## Rashi on Menachot Daf 74a

###### Rashi on Menachot 74a:3:1
[Rashi on Menachot 74a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:3:1)

לכהן כמנחה - כלומר כל שיש לכהן לעשות בה יהא כמנחת חוטא של ישראל דנקמצת:


###### Rashi on Menachot 74a:3:2
[Rashi on Menachot 74a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:3:2)

ולא לאשים כמנחה - לענין מזבח אין שוין מנחת חוטא של כהנים ומנחת חוטא של ישראל דשירי מנחת חוטא של ישראל נאכלין ומנחת חוטא של כהנים קריבין:


###### Rashi on Menachot 74a:5:1
[Rashi on Menachot 74a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:5:1)

ומקריב קרבנותיו - של עצמו אפי' במשמר שאינו שלו:


###### Rashi on Menachot 74a:6:1
[Rashi on Menachot 74a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:6:1)

דבר הבא על חטא - כגון מנחת חוטא:


###### Rashi on Menachot 74a:7:1
[Rashi on Menachot 74a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:7:1)

בחטאה בשגגה מלמד וכו' - דהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת אפי' על נפשו של עצמו וקאמר על חטאת אע"ג דאתי על חטא:


###### Rashi on Menachot 74a:8:1
[Rashi on Menachot 74a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:8:1)

ה"מ בשוגג - כדכתיב על הנפש השוגגת:


###### Rashi on Menachot 74a:8:2
[Rashi on Menachot 74a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:8:2)

אבל אמזיד - כגון היכא דהויין נמי אמזיד כגון אשם חרופה ושמיעת קול לא יקריב בעצמו:


###### Rashi on Menachot 74a:8:3
[Rashi on Menachot 74a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:8:3)

קמ"ל - והיתה לכהן כמנחה דהאי קרא במנחת חוטא דשבועת העדות כתיב דעשה בו מזיד כשוגג:


###### Rashi on Menachot 74a:11:1
[Rashi on Menachot 74a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:11:1)

דלמעלה - על התפוח (הדשן) מגחלים שעל המזבח צוברים את הדשן לתפוח נמצא דלבסוף מתפזר על בית הדשן מ"ר ז"ל:


###### Rashi on Menachot 74a:11:2
[Rashi on Menachot 74a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:11:2)

אלא אבית הדשן דלמטה - במקום שמשליך מוראה ונוצה ותרומת הדשן אצל הכבש ושם היו נבלעים ושם היה מתפזר:


###### Rashi on Menachot 74a:12:1
[Rashi on Menachot 74a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:12:1)

דלמא לאיבוד - שאין צריכין שום הקטרה אלא לאיבוד מפזרן על בית הדשן שלמטה:


###### Rashi on Menachot 74a:12:2
[Rashi on Menachot 74a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:12:2)

וכי יש לך דבר שקרב - מתחילתו לאיבוד:


###### Rashi on Menachot 74a:13:1
[Rashi on Menachot 74a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:13:1)

תני אבוה וכו' - מימרא בפני עצמו. ע"א מ"ר ז"ל וכי יש לך דבר שקרב לאיבוד תני אבוה דר' אבין לעולם מתפזרת אבית הדשן דלמטה ודקא אמרת וכי יש לך דבר קרב (כבר) לאיבוד גזירת הכתוב היא דכתיב כל מנחת כו' לאכילה הקשתיו מנחת חוטא של כהנים למנחת נדבתו תרוייהו אין נאכלות ולא לדבר אחר לענין הקרבה דשאני מנחת חוטא שלו אין קריבין אלא מתפזרים אבית הדשן:


###### Rashi on Menachot 74a:14:1
[Rashi on Menachot 74a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:14:1)

מאי קאמר - היכי שמעינן מהאי קרא חובתו או נדבתו דבעי' למימר לאכילה הקשתיו:


###### Rashi on Menachot 74a:14:2
[Rashi on Menachot 74a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:14:2)

לא תאכל חובתו - מנחת חוטא אבל נקמצת כליל תהיה מנחת נדבתו שלא תהא נקמצת אלא מקטיר כולה כמנחת חביתין כיון דאית בהך קרא תרוייהו חובתו ונדבתו הלכך מצי למימר לאכילה הקשתיו דמקיש הכא חובתו לנדבתו:


###### Rashi on Menachot 74a:14:3
[Rashi on Menachot 74a:14:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:14:3)

סכינא חריפא מפסקא קראי - וכי יכול אדם להפסיק המקרא להטיל סופו לתחילתו בענין זה לא תאכל חובתו והדר תני לאכילה הקשתיו כו':


###### Rashi on Menachot 74a:16:1
[Rashi on Menachot 74a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:16:1)

ואיפוך אנא - דאימא נדבתו נקמצת ולא חובתו:


###### Rashi on Menachot 74a:16:2
[Rashi on Menachot 74a:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:16:2)

מסתברא נדבתו הוה ליה לרבויי - שיהא לה דין חביתין שאינה נקמצת משום דדמיא לחביתין:


###### Rashi on Menachot 74a:16:3
[Rashi on Menachot 74a:16:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:16:3)

שכן נדבתו תדירה - שיכול להתנדב בכל יום כחביתין שבאין בכל יום:


###### Rashi on Menachot 74a:16:4
[Rashi on Menachot 74a:16:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:16:4)

ולא חטי - נדבתו וחביתין אין באין על חטא:


###### Rashi on Menachot 74a:16:5
[Rashi on Menachot 74a:16:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:16:5)

ובסים ריחיה - שנדבתו וחביתין בלולין בשמן ולבונה וריחו נודף מה שאין כן במנחת חוטא. ע"א דבזה ובזה כתיב ריח ניחוח לאפוקי מנחת חוטא שאינה תדירה ובאה על חטא ואינה בלולה בשמן ואין כתיב בה ריח ניחוח:


###### Rashi on Menachot 74a:17:1
[Rashi on Menachot 74a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:17:1)

שכן באה עשרון - בחביתין לאפוקי נדבתו שיכול להביא כמה עשרונים שירצה:


###### Rashi on Menachot 74a:17:2
[Rashi on Menachot 74a:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:17:2)

חובה - שמחוייב להביא כמו חביתין:


###### Rashi on Menachot 74a:18:1
[Rashi on Menachot 74a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:18:1)

ורבנן - דפליגי עליה דר"ש דאמר מנחת חוטא של כהנים כליל היא ואינה נקמצת האי לא תאכל מאי עבדי ליה וכו':


###### Rashi on Menachot 74a:19:1
[Rashi on Menachot 74a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:19:1)

אלא עליונה - חביתין בכליל תקטר לחוד: לאו דלא תאכל בעליונה וחיוב כליל תקטר בתחתונה מנין ת"ל כו':


###### Rashi on Menachot 74a:22:1
[Rashi on Menachot 74a:22:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Menachot/r/74a:22:1)

לאו דזרות - כל זר לא יאכל קדש לא קמיבעיא ליה דכהן לגבי אימורים כזר הוי כדאמר בפירקין מן ונדריך אשר תדור: