## Rashi on Meilah Daf 12a ###### Rashi on Meilah 12a:1:1 [Rashi on Meilah 12a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:1:1) אלא דישון מזבח הפנימי מנלן - שהיה מניחו אצל מזבח החיצון ושיהו מועלין בו לאחר שבא עם תרומת הדשן: ###### Rashi on Meilah 12a:2:1 [Rashi on Meilah 12a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:2:1) והסיר את מוראתו בנוצתה וגו' אל מקום הדשן אם אינו ענין - למכתב אל מקום הדשן לדישון מזבח החיצון דהא כתיב ביה דשן אחר דכתיב (ויקרא ו) והרים את הדשן תנהו ענין האי אל מקום הדשן לדישון מזבח הפנימי והמנורה ששם היה מקומו דמועלין בו כבתרומת הדשן של מזבח החיצון המונח שם: ###### Rashi on Meilah 12a:3:1 [Rashi on Meilah 12a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:3:1) אימא אידי ואידי - קראי בדישון מזבח החיצון מיירי והא דשנה עליו הכתוב והשליך וגו' כדי לקבוע לו מקום שתהא השלכת מוראת העוף אצל המזבח קדמה. ואכתי לא ידעינן אמאי מועלין בדישון מזבח הפנימי דהא לא כתיב ביה דישון כלל דהאי דכתיב ודשנו את המזבח ההוא בשעת מסעות קמיירי: ###### Rashi on Meilah 12a:4:1 [Rashi on Meilah 12a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:4:1) אם כן - כדאמרת דלקבוע לו מקום הוא דאתא א"כ לימא קרא והשליך אותו אצל המזבח קדמה ותו לא וממילא ידענא דהיינו מקום הדשן דיליף אצל אצל מושמו אצל המזבח ואיכא למימר דבתרוייהו בדישון מזבח החיצון קמיירי אלא מדאיצטריך למכתב בהאי קרא הדשן ש"מ בדישון מזבח הפנימי מיירי דאם אינו ענין כו' וכיון דכתיב ביה דשן בתרומת הדשן של מזבח החיצון מועלין בה: ###### Rashi on Meilah 12a:4:2 [Rashi on Meilah 12a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:4:2) הדשן - מריבוייא דה"א אתי דישון המנורה: ###### Rashi on Meilah 12a:6:1 [Rashi on Meilah 12a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:6:1) מתני' ר"ש אומר תורים שלא הגיע זמנן מועלין בהן - לפי שראוין למזבח כשיבוא שיגדילו: ###### Rashi on Meilah 12a:7:1 [Rashi on Meilah 12a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:7:1) גמ' בשלמא לר"ש - דמחייב מעילה בשלא הגיע זמנן: ###### Rashi on Meilah 12a:7:2 [Rashi on Meilah 12a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:7:2) כדקתני טעמא - בפרק אותו ואת בנו: ###### Rashi on Meilah 12a:7:3 [Rashi on Meilah 12a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:7:3) שהיה ר"ש אומר - השוחט אותו ואת בנו קדשים בחוץ שני הרי הוא בלא תעשה (דאותו ואת בנו) ואין בו כרת שהיה ר"ש אומר כל הראוי לבוא לאחר זמן כגון זה שהוא ראוי לישחט למחר בפנים ושחטו בחוץ ה"ז עובר בלא תעשה ואין בו כרת לפי שאינו מתקבל בפנים דאיסור אותו ואת בנו נוהג נמי בקדשים (חולין דף עח.) והני תורים נמי שהקדישן קודם זמנן הואיל ויהיו ראוין לאחר מכאן השתא נמי אית בהו מעילה: ###### Rashi on Meilah 12a:8:1 [Rashi on Meilah 12a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:8:1) אלא לרבנן - ת"ק דאמר לא נהנין ולא מועלין מאי שנא ממחוסר זמן דבהמה דקי"ל שנכנס לדיר להתעשר כדאמרי' פרק מעשר בהמה (בכרות דף נו.) מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר דיליף העברה העברה מבכור מה בכור קדוש לפני זמנו שהרי קדוש מרחם אף מחוסר זמן נמי שאינו בן שמונה קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו והני תורין נמי ליקדשו קודם זמנן ולמעול בהו: ###### Rashi on Meilah 12a:9:1 [Rashi on Meilah 12a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:9:1) אמרי - לא דמי מחוסר זמן דבהמה למחוסר זמן דעופות דהיינו טעמא דמחוסר זמן דבהמה קדוש מידי דהוה אבעל מום דבהמה דבר פדיון הוא דמיגו דחשיבא דאית בה קדושה כשהיא בעלת מום אית בה קדושה נמי כשהיא מחוסר זמן אבל עופות דליכא למימר בהו האי מגו הואיל ואין המום פוסל בעופות דאין תמות וזכרות בעופות ואין לעופות פדיון הכי נמי לית בהו קדושה במחוסר זמן דעוף: ###### Rashi on Meilah 12a:10:1 [Rashi on Meilah 12a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:10:1) יצאו מידי מעילה דבר תורה - דלא קדשי ה' נינהו דלא חזו לגבוה וקדושת דמים נמי לית בהו דאין פודין את הקדשים להאכילם לכלבים: ###### Rashi on Meilah 12a:12:1 [Rashi on Meilah 12a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:12:1) ותיקשי לך מתני' כו' - אלא כי היכי דבמתני' לא אמרי' קדושה שבהן להיכן הלכה ה"נ לא אמר גבי קדשים שמתו הלכך יצאו מידי מעילה דבר תורה אבל בהא מודינא לך אע"ג דאמינא יצאו מידי מעילה דבר תורה מודינא דאיכא מעילה מדרבנן בקדשים שמתו ובתורין שלא הגיע זמנן ומשלם הקרן: ###### Rashi on Meilah 12a:13:1 [Rashi on Meilah 12a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:13:1) וקשיא לי - אתורין דלרב חסדא דאמר וכי קדושה שבהן להיכן הלכה וכו' דמשמע דסבירא ליה דאית בהו קדושה ומי איכא מידי דמעיקרא לית ביה מעילה כלל ולבסוף אית בהו מעילה דרבנן בשלמא היכא דהוה בה מעילה מעיקרא מדאורייתא כגון הני קדשים שמתו דאית בהו מעילה מדרבנן לבסוף שפיר אבל בתורין שלא הגיע זמנן דבשעת הקדש לא הוה בהו מעילה מדאוריי' דלא חזו בקדשי ה' מי אמרי' דליהוי בהו מעילה מדרבנן לבסוף: ###### Rashi on Meilah 12a:14:1 [Rashi on Meilah 12a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/12a:14:1) והא איכא דם דמעיקרא - לאלתר כשנשחט קודם שנזרק אין בו מעילה לפי שאין מועלין בדמים: