## Rashi on Makkot Daf 16b

###### Rashi on Makkot 16b:1:1
[Rashi on Makkot 16b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:1:1)

התם גברא בר תשלומין הוא - כששרפו ולא נתחייב מלקות בביטול זה והאי דלא משלם משום דשיעבודא דגר קא פקע לאחר זמן:


###### Rashi on Makkot 16b:2:1
[Rashi on Makkot 16b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:2:1)

תעזוב אותם - וקא סבר תעזוב לאחר עבירת הלאו משמע לא תכלה ואם כליתיה תעזוב אותם:


###### Rashi on Makkot 16b:3:1
[Rashi on Makkot 16b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:3:1)

משכחת לה בביטלו - כגון שטחן את החטין דתו לית ליה לקיומיה לעשה שהרי קנאן בשינוי כדתניא דבעודן חטה היא מחייבו ליתנה אבל אם טחנן לא:


###### Rashi on Makkot 16b:3:2
[Rashi on Makkot 16b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:3:2)

מירחו - ונתחייב במעשר מעשר תחלה את הכרי ואחר כך נותן לו הפאה שלא להפסיד את העני שהלקט והשכחה והפאה פטורין מן המעשר וזה הביאן לידי חיוב:


###### Rashi on Makkot 16b:5:1
[Rashi on Makkot 16b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:5:1)

אבל לדבר מצוה - כגון הכא דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי יש לו הפרה:


###### Rashi on Makkot 16b:6:1
[Rashi on Makkot 16b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:6:1)

דהוה פשע בינוקי - מכה אותם יותר מדאי:


###### Rashi on Makkot 16b:6:2
[Rashi on Makkot 16b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:6:2)

אדריה רב אחא - שלא ילמד עוד תינוקות:


###### Rashi on Makkot 16b:7:1
[Rashi on Makkot 16b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:7:1)

ביניתא דבי כרבא - תולעת הנמצאת בכרוב שקורין צייל"א:


###### Rashi on Makkot 16b:8:1
[Rashi on Makkot 16b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:8:1)

אכל פוטיתא - בלע שרץ המים:


###### Rashi on Makkot 16b:8:2
[Rashi on Makkot 16b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:8:2)

לוקה ארבעה - שני לאוין כתובין בשרץ המים אחד בתורת כהנים (יא) ואחד במשנה תורה (יד) ושני לאוין כתובין בשרץ סתם (. ולא) תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ומשמע בין שרץ המים בין שרץ הארץ הרי ד':


###### Rashi on Makkot 16b:9:1
[Rashi on Makkot 16b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:9:1)

נמלה - בלע נמלה חיה הואיל ובריה שלימה היא אכילתה בכל שהוא ולוקה חמש שני לאוין הכתובין בשרץ סתם כמו שפירשתי ושלשה לאוין הכתובין בשרץ הארץ בתורת כהנים:


###### Rashi on Makkot 16b:10:1
[Rashi on Makkot 16b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:10:1)

צרעה לוקה שש - חמש משום שרץ הארץ ואחד משום שרץ העוף דכתיב במשנה תורה (יד) וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו אבל לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' הכתוב בפרשת קדושים תהיו אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואע"ג דכתיב ביה אשר תרמש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה ונמוכה שנכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת:


###### Rashi on Makkot 16b:11:1
[Rashi on Makkot 16b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:11:1)

בקרנא דאומנא - מקיזי דם בקרן במציצה:


###### Rashi on Makkot 16b:12:1
[Rashi on Makkot 16b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:12:1)

ריסק - מיעך וכיתת וביטלן מתורת בריה: משום כזית נבלה: שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבלה:


###### Rashi on Makkot 16b:12:2
[Rashi on Makkot 16b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:12:2)

אפילו שנים - מרוסקין והוא אם גדולים הן להיות כזית בין שלשתם כדמפרש ואזיל ולא פליגי:


###### Rashi on Makkot 16b:13:1
[Rashi on Makkot 16b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:13:1)

טבל של מעשר עני - שהופרשו כל מעשרותיו חוץ מזה לוקה ואע"ג דמעשר עני אין בו קדושה שהרי לזרים נאכל ובכל מקום אפ"ה טביל:


###### Rashi on Makkot 16b:15:1
[Rashi on Makkot 16b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:15:1)

מה להלן מעשר עני - דכתיב לגר ליתום ולאלמנה ובענינא דשנה השלישית אף בשעריך האמור כאן יש ללמוד ממנו מעשר עני וה"ק לא תוכל לאכול טבל בעוד שהמעשר בתוכו שכתב בו בשעריך:


###### Rashi on Makkot 16b:16:1
[Rashi on Makkot 16b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/16b:16:1)

אין צריך לקרות את השם - [דאמרינן] (סוטה דף מח.) דיוחנן כה"ג שלח בכל גבול ישראל וראה את עמי הארץ חשודין על המעשרות חוץ מתרומה גדולה אמר להן לישראל בניי כשם שהתרומה במיתה כך הטבל במיתה עמד ותיקן הלוקח מעם הארץ יפריש כל המעשרות ומעכבן לעצמו ואוכל מעשר ראשון שהרי מותר לזרים ומעשר שני אוכלו בירושלים ואם שנת מעשר עני היא נחלקו ר' אליעזר וחכמים וקאמר ר' אליעזר דלא מיבעי אפרושי מספק דלא צריך אלא אפילו לקרות עליו את השם ולומר מעשר עני של כרי זה יהא בצפונו או בדרומו נמי לא צריך: