## Rashi on Ketubot Daf 37b

###### Rashi on Ketubot 37b:3:1
[Rashi on Ketubot 37b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:3:1)

לא תקחו כופר - משמע נמי אם תהרגנו לא תענשנו ממון:


###### Rashi on Ketubot 37b:3:2
[Rashi on Ketubot 37b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:3:2)

דאמר רחמנא - שנויא הוא דמשנינן לאו לאשמעינן דלא תעביד ביה תרתי אלא לאשמועינן בחיוב מיתה לבדה שלא יפדה בממון:


###### Rashi on Ketubot 37b:3:3
[Rashi on Ketubot 37b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:3:3)

לא תקחו כופר לנוס - קא ס"ד לא תעביד ביה תרתי להורג בשוגג גלות וממון:


###### Rashi on Ketubot 37b:4:1
[Rashi on Ketubot 37b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:4:1)

וצריכי דאי אשמעינן מזיד - דלא ליפרוק נפשיה בממון הוה אמינא משום דחמיר איסוריה אבל בשוגג ליפרוק נפשיה בממון מגלות:


###### Rashi on Ketubot 37b:4:2
[Rashi on Ketubot 37b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:4:2)

ואי אשמעינן שוגג - דמשום דאין בגלותו איבוד נשמה להכי לא לפטריה בממון אלא ליגלי:


###### Rashi on Ketubot 37b:4:3
[Rashi on Ketubot 37b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:4:3)

אבל מזיד - משום איבוד נשמה אימור נישקול ממונא ונקיים נפש בישראל:


###### Rashi on Ketubot 37b:5:1
[Rashi on Ketubot 37b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:5:1)

כי אם בדם שופכו - ולא בפדיון ממון למה לי מלא תקחו כופר נפקא:


###### Rashi on Ketubot 37b:6:1
[Rashi on Ketubot 37b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:6:1)

שאין פוטרין אותו - לומר כבר נתכפר בעודו ספק שהעגלה מכפרת על הספק:


###### Rashi on Ketubot 37b:7:1
[Rashi on Ketubot 37b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:7:1)

ואתה תבער - בתר עריפה כתיב:


###### Rashi on Ketubot 37b:8:1
[Rashi on Ketubot 37b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:8:1)

מיתה יפה - בסייף ומצד הסימנים שימות מהר:


###### Rashi on Ketubot 37b:9:1
[Rashi on Ketubot 37b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:9:1)

כל חרם וגו' - משמע לשון חייבי מיתות כמו זובח לאלהים יחרם (שמות כ״ב:י״ט):


###### Rashi on Ketubot 37b:9:2
[Rashi on Ketubot 37b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:9:2)

ערכו עלי - ואע"פ שערך אינו לפי דמים אלא לפי שנים לא אמר כלום דמעטיה קרא הכא והאי חרם לשון הקדש הוא:


###### Rashi on Ketubot 37b:11:1
[Rashi on Ketubot 37b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:11:1)

שדמיו קצובין - בתורה לפי שנים ולא דמי לאומר דמיו עלי דדמים אין לו אבל ערך יש לו:


###### Rashi on Ketubot 37b:12:1
[Rashi on Ketubot 37b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:12:1)

למומתין בידי שמים - כגון מי שהרג שורו את הנפש דכתיב ביה יומת ולא מיתת בית דין דנפקא לן בסנהדרין (דף טו:) מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו והאי יומת בידי שמים:


###### Rashi on Ketubot 37b:12:2
[Rashi on Ketubot 37b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:12:2)

יכול אף - חייבי מיתות ב"ד יפדו בממון:


###### Rashi on Ketubot 37b:12:3
[Rashi on Ketubot 37b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:12:3)

חרם מן האדם - אדם שמחויב חרם:


###### Rashi on Ketubot 37b:13:1
[Rashi on Ketubot 37b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:13:1)

אלא מיתות חמורות שלא ניתנה שגגתן לכפרה - כיון דקרא לא פריש כל מיתות מיסתייך אי שדית הך חומרא דאין ממונו מצילו אמיתות חמורות ומאי נינהו כגון העושה חבורה באביו או גונב נפש מישראל שאין כפרה כתובה בשגגתו שאין כרת בזדונו דליחייב חטאת בשגגתו:


###### Rashi on Ketubot 37b:13:2
[Rashi on Ketubot 37b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:13:2)

מיתות קלות - היינו כל מיתות האמורות בהן כרת על זדונו בלא התראה יש כפרה בשגגתה בחטאת כגון עבודת כוכבים ושבת ועריות א"נ רוצח שיש כפרה לשגגתו בגלות:


###### Rashi on Ketubot 37b:14:1
[Rashi on Ketubot 37b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Ketubot/r/37b:14:1)

ולא ממילא - שמעת לה מלא תקחו כופר הא גבי רוצח כתיבא וניתנה כפרה לשגגתו ואשמעינן קרא שלא יציל את עצמו בממון ולמה לי תו כל חרם: