## Rashi on Menachot Daf 11b ###### Rashi on Menachot 11b:1:1 [Rashi on Menachot 11b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:1:1) והתניא הקומץ את הלבונה כו' - כמדומה לי דאיירי בה ר' שמעון כו' קפריך מינה לרבי שמעון: ###### Rashi on Menachot 11b:1:2 [Rashi on Menachot 11b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:1:2) לבונה הבאה עם המנחה - אם חסרה בשעת הקטרה כשרה לר"ש כדיליף לקמיה (סמוכה בסוגי' זו) מכל הלבונה אשר על המנחה והאי דקתני חסר כל שהו פסול בלבונה הבאה בפני עצמה כגון האומר הרי עלי לבונה יביא מלא קומץ לבונה על המזבח בפ' האומר הרי עלי עשרון (לקמן מנחות קו:) דהתם ודאי חסר פסול דלא כתיב ביה ואת כל הלבונה דילפינן מינה לקמן כל אפילו כל שהוא: ###### Rashi on Menachot 11b:2:1 [Rashi on Menachot 11b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:2:1) רבי מאיר - סתם מתניתין דקתני חיסר לבונתה פסולה: ###### Rashi on Menachot 11b:2:2 [Rashi on Menachot 11b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:2:2) קומץ בתחלה - בשעת קמיצה בעינן שיהיה בכלי מלא קומץ לבונה ובהא כולהו מודו דמתחילה בעי קומץ וכדילפינן מג"ש בפ' האומר הרי עלי עשרון (שם דף קו:): ###### Rashi on Menachot 11b:2:3 [Rashi on Menachot 11b:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:2:3) וקומץ בסוף - בשעת הקטרת לבונה שלא תחסר: ###### Rashi on Menachot 11b:2:4 [Rashi on Menachot 11b:2:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:2:4) רבי יהודה סבר - אי הוה כתב כל משמע דאפי' קורט אחד דכל משמע כל שהוא כמו אין לשפחתך כל (מלכים ב ד): ###### Rashi on Menachot 11b:3:1 [Rashi on Menachot 11b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:3:1) את לרבות קורט אחר - הרי הוא שנים: ###### Rashi on Menachot 11b:3:2 [Rashi on Menachot 11b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:3:2) את לא דריש - וכל משמע ליה כל דהו כר' יהודה: ###### Rashi on Menachot 11b:5:1 [Rashi on Menachot 11b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:5:1) בזיכין - מפרש בפרק האומר הרי עלי עשרון (שם דף קו:) דבעי חד קומץ בכל בזך ובזך: ###### Rashi on Menachot 11b:6:1 [Rashi on Menachot 11b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:6:1) פשיטא - דהא לא כתיב בה כל דלישתמע כל שהוא: ###### Rashi on Menachot 11b:6:2 [Rashi on Menachot 11b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:6:2) כאשר על המנחה דמיא - ולימא נמי דהאי כל הלבונה אשר על המנחה קאי נמי אלבונה דבזיכין ולדרוש בה כל דהו קמ"ל: ###### Rashi on Menachot 11b:8:1 [Rashi on Menachot 11b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:8:1) שהפריש לה שני קמצים - פסולה דיותר מדאי ריבה: ###### Rashi on Menachot 11b:9:1 [Rashi on Menachot 11b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:9:1) קודם קמיצה - נאבד לא הוקבעו עם המנחה וכשרה: ###### Rashi on Menachot 11b:9:2 [Rashi on Menachot 11b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:9:2) הוקבעו - והוי כיתר ופסולה: ###### Rashi on Menachot 11b:11:1 [Rashi on Menachot 11b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:11:1) היינו הך - דהא פשיטא לן דסילוק בזיכין כקומץ דמנחה: ###### Rashi on Menachot 11b:12:1 [Rashi on Menachot 11b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:12:1) שהגיע זמנה - דקרבן מוספין: ###### Rashi on Menachot 11b:12:2 [Rashi on Menachot 11b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:12:2) כמאן דפריקה דמיא - ואם אבד לאחר המוספין אימא הוקבעו כבר ופסלה קמ"ל כ"ש. ל"א ולא שמעתי כגון שהפריש לה שני קמצין כשרה דאמרינן זיל לגביה דהאי חזי ליה זיל לגביה דהאי חזי ליה לא הוקבעו וכשרה דלא קרינא ביה פרט לשחסרה אפי' לר"מ דפסיל בחיסור לבונה הוקבעו והוי חיסור לבונתה בשעת הקטרה ופסול לר' מאיר: ###### Rashi on Menachot 11b:13:1 [Rashi on Menachot 11b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:13:1) מתני' לאכול שיריה בחוץ - חוץ לעזרה: ###### Rashi on Menachot 11b:13:2 [Rashi on Menachot 11b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:13:2) או להקטיר קומצה בחוץ - דמחשבה פוסלת בין שחישב לאכילת אדם בין שחישב על אכילת מזבח כגון הקטרה דכתיב ביה גבי מחשבה (ויקרא ז׳:י״ח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי כו' ואמר בתורת כהנים יכול כמשמעו שאם אכל ממנו ביום שלישי יהא נפגל ת"ל המקריב אותו בשעת הקרבה נפגל ואינו נפגל בשלישי אלמא במחשבה מיירי שחישב לאכול ממנו בשלישי וכתיב אם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר באכילת אדם ואכילת מזבח: ###### Rashi on Menachot 11b:13:3 [Rashi on Menachot 11b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:13:3) פסול - דמחשבת חוץ למקומו פוסלת דאמר בת"כ יכול לא תפסל מחשבת חוץ למקומו כשהוא אומר בפרשת קדושים תהיו אם האכל יאכל ביום השלישי אם אינו ענין לחוץ לזמנו דהא כתביה בצו את אהרן האוכלת ממנו עונה תשא תנהו ענין לחוץ למקומו חוץ לזמנו בהכרת ואין חוץ למקומו כרת ואי קשיא הא כתב גבי חוץ למקומו בקדושים תהיו ואוכליו עונו ישא ונכרתה וגו' ההוא מוקמינן לה בכריתות בפ"ק (דף ה.) לכרת דנותר בגזירה שוה דקודש קודש ואי קשיא אמאי לא תנא נמי כזית מלבונתה תריץ הך סתמא כרבנן דאמרי לעיל דלבונה כשרה בקורט אחד הלכך לא תנא כזית: ###### Rashi on Menachot 11b:13:4 [Rashi on Menachot 11b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/11b:13:4) למחר - דהיינו חוץ לזמנו דמנחה אינה נאכלת אלא ליום ולילה ואיתקש לחטאת ואשם ובחטאת ואשם אמר בת"כ גבי תודה מנין לרבות חטאת ואשם דיאכל ביום קרבנו תלמוד לומר זבח ובשר זבח תודת שלמיו וגו' (ויקרא ו):