתני' בהאי פירקא (דף עב:) חמשה שגבו את עירובן כשהן מוליכין אותו למקום אחר. אחד מוליך ע"י כולן:


###### Rashi on Eruvin 66a:3:2
[Rashi on Eruvin 66a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:3:2)

חמשה - ישראל ששרויין עם הנכרי בחצר אחת אחד מהן שוכר מן הנכרי בשביל כולן:


###### Rashi on Eruvin 66a:4:1
[Rashi on Eruvin 66a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:4:1)

תהי בה ר"א - בהא מילתא דאמרן לעיל ששכרו מן הנכרי ואח"כ ביטלו ותהי לשון מריח כמו בת תיהא דמסכת ע"ז (דף סו:) כלומר מעיין ומחשב לדעת טעמו של דבר:


###### Rashi on Eruvin 66a:5:1
[Rashi on Eruvin 66a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:5:1)

כל מקום שאוסרין - זה על זה בלא עירוב ואם היו רוצין לערב יכולין לערב:


###### Rashi on Eruvin 66a:5:2
[Rashi on Eruvin 66a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:5:2)

מבטלין - אם שכחו ולא עירבו מבטלין רשותן לאחד מהן והוי כוליה חצר דידיה ותהא מותרת לטלטל בכולה ובלבד שלא יוציאו מן הבתים לחצר אלא מביתו של אותו יחיד בלבד:


###### Rashi on Eruvin 66a:6:1
[Rashi on Eruvin 66a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:6:1)

כל מקום לאתויי שתי חצירות זו לפנים מזו - דהיכא דלא עירבה פנימית לעצמה אסרה אחיצונה אפילו לרבנן דפליגי עליה דר"ע מודו דרגל האוסרת במקומה אוסרת שלא במקומה כגון בחיצונה משום דריסת הרגל שיש לה עליה ואם רצתה לערב עמה מערבין ואם שכחו ולא עירבו מבטלין בני פנימית רשותן לבני חיצונה אותו דריסת הרגל שיש לה עליה:


###### Rashi on Eruvin 66a:6:2
[Rashi on Eruvin 66a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:6:2)

שתי חצירות - פתוחות למבוי או לרשות הרבים ופתח ביניהן מערבין אם רוצין ואם לא עירבו זו עם זו זו מותרת לעצמה וזו מותרת לעצמה:


###### Rashi on Eruvin 66a:7:1
[Rashi on Eruvin 66a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:7:1)

אין מבטלין - אם הוצרכו לטלטל מזו לזו אין מבטלין רשות של זו לזו דלא תקון רבנן ביטול רשות אלא היכא דאסרי עלייהו:


###### Rashi on Eruvin 66a:8:1
[Rashi on Eruvin 66a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:8:1)

לאו לאתויי נכרי - שדר עם שני ישראלים בחצר שאוסרין אותו שני ישראלים זה על זה ואין יכולין לערב בשביל הנכרי וקאמרינן דאין מבטלין:


###### Rashi on Eruvin 66a:9:1
[Rashi on Eruvin 66a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/66a:9:1)

ואי אתא נכרי מאתמול - אמאי קרי להו אוסרין ואין מערבין הא מצו לעירובי ולמיגר: