## Rashi on Gittin Daf 24a

###### Rashi on Gittin 24a:1:1
[Rashi on Gittin 24a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:1:1)

וממקום שבאת - כלומר הואיל ומינייהו גמרינן נגמור נמי להא דמה הן צריכות לומר כו' ומדקתני בברייתא מה להלן צריכות שיאמרו כו' שמע מינה בחוצה לארץ עסקינן כאביי:


###### Rashi on Gittin 24a:3:1
[Rashi on Gittin 24a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:3:1)

ורב יוסף - מאי דעתיה:


###### Rashi on Gittin 24a:3:2
[Rashi on Gittin 24a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:3:2)

רישא וסיפא בחוצה לארץ - הכל כשרין להביא את הגט אוקימנא בחוצה לארץ מדקתני סומא וסיפא האשה עצמה כו' בחוצה לארץ דקתני ובלבד שתהא צריכה לומר:


###### Rashi on Gittin 24a:3:3
[Rashi on Gittin 24a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:3:3)

ומציעתא - אף הנשים כו' מוקי רב יוסף בארץ:


###### Rashi on Gittin 24a:4:1
[Rashi on Gittin 24a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:4:1)

כתב ופה - צריכה לומר בפני נכתב ולאביי לא איצטריך למיתני כתב ופה דהכי משמע מה בין פה דגט לפה דמיתה אלא שהכתב מוכיח עמו:


###### Rashi on Gittin 24a:5:1
[Rashi on Gittin 24a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:5:1)

מכי מטא גט לידה - במקום שקבלתו במדינת הים:


###### Rashi on Gittin 24a:5:2
[Rashi on Gittin 24a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:5:2)

איגרשה לה - ואי בעיא למיקליה לגט מגורשת היא ואינה צריכה להביאו בפנינו אלא לראיה בעלמא ולמה לה לומר בפני נכתב הא לאו שליח היא:


###### Rashi on Gittin 24a:5:3
[Rashi on Gittin 24a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:5:3)

סוף סוף כי מטיא להתם איגרשה לה - ע"י קבלה ראשונה דתנאה בעלמא הוה דלא תתגרש עד אותו מקום והרי נתקיים התנאי ולאו שליח היא:


###### Rashi on Gittin 24a:6:1
[Rashi on Gittin 24a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:6:1)

אתנחיה אארעא - דהויא שליח להולכה עד התם ובמאי דשקלא ליה תו מארעא הוא דמגרשה:


###### Rashi on Gittin 24a:7:1
[Rashi on Gittin 24a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:7:1)

הא דרבא - לקמן (גיטין עח.):


###### Rashi on Gittin 24a:7:2
[Rashi on Gittin 24a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:7:2)

לא אמר כלום - דבעינן ונתן:


###### Rashi on Gittin 24a:8:1
[Rashi on Gittin 24a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:8:1)

וכי מטית התם הוי - את גופיך שליח דידך לקבלה וקבלי מידך:


###### Rashi on Gittin 24a:9:1
[Rashi on Gittin 24a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:9:1)

והא לא חזרה שליחות אצל הבעל - שליח לא מיקרי אלא המשתלח מזה לזה שראוי לחזור אצל שולחו ולומר. עשיתי שליחותך לחברך וזו אינה ראויה לחזור שהרי לא נשתלחה אלא לעצמה ואח"כ נעשית היא בעל המעשה ובטל השליחות קודם שתחזור:


###### Rashi on Gittin 24a:9:2
[Rashi on Gittin 24a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:9:2)

שוי - אינש אחרינא שליח לקבלה דהשתא לא פסק שליחותה מינה וראויה לחזור:


###### Rashi on Gittin 24a:10:1
[Rashi on Gittin 24a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:10:1)

הניחא למ"ד כו' - לקמן בפרק התקבל (גיטין סג:) וטעמייהו מפרשי הכא בסמוך:


###### Rashi on Gittin 24a:11:1
[Rashi on Gittin 24a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:11:1)

טעמא מאי - תירוצא הוא טעמא מאי אמרי' אין אשה עושה שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה:


###### Rashi on Gittin 24a:11:2
[Rashi on Gittin 24a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:11:2)

משום בזיון דבעל - דסבור מבזה אותי שאין היא עצמה מקבלתו הלכך לא ניחא ליה שיהא שלוחו מוסר לשלוחה ואי מסר לא הוי גיטא דלאו להכי שדרוהו להאי דבשלמא מיד הבעל עצמו כיון דאיהו גופיה מסר לשליח אשתו הא קא חזינן דלא קפיד אבל כל כמה דלא חזינן אמרי' קפיד:


###### Rashi on Gittin 24a:11:3
[Rashi on Gittin 24a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:11:3)

הכא בעל לא קפיד - שהרי כן צוה לה:


###### Rashi on Gittin 24a:12:1
[Rashi on Gittin 24a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:12:1)

ומשום חצרה הבאה לאחר מכאן - דדמיין להדדי שכשזרק גט לחצר חבירו ואחר כך קנתה היא החצר הרי הוא עושה את החצר שליח להוליך והיא כשקנאתו עשאתו שליח לקבלה ואתי לאכשורי מההיא טעמא ושלא כדין הוא דחצר לאו משום שליחות אתרבי אלא משום ידה וההיא שעתא דנתינה לאו ידה הוא:


###### Rashi on Gittin 24a:13:1
[Rashi on Gittin 24a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:13:1)

שוי שליח - אחרינא להולכה כדי שתהא שליחותה חוזרת אצל הבעל ולאחר זמן קבלי גיטיך מיניה ושליח שעשה שליח אמרינן בכל הגט (לקמן גיטין דף כט:) שהשליח הראשון עושה את השני בבית דין ואומר לפניהם בפני נכתב ובפני נחתם:


###### Rashi on Gittin 24a:16:1
[Rashi on Gittin 24a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:16:1)

מתני' כל הגט: קול סופרים - כותבי גיטין:


###### Rashi on Gittin 24a:17:1
[Rashi on Gittin 24a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:17:1)

יתר מיכן - בגמרא מפרש מאי יתרא דכולהו:


###### Rashi on Gittin 24a:17:2
[Rashi on Gittin 24a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/24a:17:2)

ונמלך - חזר בו מלגרש: