## Rashi on Kiddushin Daf 56a

###### Rashi on Kiddushin 56a:1:1
[Rashi on Kiddushin 56a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:1)

בשוגג - שלא ידע שהן מעות מעשר שני יחזרו דמים למקומם כופין המוכר להחזיר הדמים דמקח טעות הוא שאילו ידע שהן מעות מעשר לא היה לוקחה דטריחא ליה מילתא להוליכה לירושלים ובמעות הוה ניחא ליה לאמטויינהו:


###### Rashi on Kiddushin 56a:1:2
[Rashi on Kiddushin 56a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:2)

במקום - בירושלים דכתיב (דברים יב) אל המקום אשר יבחר וגו':


###### Rashi on Kiddushin 56a:1:3
[Rashi on Kiddushin 56a:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:3)

בד"א - אמזיד קאי:


###### Rashi on Kiddushin 56a:1:4
[Rashi on Kiddushin 56a:1:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:4)

לשם שלמים - שכן דרך כל בהמות שנקחות בכסף מעשר ליקרב שלמים כדילפינן לה במנחות (דף פב.) שם שם וזבחת שלמים ואכלת שם ובמעשר כתיב ואכלת שם:


###### Rashi on Kiddushin 56a:1:5
[Rashi on Kiddushin 56a:1:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:5)

לחולין - שלקחה לאוכלה חוץ למקום:


###### Rashi on Kiddushin 56a:1:6
[Rashi on Kiddushin 56a:1:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:1:6)

בין שוגג - לאו אמתכוין להוציא לחולין קאי דא"כ לאו שוגג הוא והאי מתכוין דקתני אמזיד קאי והכי קאמר אבל לקחה לשם חולין דמזיד דידיה מתכוין להוציא מעשר לחולין הוא בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומם שוגג משום דמקח טעות הוא ומזיד דקנסי' ליה למוכר כדאמר לקמן דלאו עכברא גנב אלא חורא גנב:


###### Rashi on Kiddushin 56a:2:1
[Rashi on Kiddushin 56a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:2:1)

במזיד קידש - דכיון דליכא טעות משום קנסא לא אמרי רבנן דליבטול:


###### Rashi on Kiddushin 56a:2:2
[Rashi on Kiddushin 56a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:2:2)

אמר ר' אלעזר - מתניתין ליכא למיקנסיה כלל דאשה יודעת כו' ולא נתכוונה להוציאו לחולין אבל מוכר זה יודע שהמעות מתחללות על הבהמה וחולין הן בידו ועבר על לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד) דיודע שהלוקח מתכוין לאוכלה בעירו:


###### Rashi on Kiddushin 56a:3:1
[Rashi on Kiddushin 56a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:3:1)

והרי בהמה טמאה דאדם יודע כו' - דאיכא למימר כי שקיל להו למעות אדעתא לאסוקינהו לירושלים שקיל להו ותנן יאכל כנגדן הלוקח יקח מעות משלו ויאמר כל מקום שהמעות ביד מוכר יהו מחוללות על אלו ויעלם ויאכלם בירושלים:


###### Rashi on Kiddushin 56a:4:1
[Rashi on Kiddushin 56a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:4:1)

אלא מתני' באשה חבירה עסקינן דידעה - שאין מעשר שני מתחלל ע"י קידושיה ועולה ואוכלתן אבל סתם מוכר לא ידע שאין מעשר מתחלל על בהמה טמאה:


###### Rashi on Kiddushin 56a:5:1
[Rashi on Kiddushin 56a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:5:1)

אמר ר' אלעזר - מתניתין ליכא למיקנסיה כלל דאשה יודעת כו' ולא נתכוונה להוציאו לחולין אבל מוכר זה יודע שהמעות מתחללות על הבהמה וחולין הן בידו ועבר על לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד) דיודע שהלוקח מתכוין לאוכלה בעירו:


###### Rashi on Kiddushin 56a:5:2
[Rashi on Kiddushin 56a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Kiddushin/r/56a:5:2)

כי התם - כדאמרן גבי לוקח בהמה טהורה מזיד: