## Rashi on Menachot Daf 106a

###### Rashi on Menachot 106a:2:1
[Rashi on Menachot 106a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:2:1)

שמעינן ליה לר"ש - בפ' כל המנחות באות מצה (לעיל מנחות סג:):


###### Rashi on Menachot 106a:3:1
[Rashi on Menachot 106a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:3:1)

מותר השמן - אמרי' בפ' ואלו מנחות (לעיל מנחות עה.) מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא לוג שמן וחוצהו לחלות ורקיקין וחלות בוללן ומושח הרקיקין על פני כולן ושאר השמן מחזירו לחלות וגבי כולה רקיקין תניא לעיל מההיא מושחן כמין כי ושאר השמן נאכל לכהנים:


###### Rashi on Menachot 106a:4:1
[Rashi on Menachot 106a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:4:1)

רבי שמעון בן יהודה - גבי מחצה חלות ומחצה רקיקין קאי:


###### Rashi on Menachot 106a:4:2
[Rashi on Menachot 106a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:4:2)

מותר השמן נאכל לכהנים - כדין רקיקין הבאים בפני עצמן הלכך ממה נפשך מותר של רקיקין נאכל לכהנים:


###### Rashi on Menachot 106a:6:1
[Rashi on Menachot 106a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:6:1)

כי קא מספקא ליה - לנדר ממנחת יחיד שאינה באה בצבור דהיינו הנך חמש מנחות הנדבה דאינן באות בצבור כדאמר לעיל (מנחות דף קד:) אין שנים מתנדבים עשרון אחד שהרי כתיב בה נפש אבל מנחת נסכים הבאה בצבור לא מספקא ליה דודאי ידע שלא נדרה:


###### Rashi on Menachot 106a:13:1
[Rashi on Menachot 106a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:13:1)

של עשרוני' מאחד ועד ששים - שיביא ששים מנחות בששים כלים בחד כלי חד עשרון ובאידך שנים ובאידך שלשה ובאידך [ארבעה וכן עד] ששים:


###### Rashi on Menachot 106a:13:2
[Rashi on Menachot 106a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:13:2)

שהם אלף ושמנה מאות ושלשים עשרונות - ובכל כלי יאמר אם כזו נדרתי זו לנדרי ואם לאו תהא נדבה דממה נפשך חדא מינייהו נדר:


###### Rashi on Menachot 106a:14:1
[Rashi on Menachot 106a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:14:1)

פירשתי - עשרונות ופירשתי מאיזה מנחה מן החמש המנחות ואיני יודע מאיזה מנחה פירשתי וכמה עשרונים פירשתי בה יביא חמש מנחות של ששים עשרונות:


###### Rashi on Menachot 106a:15:1
[Rashi on Menachot 106a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:15:1)

במותר להכניס חולין לעזרה - ודכולי עלמא אסור לערב חובה בנדבה:


###### Rashi on Menachot 106a:15:2
[Rashi on Menachot 106a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:15:2)

ורבי סבר אסור להכניס חולין לעזרה - הלכך לא מצי איתויי בכלי אחד ומתנה אבל יביא ששים מנחות מאחד ועד ששים בששים כלים ויאמר אותם שנדרתי יהו לחובתי והשאר נדבה ואי קשיא לייתי ששים עשרונות בששים כלים ויאמר לפי חשבון שנדרתי יהא לנדרי והשאר נדבה הא לא קשיא דקביעות המנחה מילתא היא ולא מצי לאיתויי בכלי אחד פחות ממה שקבע בו:


###### Rashi on Menachot 106a:15:3
[Rashi on Menachot 106a:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:15:3)

רבנן סברי מותר להכניס חולין לעזרה - הלכך יביא ששים עשרון בכלי אחד ויתנה אם כולן נדרתי כולן לחובתי ואם לאו מה שנדרתי יהא לחובתי והשאר חולין אבל השאר לנדבה לא מצי לאיתויי דאסור לערב חובה בנדבה ואי קשיא הכא נמי היכי קריב קומץ הא הוי קצת מן הקומץ חולין ועוד מנחה היכי מישתרי והא לא איקמצ' קומץ שלם דקצת מן הקומץ הוי חולין תריץ כדתרצינן בהקומץ רבה (לעיל מנחות כד:) קומץ בדעתא דכהן תליא מילתא וכהן דעתו אקודש ולא אחולין:


###### Rashi on Menachot 106a:16:1
[Rashi on Menachot 106a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:16:1)

מותר לערב חובה בנדבה - הלכך מייתי ס' עשרונות ויאמר כפי מה שנדרתי יהו לחובתי והשאר לנדבה:


###### Rashi on Menachot 106a:18:1
[Rashi on Menachot 106a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:18:1)

שני קמצים - חד לחובה וחד לנדבה:


###### Rashi on Menachot 106a:18:2
[Rashi on Menachot 106a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:18:2)

ומשני דקמיץ - שני קמצים:


###### Rashi on Menachot 106a:20:1
[Rashi on Menachot 106a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/106a:20:1)

כל היכא דמטי ידיה דכהן השתא - בקומץ ראשון יהא חובה וכל היכא דמטו ידיה בקומץ אחרון תהא נדבה: