## Rashi on Meilah Daf 10a

###### Rashi on Meilah 10a:1:1
[Rashi on Meilah 10a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:1:1)

רישא - דאמר ילכו לים המלח ר"ש היא דאמר (תמורה דף טו.) חטאת שכיפרו בעליה תמות:


###### Rashi on Meilah 10a:1:2
[Rashi on Meilah 10a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:1:2)

וסיפא - דאמר כל קרבנות המזבח למזבח ואע"ג דאיכפור בעלים רבנן היא דאמרי אין חטאת מתה אלא אותה שאבדה ונמצאת לאחר כפרה (וכן המעות):


###### Rashi on Meilah 10a:2:1
[Rashi on Meilah 10a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:2:1)

הכל מודים - רב ורבי יוחנן דפליגי באפר תפוח:


###### Rashi on Meilah 10a:2:2
[Rashi on Meilah 10a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:2:2)

שאם נהנה מקדשי קדשים שנטמאו - אפילו קודם זריקה ומאימורי קדשים קלין לאחר שהעלן על גבי המזבח אפילו קודם שנעשו אפר אבל משלה בהן האור דפטור ממעילה:


###### Rashi on Meilah 10a:3:1
[Rashi on Meilah 10a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:3:1)

פשיטא - דפטור דמאי קא מפסיד דכיון דנטמאו בשר קדשי קדשים לא חזו לא לכהנים ולא לגבוה ובאימורי קדשים קלים נמי הרי כבר העלן ונעשית מצותן. ואם תאמר הא אמרינן בפרקין דלעיל (מעילה דף ה:) הפגול לעולם מועלין בו ולא פרכינן מאי קא מפסיד היינו טעמא דמועלין בו הואיל ומרצין לפגולן דחשיב כולי האי דצריך זריקת דמים לקובעו בפגול חשיב נמי דמועלין בו אע"ג דלא מפסיד:


###### Rashi on Meilah 10a:4:1
[Rashi on Meilah 10a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:4:1)

מהו דתימא קדשי קדשים שנטמאו - אכתי אית להו מקצת קדושה דבעו שריפה בקדש כשאר פסולי דקדש ואימורי קדשים קלים נמי שהעלם אכתי אית בהו מצוה להפוכי בצנורא כדי שיהו נשרפין לגמרי ולחייב בהן משום מעילה:


###### Rashi on Meilah 10a:4:2
[Rashi on Meilah 10a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:4:2)

קא משמע לן דלא - ואי קשיא לך אמאי אמר רבא אימורי קדשים קלים לאחר שעלו פטור ממעילה הא אמרינן לעיל לפני תרומת הדשן דכולי עלמא לא פליגי דמועלין בו ואמאי פטור הא לא קשיא התם לעיל מיירי באפר עולה ובאימורי קדשי קדשים דחמירי משום הכי מועלין בהן עד שיצאו לבית הדשן אבל אימורי קדשים קלים דלא חמירי כולי האי משום הכי הנהנה מהן לאחר שעלו פטור:


###### Rashi on Meilah 10a:5:1
[Rashi on Meilah 10a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:5:1)

הני מילי דאתידע ליה דמעל קמי [כפרה] - קודם שקרבה חטאתו דכיון דהוה ליה להוסיף אלו המעות קרן וחומש על דמי חטאתו דכי הפריש השתא לקרן וחומש לא הפרישו לאיבוד אלא היה יכול להקריבן ודינייהו הוו כחטאת שכיפרו בעליה וילכו לים המלח:


###### Rashi on Meilah 10a:5:2
[Rashi on Meilah 10a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:5:2)

אבל - נודע לו שמעל לאחר כפרה לאחר שקרבה חטאתו הני קרן וחומש שהפריש עכשיו אינו מביא מהן שוב חטאתו שכבר כיפרו הבעלים ואם ילכו לים המלח הויין לאיבוד אלא יפלו לנדבה דאין מפרישין תחלה לאיבוד כלומר על מנת שילכו לים המלח הילכך יפלו לנדבה:


###### Rashi on Meilah 10a:6:1
[Rashi on Meilah 10a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:6:1)

מתני' מנחת כהנים - דכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה:


###### Rashi on Meilah 10a:6:2
[Rashi on Meilah 10a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:6:2)

מנחת כהן משיח - היינו חביתי כה"ג:


###### Rashi on Meilah 10a:6:3
[Rashi on Meilah 10a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:6:3)

ומנחת נסכים - היינו מנחה הבאה עם הזבח שיש בו נסכים דאין בהן שיריים דכל הני דמתני' כליל נינהו:


###### Rashi on Meilah 10a:6:4
[Rashi on Meilah 10a:6:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:6:4)

מועלין בהן משהוקדשו - קדושת פה בעלמא:


###### Rashi on Meilah 10a:7:1
[Rashi on Meilah 10a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:7:1)

ופיגול אין בהן - דאין להם מתירין:


###### Rashi on Meilah 10a:8:1
[Rashi on Meilah 10a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:8:1)

[שיש לו מתירין] - כגון שלמים וחטאת ואשם דדמן מתיר האימורין להקטרה והבשר לכהנים או דבר שיש לו מתירין למזבח בלבד כגון עולת העוף ועולת בהמה דדמן מתירן למזבח וכגון שתי הלחם דדמן של כבשים הן מתירין אותן וכגון לחם הפנים דבזיכין מתירין אותו ומנחות שניתרות בקומץ:


###### Rashi on Meilah 10a:8:2
[Rashi on Meilah 10a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:8:2)

אין חייבין עליהם משום נותר וטמא ופיגול עד שיקרבו מתירין - דהכי כתיב בפיגול דשלמים לא ירצה ואמרינן (זבחים דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול וכו' (ויליף נותר וטמא מפגול) [ומשום נותר וטמא נמי אין חייבין עד שיקרבו מתירין כמו פגול דנותר יליף קדש קדש מפגול וטמא יליף (שם דף מה.) חילול [חילול] מנותר]:


###### Rashi on Meilah 10a:9:1
[Rashi on Meilah 10a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:9:1)

וכל דבר שאין לו מתירין - כגון הקומץ והלבונה וכו' דהן עצמן מתירין:


###### Rashi on Meilah 10a:9:2
[Rashi on Meilah 10a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/10a:9:2)

חייבין עליהן משום נותר וטמא - משום טמא כדנימא לקמן בגמ' וטומאתו עליו ונכרתה בכל הקדשים הכתוב מדבר ומשום נותר דילפינן חילול חילול מטמא אבל חיוב פגול אין בו משום דלא מצינו חיוב פגול אלא בדבר שיש לו מתירין דהא בשלמים כתיב פיגול: