## Rashi on Gittin Daf 39a ###### Rashi on Gittin 39a:1:1 [Rashi on Gittin 39a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:1:1) הא מני ר"מ היא דאמר אין אדם מוציא דבריו - להקדש לבטלה דתניא (ערכין דף ה.) המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר נותן דמיו דאדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים הכא נמי יודע שאין עבד ראוי לא להקרבה ולא לבנין וכיון דבלשון הקדש אקדשיה גמר בדעתו להקדיש דמיו ולומר דמיו עלי: ###### Rashi on Gittin 39a:2:1 [Rashi on Gittin 39a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:2:1) אי אמרת בשלמא ר"מ היא - וטעמא לאו משום מקדיש סתם שיקדיש לימכר אלא משום דאין מוציא דבריו לבטלה הוא וכמו שאמר דמיו עלי ויש להן עליו מעות היינו דחייב לתת דמים דאדם יודע שאין גופו קדוש ואמר לשם דמים: ###### Rashi on Gittin 39a:3:1 [Rashi on Gittin 39a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:3:1) אלא אי אמרת רבנן - וטעמא משום דמקדיש סתם דבר שאין ראוי לגופו הקדישו לדמיו לימכר: ###### Rashi on Gittin 39a:3:2 [Rashi on Gittin 39a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:3:2) בשלמא - בעבד איכא למימר סתמיה לדמים קאי וה"ק הרי הוא קדוש לימכר אבל בעצמו מי איכא למימר שיהא קדוש לימכר וכי יש דמים לבן חורין ומה מכירה יש בו אלא ר"מ היא ולאו דמשמע מלתא לדמי אלא מתוך שאינו מוציא דבריו לבטלה גמר בלבו ואמר דמי עצמי עלי והיינו דאמר הריני הקדש שמין אותו כעבד ולא שימכר וגבי עבד נמי אין רשות הגזברין עליו אלא מעות יש להן על הבעלים: ###### Rashi on Gittin 39a:4:1 [Rashi on Gittin 39a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:4:1) לימא כתנאי - מקדיש עבדו קדוש או לא קדוש: ###### Rashi on Gittin 39a:4:2 [Rashi on Gittin 39a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:4:2) מועלין בשערו - דוקא נקט ולקמיה מפרש לה: ###### Rashi on Gittin 39a:5:1 [Rashi on Gittin 39a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:5:1) אין מעילה בקרקעות - דגמרינן מעילה חטא חטא מתרומה מה תרומה בתלוש אף מעילה בתלוש במס' מעילה (דף יח:) ובת"כ: ###### Rashi on Gittin 39a:6:1 [Rashi on Gittin 39a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:6:1) אלא דכולי עלמא קדוש - לימכר לדמיו: ###### Rashi on Gittin 39a:8:1 [Rashi on Gittin 39a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:8:1) כגזוז דמי - ואינו כמחובר לקרקע: ###### Rashi on Gittin 39a:9:1 [Rashi on Gittin 39a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:9:1) יש דברים שהם כקרקע - מחוברין לקרקע: ###### Rashi on Gittin 39a:9:2 [Rashi on Gittin 39a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:9:2) ואינן כקרקע - דקי"ל אין נשבעין על הקרקעות ועל גפנים הללו נשבעין בהודאת מקצת הטענה: ###### Rashi on Gittin 39a:9:3 [Rashi on Gittin 39a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:9:3) מסרתי לך - לשמור בקרקעי: ###### Rashi on Gittin 39a:11:1 [Rashi on Gittin 39a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:11:1) אפילו תימא - הא דקתני הכא אין מועלין בשערו כר"מ היא: ###### Rashi on Gittin 39a:11:2 [Rashi on Gittin 39a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:11:2) אשבוחי משבח - הלכך לאו כגזוז דמי דעדיין צריך לחיבורו: ###### Rashi on Gittin 39a:12:1 [Rashi on Gittin 39a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:12:1) להא שמעתא דרב - המפקיר עבדו יצא לחירות: ###### Rashi on Gittin 39a:12:2 [Rashi on Gittin 39a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:12:2) אמר רב הכי - בתמיהה ופריך הש"ס ואיהו רבי יוחנן מי לא אמר הכי ומאי מתמה אדרב: ###### Rashi on Gittin 39a:13:1 [Rashi on Gittin 39a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:13:1) לא סיימוה קמיה - למילתיה דרב כולה אלא כרב יוסף אמרו קמיה דלא סיים בה משמיה דרב וצריך גט שחרור ולא פירשו לפניו הא דאמרי' לעיל דרב חייא בר אבין סיים בה משמיה דרב וצריך גט שחרור: ###### Rashi on Gittin 39a:15:1 [Rashi on Gittin 39a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:15:1) גר שמת - ואין לו יורשין וכל נכסיו הפקר: ###### Rashi on Gittin 39a:15:2 [Rashi on Gittin 39a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:15:2) קנו עצמן - הן קודמין לכל אדם להחזיק בעצמן מן ההפקר: ###### Rashi on Gittin 39a:15:3 [Rashi on Gittin 39a:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:15:3) אבא שאול אומר - קטנים אין להן יד לזכות בעצמן: ###### Rashi on Gittin 39a:16:1 [Rashi on Gittin 39a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:16:1) מי כותב גט שחרור לאלו - מעתה להתירן בישראלית הרי מתו בעלים: ###### Rashi on Gittin 39a:17:1 [Rashi on Gittin 39a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:17:1) עבדו דגר כאשתו - כלומר אין הפקר זה דומה להפקר מחיים דעבד גמר לה לה מאשה וכתב לה ספר (דברים כד) או חופשה לא נתן לה (ויקרא י״ט:כ׳) הלכך מחיים אין לו תקנה בלא גט כאשה אבל הפקר שלאחר מיתה כי היכי דאשתו משולחת בלא גט עבדו נמי לא בעי גט: ###### Rashi on Gittin 39a:18:1 [Rashi on Gittin 39a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:18:1) א"ה - ישראל שמת נמי לא יזכו בניו בעבדיו דהא כאשתו הם: ###### Rashi on Gittin 39a:19:1 [Rashi on Gittin 39a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:19:1) המפקיר עבדו - דתו ליכא נחלה לבניו: ###### Rashi on Gittin 39a:19:2 [Rashi on Gittin 39a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:19:2) ומת - לא ליבעי גט שחרור להפקיע איסורו דהא מית ליה ובניו לא זכו בהן מעולם: ###### Rashi on Gittin 39a:19:3 [Rashi on Gittin 39a:19:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Gittin/r/39a:19:3) אין לו תקנה - כדמפרש לקמן דכיון דהפקירו פקע ממוניה מיניה ואיסורא הוא דפש לבעלים עליהן וכי מיית אין זו ירושה להוריש לבניו הלכך אין לו מי שיתירנו בגט: