## Rashi on Menachot Daf 47a ###### Rashi on Menachot 47a:1:1 [Rashi on Menachot 47a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:1:1) אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה - טעמא מפ' לקמן: ###### Rashi on Menachot 47a:2:1 [Rashi on Menachot 47a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:2:1) קדש את הלחם - מותר באכילה: ###### Rashi on Menachot 47a:2:2 [Rashi on Menachot 47a:2:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:2:2) לא קדש הלחם - ולא תפיס פדיונו בקדושת שתי הלחם אלא בקדושת שאר קדושת הלשכה ובת"כ יליף לה מקרבנו על זבח תודה מגיד שאם נזבח שלא לשם תודה לא קדש לחמו וכבשי עצרת דמקדשי לחם מתודה ואיל נזיר גמרינן: ###### Rashi on Menachot 47a:2:3 [Rashi on Menachot 47a:2:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:2:3) קדוש ואינו קדוש - מפרש לקמן: ###### Rashi on Menachot 47a:4:1 [Rashi on Menachot 47a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:4:1) ואת האיל - איל נזיר: ###### Rashi on Menachot 47a:4:2 [Rashi on Menachot 47a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:4:2) יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות - אלמא זביחת איל מקדשא לסל ומיניה גמרינן לכבשי עצרת: ###### Rashi on Menachot 47a:6:1 [Rashi on Menachot 47a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:6:1) אי כתיב זבח יעשה - משמע אע"ג דזבח בעי עשייה אחריתי: ###### Rashi on Menachot 47a:7:1 [Rashi on Menachot 47a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:7:1) הכל מודים - אפילו לר' אליעזר דאמר זריקה עיקר מודי דצריך שיהא לחם בשעת שחיטה ואי לא הוה בשעת שחיטה לא מקדשא ליה זריקה: ###### Rashi on Menachot 47a:8:1 [Rashi on Menachot 47a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:8:1) ואינו גמור - מפרש לקמן: ###### Rashi on Menachot 47a:8:2 [Rashi on Menachot 47a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:8:2) ואינו ניתר - לכהנים: ###### Rashi on Menachot 47a:9:1 [Rashi on Menachot 47a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:9:1) מאי בינייהו - כלומר כיון דאמר אביי אינו גמור כל שכן דאינו ניתר דהא ממעות תרומת הלשכה בא וזריקת דם לא הואי לשמה דתשתרייא באכילה ואינו גמור דאמר אביי למאי הלכתא: ###### Rashi on Menachot 47a:9:2 [Rashi on Menachot 47a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:9:2) לאביי לא תפיס פדיונו - בקדושת שתי הלחם ואם רצה משנה המעות לשאר קרבנות צבור: ###### Rashi on Menachot 47a:9:3 [Rashi on Menachot 47a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:9:3) לרבא - דאמר קדוש גמור תופס פדיונו ויוצא לחולין והא דאמר לקמן (מנחות דף ק:) מנחות אין להם פדיון לאחר שקדשו בכלי: ###### Rashi on Menachot 47a:10:1 [Rashi on Menachot 47a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:10:1) אלא לאביי - דאמר לא תפיס פדיונו: ###### Rashi on Menachot 47a:10:2 [Rashi on Menachot 47a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:10:2) מאי איכא בין רבי לר' אלעזר - וקדוש דא"ר למאי הלכתא הא לא תפיס פדיונו ולתרוייהו אסור באכילה: ###### Rashi on Menachot 47a:11:1 [Rashi on Menachot 47a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:11:1) לאיפסולי ביוצא - לרבי דאמר קדוש קצת בשחיטה אם יצא נפסל שאפי' זרקו לשמו נמי אסור באכילה לרבי אלעזר דאמר שחיטה לא מקדשא אין נפסל ביוצא דאינו קדוש אם יצאו בין שחיטה לזריקה ואם אחר כך זרק לשמן כשר. שבוש גמור הוא זה דכל. שכן לרבא כיון דקדשתן שחיטה קדושת הגוף גמורה לא נפיק תו לחולין ובפ"ק דפסחים (דף יג:) נמי אמר הכי לרבי דאמר שני דברים המתירים מעלים זה בלא זה לא נפיק לחולין ור' אלעזר דאמר אינו קדוש פריק להו ונפקי לחולין וכיון דנפקי לחולין ע"י פדייה על כרחך פדיונן נתפס. לפיכך נראה לר' דה"ג ולשון הגון הוא לאביי תפיס פדיונו ולרבא לא תפיס פדיונו לאביי דאמר אינו גמור עדיין לא חלה עליו קדושת הגוף גמורה ואכתי שייך ביה פדיון ונהי דקדישתיה שחיטה במקצת דלא נפיק לחולין ומיהו אכתי מחוסר גמר קדושה ושייך ביה קדושת דמים לתפוס פדיונו בקדושה לרבא דאמר קדוש גמור קדושת הגוף לא שייך ביה פדיון ואם התפיס מעות בפדיונו אינן נתפסין דכיון דאינו יוצא מקדושה כלל איזו קדושה תחול בפדיונו: ###### Rashi on Menachot 47a:11:2 [Rashi on Menachot 47a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:11:2) בשלמא לרבא - דאמר לרבי לאו בני פדיון נינהו דאקדשינהו שחיטתה: ###### Rashi on Menachot 47a:11:3 [Rashi on Menachot 47a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:11:3) היינו דאיכא בין רבי לר' אלעזר - דלר' אלעזר אינו קדוש כלל קדושת הגוף אלא קדושת דמים שניקח מתרומת הלשכה ונפיק לחולין ותפיס פדיונו ככל קדושת דמים: ###### Rashi on Menachot 47a:11:4 [Rashi on Menachot 47a:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:11:4) אלא לאביי - דאמר לרבי נמי תפיס פדיונו וכל שכן לר' אלעזר מאי איכא בין רבי לר' אלעזר: ###### Rashi on Menachot 47a:11:5 [Rashi on Menachot 47a:11:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:11:5) איכא בינייהו לאיפסולי ביוצא - לרבי מיפסל ביוצא אם יצא לא יהא כשר לשחוט עליו כבשים אחרים לר' אלעזר לא מיפסיל ביוצא שלא ירדה לה קדושת הגוף אלא קדושת דמים ואין יוצא פוסל בה וכשרין לשחוט עליה כבשים אחרים וזה שפירשתי תחילה שבוש גמור הוא כדפרישנא לעיל: ###### Rashi on Menachot 47a:13:1 [Rashi on Menachot 47a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:13:1) האמר זריקה מקדשא - והאי אפילו קדוש לא הוי כל שכן דאסור באכילה: ###### Rashi on Menachot 47a:13:2 [Rashi on Menachot 47a:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:13:2) בין לאביי בין לרבא קדוש ואינו ניתר - דכיון דאמר אביי אינו גמור כל שכן דאינו ניתר: ###### Rashi on Menachot 47a:14:1 [Rashi on Menachot 47a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:14:1) חוץ לזמנו - כלומר על מנת לאכול מן הכבשים חוץ לזמנו: ###### Rashi on Menachot 47a:15:1 [Rashi on Menachot 47a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:15:1) הני תנאי - ר' אליעזר ור' עקיבא: ###### Rashi on Menachot 47a:15:2 [Rashi on Menachot 47a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:15:2) שחיטה מקדשא - ואהני בהו פסול יוצא: ###### Rashi on Menachot 47a:16:1 [Rashi on Menachot 47a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:16:1) אין זריקה מועלת ליוצא - הלכך לא קבעתיה ללחם בפיגול דהא כבר פסול הוא ואמר בפ"ק (לעיל מנחות דף יב.) אין פיגול במקום פסול: ###### Rashi on Menachot 47a:16:2 [Rashi on Menachot 47a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/47a:16:2) זריקה מועלת ליוצא - דפסול מחמת דבר אחר הוא כדמפרש בשילהי פ"ק (שם):