## Rashi on Eruvin Daf 71a ###### Rashi on Eruvin 71a:1:1 [Rashi on Eruvin 71a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:1:1) אע"פ שהחזיק כו' - לקמן פריך מאי אע"פ שהחזיק כו': ###### Rashi on Eruvin 71a:1:2 [Rashi on Eruvin 71a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:1:2) אוסר - המחזיק על הדר: ###### Rashi on Eruvin 71a:1:3 [Rashi on Eruvin 71a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:1:3) משחשיכה - שכבר קנה עירוב: ###### Rashi on Eruvin 71a:1:4 [Rashi on Eruvin 71a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:1:4) אע"פ - פריך לקמן כי לא החזיק הוה ליה זה דר יחיד וליכא דאסר עליה והאי דאסר משום דהחזיק הוא והכי איבעי ליה למיתני אם החזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר: ###### Rashi on Eruvin 71a:1:5 [Rashi on Eruvin 71a:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:1:5) אע"פ שלא החזיק - מבעוד יום מיד והמתין עד שחשיכה ואיכא היתר למקצת שבת אוסר כדמפרש לקמן הואיל והיה לו כח להחזיק בה מבעוד יום אם ירצה נמצאת רשות זו תלויה ועומדת ולא הוה הותר למקצת שבת: ###### Rashi on Eruvin 71a:4:1 [Rashi on Eruvin 71a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:4:1) ה"ק - חסורי מיחסר' והאי אע"פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה"ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר: ###### Rashi on Eruvin 71a:6:1 [Rashi on Eruvin 71a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:6:1) אימא אף ע"פ שהחזיק - אינו אוסר הואיל והותר למקצת שבת: ###### Rashi on Eruvin 71a:6:2 [Rashi on Eruvin 71a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:6:2) ה"ק - חסורי מיחסר' והאי אע"פ אשהחזיק קאי ושלא החזיק דקתני ה"ק ולא היה לו להחזיק מבעוד יום שלא היתה רשות זו תלויה בין השמשות אלא מוחזקת לגר אם היה זה בא להחזיק לא היה יכול היתר היה בה למקצת שבת ואינו אוסר: ###### Rashi on Eruvin 71a:9:1 [Rashi on Eruvin 71a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:9:1) ר' יוחנן אמר - הני תרתי מתניתא בתרייתא דאמרי יורש אוסר ב"ש היא: ###### Rashi on Eruvin 71a:10:1 [Rashi on Eruvin 71a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:10:1) כלך אצל יפות - גבי תורם את של חבירו שלא מדעת תניא (ב"מ דף כב.) בא בעל הבית ומצאו שהוא תורם ואמר לו כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהן תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשוויה שליח מעיקרא דמי ה"נ כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב ולא הוה ליה אקנויי רשותא בשבת: ###### Rashi on Eruvin 71a:12:1 [Rashi on Eruvin 71a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:12:1) ומיקנא רשותא בשבת אסור - דדמי למקח וממכר: ###### Rashi on Eruvin 71a:13:1 [Rashi on Eruvin 71a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:13:1) מתני' שהיה שותף עם שכניו - שבמבוי לשם שותפות בעלמא ולא לשם שיתוף: ###### Rashi on Eruvin 71a:13:2 [Rashi on Eruvin 71a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:13:2) לזה ביין ולזה ביין כו' - בגמרא מוקי לה בכלי א': ###### Rashi on Eruvin 71a:14:1 [Rashi on Eruvin 71a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:14:1) לזה ביין ולזה בשמן - אין זה שיתוף א' ואין יכול לסמוך עליו שהרי חלוק בשני כלים: ###### Rashi on Eruvin 71a:15:1 [Rashi on Eruvin 71a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:15:1) גמ' אמר רב ובכלי אחד - שכולן היה שותפותן בכלי אחד אבל בשני כלים לא ואע"ג דאמרי ב"ה בפרק מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) עירוב הנתון בשני כלים כשר התם הוא דמעיקרא לשם עירוב גבו ומליוה למנא ואייתר אבל הכא דלאו לשם שיתוף הוה בכלי א' אין בב' כלים לא: ###### Rashi on Eruvin 71a:16:1 [Rashi on Eruvin 71a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:16:1) יין ויין ראוי לערב - הלכך אע"פ דלא ערביה סמכינן עליה: ###### Rashi on Eruvin 71a:17:1 [Rashi on Eruvin 71a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:17:1) ואפי' לזה ביין ולזה בשמן - בתמיה הא לא חזי לעירוב: ###### Rashi on Eruvin 71a:17:2 [Rashi on Eruvin 71a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:17:2) שבין ב' מבואות - ולא בשיתוף דמבוי אחד קאמר אלא עם זה נשתתפה ביין ועם זה בשמן ושני עירובין הן: ###### Rashi on Eruvin 71a:17:3 [Rashi on Eruvin 71a:17:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:17:3) ור"ש לטעמיה - דאמר חצר אחת יכולה לערב ב' עירובין עם ב' מבואות ואע"פ שלא שיתפו ב' המבואות יחד ה"נ אע"פ שאין השיתוף מחובר יחד ולא הותרו מבואות זה עם זה היא מותרת עם שניהם ולא גזרינן דילמא אתי לאפוקי כלים ששבתו במבוי זה למבוי זה דרך חצר זו: ###### Rashi on Eruvin 71a:18:1 [Rashi on Eruvin 71a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:18:1) למה הדבר דומה - בפ' מי שהוציאוהו ולרבנן דמתני' אם נשתתפה ביין ובכלי א' הוו להו ב' המבואות כמי שנשתתפו יחד ושפיר דמי אבל לזה ביין ולזה בשמן דתרי עירובי נינהו כיון דב' המבואות אסורין זה עם זה היא נמי אסורה עמהן ושניהן אסורין עמה כדקתני בפרק מי שהוציאוהו: ###### Rashi on Eruvin 71a:20:1 [Rashi on Eruvin 71a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Eruvin/r/71a:20:1) שכנים בהדי הדדי - אם רוצין בני מבוי זה להשתמש בזה צריכין לערב ולתת כולן פת בחצר זו ואית דמפרשי מתני' מילי מילי קתני ור"ש לאו אמילתייהו קאי דאילו רבנן בחצר שבין ב' מבואות אפי' לזה ביין ולזה ביין לא זו פירשתי וראשון נראה בעיני: