## Rashi on Makkot Daf 2b

###### Rashi on Makkot 2b:1:1
[Rashi on Makkot 2b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:1:1)

ומה הסוקל אינו נסקל - עדים שלא הוזמו עד שנהרג הנדון ואח"כ הוזמו אין נהרגין כדאמרינן בפרקין (דף ה:) הרגו אין נהרגין דכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה:

**Sefaria Community Translation:**
And just as a (false witnesses) who (causes someone) to be stoned (note: past tense), do not themselves get stoned - Witnesses who are not found to be false prior the accused being killed, and after (the death of the falsely accused) are found to be false, are not killed, as we state later in this chapter (Daf 5b), If they kill they ae not killed, as it is written in Scriptures 'as they intended' (from which is derived) and not as they have done:


###### Rashi on Makkot 2b:1:2
[Rashi on Makkot 2b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:1:2)

הבא לסקול ולא סקל - שהוזם עד שלא נהרג הנדון:

**Sefaria Community Translation:**
One who comes to stone and does not stone - That he is found to be false prior to the accused being killed:


###### Rashi on Makkot 2b:3:1
[Rashi on Makkot 2b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:3:1)

הוא שעשה מעשה במזיד אינו גולה - ההורג שעשה מעשה אם במזיד עשאו אינו גולה ואפילו בזמן שאינו נהרג כגון במזיד בלא התראה:

**Sefaria Community Translation:**
He that did an act intentionally does not go into exile - A killer that did a deed, if he acted with intent, he does not go into exile, and even in a situation (lit. a time) that he is not killed, for example it was premeditated, (but) without (appropriate) warning (by witnesses):


###### Rashi on Makkot 2b:3:2
[Rashi on Makkot 2b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:3:2)

הם שלא עשו מעשה - אלא דיבור בעלמא ובמזיד העידו אינו דין שלא יגלו על המזיד:

**Sefaria Community Translation:**
They (the false witnesses) that did not do a deed - Rather (their action) was only verbal, and (although) their testimony was premeditated, is it not logical they should not go into exile for their premeditated intention:


###### Rashi on Makkot 2b:4:1
[Rashi on Makkot 2b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:4:1)

ומקשינן לרבי יוחנן והיא הנותנת - המדה הזאת שהבאת לפטרן היא הנותנת להם חובת גלות הוא לפי שעושה מעשה אם במזיד עשאו אינו גולה דלא תהוי ליה כפרה:


###### Rashi on Makkot 2b:4:2
[Rashi on Makkot 2b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:4:2)

הם שלא עשו מעשה יגלו - על זדונן כי היכי כו':


###### Rashi on Makkot 2b:5:1
[Rashi on Makkot 2b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:5:1)

רמז לעדים זוממין - שלוקין עדי בן גרושה או עדי גלות שפטרם הכתוב מדין הזמה מנין שהן לוקין ולקמיה פריך תיפוק ליה מלא תענה:


###### Rashi on Makkot 2b:5:2
[Rashi on Makkot 2b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:5:2)

משום דהצדיקו את הצדיק כו' - בתמיה אי והצדיקו והרשיעו בדיינין קאמר וצדיק ורשע בבעלי דינין למה לי והצדיקו צדיק כו' ליכתוב כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והיה אם בן הכות למה הוזכרה כאן צדקת צדיק וכי כל מקום שהצדיקו ב"ד את הזכאי וחייבו את החייב יש מלקות דאתא קרא למיתלי מלקות בוהצדיקו והרשיעו אלא על כרחך בעדים משתעי עדים שקרים שהרשיעו צדיק ובאו אחרים והזימום והצדיקו את הנדון שהוא צדיק והרשיעו את העדים הרשעים והיה אם בן הכות את הרשע אם הזמה זו בת מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות והפילו השופט והכהו:


###### Rashi on Makkot 2b:7:1
[Rashi on Makkot 2b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:7:1)

ותיפוק ליה מלא תענה - כל עונשי לאוין מלקות אלא במקום שפירש לך בו עונש וכאן שאינו יכול לענשן בעונש הכתוב בהן ילקו:


###### Rashi on Makkot 2b:7:2
[Rashi on Makkot 2b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:7:2)

לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו - לקמן יליף לה בפרק ג' (דף יג.):


###### Rashi on Makkot 2b:8:1
[Rashi on Makkot 2b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:8:1)

ואין משלמין כופר - אם העידו בשור המועד שהרג את האדם והוזמו והיו מחייבין את הבעלים כופר דכתיב (שמות כ״א:ל׳) אם כופר יושת עליו וגו':


###### Rashi on Makkot 2b:8:2
[Rashi on Makkot 2b:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:8:2)

ואין נמכרין - אם העידוהו שגנב ואין לו מה לשלם ונגמר דינו לימכר כדכתיב ונמכר בגנבתו:


###### Rashi on Makkot 2b:8:3
[Rashi on Makkot 2b:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:8:3)

אין משלמין ע"פ עצמן - אם הוזמו בב"ד ולא הספיק בעל דין להעמידן בדין על הזמתן עד שברחו ובאו בב"ד אחר והודו שהוזמו בב"ד פלוני ולקמן מפרש טעמא:


###### Rashi on Makkot 2b:9:1
[Rashi on Makkot 2b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:9:1)

כופרא כפרה - לכפר על זה שהרג שורו את האדם והני לאו בני כפרה נינהו שלא הרג שורם אדם:


###### Rashi on Makkot 2b:10:1
[Rashi on Makkot 2b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:10:1)

ומר סבר כופרא ממונא - שהזיק גופו של זה ונתחייב ליורשיו דמי ההרוג:


###### Rashi on Makkot 2b:11:1
[Rashi on Makkot 2b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:11:1)

בדניזק שיימינן - בהכי הויא ליה כפרה כי יהיב דמי ניזק ולקמיה מפרש טעמיה:


###### Rashi on Makkot 2b:12:1
[Rashi on Makkot 2b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:12:1)

מאי טעמייהו דרבנן - דאילו ר' ישמעאל מסתבר טעמיה כיון דכופרא כפרה דמי עצמו בעי למיתב:


###### Rashi on Makkot 2b:12:2
[Rashi on Makkot 2b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:12:2)

נאמר השתה למעלה - בנוגף אשה הרה כאשר ישית עליו בעל האשה (שם):


###### Rashi on Makkot 2b:12:3
[Rashi on Makkot 2b:12:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:12:3)

ונאמר השתה למטה - בכופר אם כופר יושת עליו:


###### Rashi on Makkot 2b:12:4
[Rashi on Makkot 2b:12:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:12:4)

מה להלן בדניזק - שמשלם דמי וולדות שנזוקו:


###### Rashi on Makkot 2b:13:1
[Rashi on Makkot 2b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:13:1)

פדיון נפשו - דנותן את הכופר:


###### Rashi on Makkot 2b:13:2
[Rashi on Makkot 2b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:13:2)

ורבנן - אמרי לך אין ודאי פדיון נפשו הוא דכופרא כפרה מיהו בדניזק שיימינן ובהכי הויא למזיק פדיון נפשו:


###### Rashi on Makkot 2b:14:1
[Rashi on Makkot 2b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:14:1)

דאית ליה לדידיה - שיש לו לגנב ממון לשלם דמי הגניבה אם לא הוזמו ולהם אין מה לשלם דמיגו דאיהו לא הוה מזדבן אם לא הוזמו אינהו נמי כי הוזמו לא מזדבני שהרי לא זממו למכרו:


###### Rashi on Makkot 2b:16:1
[Rashi on Makkot 2b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:16:1)

וקנס אינו משלם ע"פ עצמו - דכתיב גבי כפל אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו (ב"ק דף סד:):


###### Rashi on Makkot 2b:16:2
[Rashi on Makkot 2b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Makkot/r/2b:16:2)

תדע - דקנסא הוא שהרי המעידים בנפש לא הרגו אדם ולא נהרג אדם על פיהם ונהרגין ומשלמין ממון: