## Rashi on Meilah Daf 14a

###### Rashi on Meilah 14a:2:1
[Rashi on Meilah 14a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:2:1)

דלא ביטלה - שהרי לא ביטלה עובד כוכבים בפירוש:


###### Rashi on Meilah 14a:2:2
[Rashi on Meilah 14a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:2:2)

ריש לקיש אמר מותרת - דביטלה העובד כוכבים בלבו דמימר אמר העובד כוכבים היא גופה לא מצלה שלא הצילה עצמה שלא תישבר:


###### Rashi on Meilah 14a:4:1
[Rashi on Meilah 14a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:4:1)

דאיתבר מגופיה של אילן - שיבר מן הענפים של אילן ועשה הקן דהיינו עבודת כוכבים שנשתברה מאליה דלא ביטלה העובד כוכבים וקתני יתיז דמשמע דמותר בהנאה:


###### Rashi on Meilah 14a:4:2
[Rashi on Meilah 14a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:4:2)

לא דאייתי - העוף עצים מעלמא ועשה קן:


###### Rashi on Meilah 14a:4:3
[Rashi on Meilah 14a:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:4:3)

דיקא נמי דקתני גבי הקדש לא נהנין ולא מועלין אי אמרת בשלמא דאייתי עצים מעלמא להכי לא נהנין מדרבנן - הואיל ועל אילן של הקדש קאי ולא מועלין הואיל דאייתי מעלמא אלא אי אמרת וכו':


###### Rashi on Meilah 14a:6:1
[Rashi on Meilah 14a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:6:1)

לעולם אימא לך דאיתבר מגופיה ואמאי לא מועלין הכא גבי הקדש בגידולין הבאין לאחר (מכאן) שהוקדש עסקינן וקסבר אין מעילה בגידולין וליכא למידק מהכא לעבודת כוכבים שנשתברה מאליה ולא קשיא לרבי יוחנן:


###### Rashi on Meilah 14a:8:1
[Rashi on Meilah 14a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:8:1)

ורבי [אבהו אמר רבי] יוחנן - מתרץ להאי יתיז לאו בקן עצמו מיירי אלא דכיון דאיתבר מגופה דאשרה קן עצמו אסור בהנאה אלא מאי יתיז בקנה באפרוחים קמיירי. לישנא אחרינא [ה"נ מסתברא] ולא שמענו משום דקתני בה לישקליה משקל דמשמע שיעלה באילן ויקחהו בידו והא א"א שלא יהנה מן האילן:


###### Rashi on Meilah 14a:9:1
[Rashi on Meilah 14a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:9:1)

אפרוחים כאן וכאן - בין באילן של הקדש ובין של אשרה לפי שאינן צריכין לאילן שפורחין בכל מקום שרוצין אבל ביצים כאן וכאן אסורין משום דלא ניידי וצריכין לאילן וכאילן עצמו דמי ואפרוחין שצריכין לאמן שעדיין לא גדלה נוצתן ואינן יכולין לפרוח כביצים דמי ואסירי:


###### Rashi on Meilah 14a:10:1
[Rashi on Meilah 14a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:10:1)

מתני' הגזברין שלקחו את העצים - מן היער של חולין לצורך קורות:


###### Rashi on Meilah 14a:10:2
[Rashi on Meilah 14a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:10:2)

מועלין בעצים - עצמן הראוים לקורות:


###### Rashi on Meilah 14a:10:3
[Rashi on Meilah 14a:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:10:3)

ולא בשפוי - הנסורת שמשפה החרש מן הקורה:


###### Rashi on Meilah 14a:10:4
[Rashi on Meilah 14a:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:10:4)

ונבייה - היינו עלין שלהן לפי שהגזברים לא קנו והקדישו אלא דבר הצריך לבנין ולא שפוייה ונבייה:


###### Rashi on Meilah 14a:11:1
[Rashi on Meilah 14a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:11:1)

גמ' אמר שמואל בונין בחול ואח"כ מקדישין - כלומר כשהן בונין בבדק הבית היו קונין כל צרכי הבנין ממעות של חולין או היו לוקחין כל צרכי הבנין באמנה ולאחר שנגמר הבנין היו מקדישין אותו כן שהיו מביאין ממעות של הקדש כשיעור דמי כל הבנין והשבח שהשביחו האומנין בבנין ושכר האומנין ואומר תחול קדושה שיש במעות הללו על הבנין הזה ונמצא קדוש והמעות יצאו לחולין ופורעין מהן שכר האומנין ממה שחיללו השבח שהשביחו האומנין בבנין ופורעין לאותן שלוו מהן מעות של חולין שנהנו בהן צורכי הבנין או לאותן שהאמינו להן צרכי הבנין:


###### Rashi on Meilah 14a:12:1
[Rashi on Meilah 14a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/14a:12:1)

מאי טעמא - בונין בחול משום דמאן דמתנדב מעות לבדק הבית לאלתר מקדיש להו וכיון דמקדיש להו שוב אינו יכול לקנות בהן דבר של חולין בהדיא לפי שהמוכר היה מועל בהן לפיכך צריך שיאמר כך תחול וכו' שיהו מחוללין קודם שיבואו לידי המוכר: