## Rashi on Meilah Daf 17b

###### Rashi on Meilah 17b:1:1
[Rashi on Meilah 17b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:1:1)

שהוא מלומד בנסים - שנעשו לו נסים במערה כדגרסינן בפרק במה מדליקין (שבת דף לג:):


###### Rashi on Meilah 17b:2:1
[Rashi on Meilah 17b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:2:1)

אילו היה אבא חלפתא - אביו של ר' יוסי:


###### Rashi on Meilah 17b:2:2
[Rashi on Meilah 17b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:2:2)

יכולין אתם לומר תן בנך להריגה - בתמיה כך אין אתם יכולין לומר לי שאתן בני להריגה:


###### Rashi on Meilah 17b:3:1
[Rashi on Meilah 17b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:3:1)

אמר להו ר' יוסי - מסתפינא דלמא עניש ליה ר' שמעון בן יוחאי לבני ובדבר זה אני מתיירא יותר מפחד האויבים שמתיירא אני שמא יכעוס עליו בשביל שום דבר ויענישנו:


###### Rashi on Meilah 17b:3:2
[Rashi on Meilah 17b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:3:2)

קיבל עליו - רבי שמעון בן יוחאי דלא עניש ליה ואף על פי כן ענשיה כדאמרינן לקמן דאמר ליה אל יחזור הבן כו':


###### Rashi on Meilah 17b:4:1
[Rashi on Meilah 17b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:4:1)

עיקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי - שלא אמר קול רם כמנהגו אלא עיקם פיו מכמות שהיה רגיל לדבר ואמר בלחישה שלא ירגיש רבי שמעון בן יוחאי שיהא כמורה הלכה לפניו ואף על פי כן הרגיש בו רבי שמעון בן יוחאי ואמר לו מעקימת שפתיך אתה ניכר ראיתי שהשבת תשובה וניכר שחכם אתה שידעת להשיב אבל הואיל והורית לפני אל יחזור כו' דענשו ואידך מפרש באגדתא היכי הוה עובדא דנטה נפשו למות עד שנזכר רבי שמעון בן יוחאי שאמר לאביו שיהא מחזירו לשלום ובקש עליו רחמים והיאך נתרפא מפרש התם:


###### Rashi on Meilah 17b:5:1
[Rashi on Meilah 17b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:5:1)

בן תמליון - שד שקורין נוטיו"ן:


###### Rashi on Meilah 17b:5:2
[Rashi on Meilah 17b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:5:2)

שפחה של [בית] אבא - הגר נזדמנו לה שלשה מלאכים דשלש פעמים כתיב מלאך בפרשה (בראשית טז):


###### Rashi on Meilah 17b:6:1
[Rashi on Meilah 17b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:6:1)

עאל בברתיה דקיסר - ונשתגעה והיתה צועקת ואומרת הביאו לי את ר' שמעון בן יוחאי בכל שעה ואידך כולה מפרש התם:


###### Rashi on Meilah 17b:6:2
[Rashi on Meilah 17b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:6:2)

אשכח ההיא איגרתא - דכתיבי בה הלין גזירות דאמרן לעיל:


###### Rashi on Meilah 17b:7:1
[Rashi on Meilah 17b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:7:1)

אני ראיתיה בעיר [רומי] - בפרוכת קמיירי שראה אותה בבית הקיסר והיו עליה כמה טיפי דמים מפר ושעיר של יום הכפורים שהוזה עליה (ולא היה) כמצליף שלא היו הטיפין זו בצד זו:


###### Rashi on Meilah 17b:8:1
[Rashi on Meilah 17b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:8:1)

מתני' אפילו בקל שבשניהן - כלומר דפחות מכעדשה דשרץ אינו מצטרף להשלים לכזית נבלה דהוא קל וכ"ש דנבילה אינה מצטרפת לפחות מכעדשה דשרץ דהיינו שיעור חמור וכן חצי זית של מת אינו מצטרף לחצי זית של נבלה אפילו לטמא טומאת ערב:


###### Rashi on Meilah 17b:9:1
[Rashi on Meilah 17b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:9:1)

גמ' לא שנו - דפיגול ונותר אינן מצטרפין (לחצי זית) אלא לטומאת ידים דמדרבנן היא כדאמרינן במסכת פסחים (דף קכ:) שגזרו בנותר ופגול שיהו מטמאין את הידים משום חשדי כהונה או משום עצלי כהונה וכיון דגזרה דרבנן היא אינן מצטרפין לטומאת ידים דלא עבדינן תקנתא לתקנתא דכיון דמדרבנן היא הא גזרה דפיגול ונותר אי אמרת דמצטרפין הויא גזרה לגזרה:


###### Rashi on Meilah 17b:9:2
[Rashi on Meilah 17b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:9:2)

אבל לענין אכילה - דפיגול ונותר מצטרפין דאי איכא פחות מכזית פיגול ונותר משלימו לכזית ואכלו חייבין עליו משום פיגול וכן אי הוי רוב דנותר ופיגול משלימו לכזית ואכלו חייב עליו משום נותר ואמר לו רבי דאי הוי חצי זית מזה וחצי זית מזה מצטרפין זה עם זה לחייב עליו משום נותר ומשום פיגול:


###### Rashi on Meilah 17b:9:3
[Rashi on Meilah 17b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:9:3)

כי קדש הם - משמע דשניהן מצטרפין לאכילה ומלא יאכל נפקא דכל שבקדש פסול כגון נותר ופגול בא הכתוב וכו':


###### Rashi on Meilah 17b:10:1
[Rashi on Meilah 17b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:10:1)

מתני' האוכל שנטמא באב הטומאה - דהוא ולד ראשון והאוכל שנטמא בולד הטומאה דהוא שני מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהן דהיינו שני ומצטרפין יחד לעשות שלישי כדרך שהשני עושה דהוא קל שבשניהן אבל לא מצטרפין להכי שיעשו שני כמו ראשון שעושה שני דא"כ היינו חמור שבשניהן:


###### Rashi on Meilah 17b:12:1
[Rashi on Meilah 17b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:12:1)

גמ' תניא א"ר שמעון מה טעם - מצטרפין ולד ראשון עם ולד שני לפי שאפשר לשני שיעשה ראשון:


###### Rashi on Meilah 17b:12:2
[Rashi on Meilah 17b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:12:2)

והא לא אפשר - דשני לעביד ראשון לעולם דלא מצינו טומאה שעושה כיו"ב דאפילו שני נמי לא עביד וכ"ש דראשון לא עביד: אלא מה טעם מצטרפין משום דמי גרם לשני שיבוא לידי טומאה לאו ראשון וכיון דמכח ראשון אתי עליה טומאה הוי כי ראשון ולהכי מצטרפין:


###### Rashi on Meilah 17b:13:1
[Rashi on Meilah 17b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Meilah/r/17b:13:1)

בני חדא ביקתא נינהו - מבית אחד הן (משמונה שרצים) כלומר דתרווייהו ראשון ושני אתי מקראי מחדא דשני אתי מכח ראשון להכי אמר שוו דמצטרפין זה עם זה כקל שבשניהן דעושין שלישי. בין רבא לרב אשי ליכא בינייהו אלא שינוי לשון דרב אשי מוסיף ואמר בני חדא בקתא אינון: