## Rashi on Nazir Daf 62b

###### Rashi on Nazir 62b:1:1
[Rashi on Nazir 62b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:1:1)

מתני' חומר בעבדים מבנשים שהוא מיפר נדרי אשתו - ואי זה חומר בעבדים מבנשים שאם היפר לאשתו היפר לה עולמית ואפילו נתארמלה או נתגרשה מיפר מעליה כל הנזירות לגמרי אבל בעבדים אינו כן שכיון שיצא לחירות משלים לנזירותו שקיבל עליו ומתחיל ומונה כבתחלה ואם מנה קצת בפני רבו משלים את השאר:


###### Rashi on Nazir 62b:2:1
[Rashi on Nazir 62b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:2:1)

גמ' למה רבו כופו לנזירות - דהשתא הכי משמע לאיזה דבר יכול לכוף את עבדו בזמן שקיבל עליו נזירות לנזיר אבל לא לנדרים ולא לערכין שאם הדיר בהנאה מפירות פלוני או שאמר ערך פלוני עלי אינו יכול לכופו ונדרו נדר וערכו ערך וכגון שהקנה לו אחר ע"מ שאין לרבו בהם כלום:


###### Rashi on Nazir 62b:3:1
[Rashi on Nazir 62b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:3:1)

מאי שנא גבי נזיר - דיכול לכופו משום דאמר רחמנא לאסור איסר כו':


###### Rashi on Nazir 62b:3:2
[Rashi on Nazir 62b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:3:2)

אי הכי אפילו גבי נדרים נמי - יהא יכול לכופו ולהאכילו בעל כרחו מה שהדיר ממנו דהאי קרא גבי נדרים קאי:


###### Rashi on Nazir 62b:3:3
[Rashi on Nazir 62b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:3:3)

גבי נדרים דכי מיתסר בהאי אשכול לא מיתסר באחרינא לא מצי כפי ליה - משום דלא מכחיש ביה כלל דאפשר ליה באחריני דכוותה נמי גבי אשתו כהאי גוונא לא מצי מיפר משום דלא הוי דברים שיש בהן עינוי נפש וכדתנן בפ' אלו נדרים (נדרים דף עט:) פירות מדינה זו עלי לא יפר ויביא לה ממדינה אחרת אבל גבי נזירות דכי מיתסר בהאי מיתסר באחריני כדתנן בפ' הריני נזיר מגרוגרות (לעיל נזיר דף יא.) מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר הכא נמי גבי אשכול כיון דאמר הריני נזיר ממנו ה"ז נזיר והוי הפסד לרבו דהוי כחוש ואינו יכול ליטרח יכול לכופו להאכילו בעל כרחו מה שהזיר ממנו דהאי קרא בנזיר קאי:


###### Rashi on Nazir 62b:4:1
[Rashi on Nazir 62b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:4:1)

וגבי נדרים - מדקפסיק ותני אבל לא לנדרים מי לא עסקינן דלא איכא אלא האי אשכול למיכל ליה:


###### Rashi on Nazir 62b:4:2
[Rashi on Nazir 62b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:4:2)

דאי לא אכיל חליש - והוי דומיא דנזירות ומאי שנא דהכא כופה והכא אינו כופה:


###### Rashi on Nazir 62b:5:1
[Rashi on Nazir 62b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:5:1)

גבי נזירות - החרצן כי מיתסר מיתסר נמי באחריני כדתנן בפרק כל כינויי נזירות (לעיל נזיר דף ג.):


###### Rashi on Nazir 62b:5:2
[Rashi on Nazir 62b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:5:2)

דלא איכא - מידעם למיכל ליה אלא האי חרצן:


###### Rashi on Nazir 62b:8:1
[Rashi on Nazir 62b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:8:1)

אלא אמר אביי - הכי קתני למה רבו צריך לכפותו לנזירות שאם נדר בנזיר ואין רבו כופהו הרי זה אסור ביין כל זמן שאינו כופהו לפי שאמרה תורה ואמרת אליהם לרבות את העבדים אבל לענין נדרים וערכין אינו צריך להפר וערך אין לו שאין גופו קנוי לו וכן בנדרים נמי אפי' בלא כפייה מותר לשתות ביין ולאכול מכל אוכלין:


###### Rashi on Nazir 62b:9:1
[Rashi on Nazir 62b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:9:1)

דאמר קרא להרע או להיטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא נשבע להרע לאחרים שאין הרשות בידו - הכא נמי כיון דקמכחיש כי לא אכיל ולא שתי ואיכא הפסד לרבו לא חיילא עליה שבועה:


###### Rashi on Nazir 62b:10:1
[Rashi on Nazir 62b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:10:1)

מתני' עבר מכנגד פניו - שברח מפניו של רבו:


###### Rashi on Nazir 62b:12:1
[Rashi on Nazir 62b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:12:1)

גמ' רבי מאיר - דאומר לא ישתה ביין:


###### Rashi on Nazir 62b:12:2
[Rashi on Nazir 62b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:12:2)

אית ליה דשמואל - דאמר כיון שהפקירו רבו יצא לחירות והכא נמי דברח יצא לחירות ולא ישתה ביין וצריך לו להשלים נזירות כדקתני במתניתין ורבי יוסי דאמר ישתה לית ליה דשמואל דאכתי ברשות רבו קאי ולאו כל כמיניה שלא לשתות משום דקמכחיש ואיכא הרעה לרבו:


###### Rashi on Nazir 62b:13:1
[Rashi on Nazir 62b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:13:1)

לא דכולי עלמא אית להו דשמואל - והיכא דהפקירו יצא לחירות אלא הכא כיון דלא הפקירו אלא שברח מאליו לא יצא לחירות כלל וברשות רביה קאי והכא בהא קמיפלגי דלמאן דאמר ישתה קסבר כיון דמהדר הדר לרביה לישתי חמרא בכל היכא דאיתיה כי היכי דלא ליכחוש ולא ליהוי פסידא לרביה:


###### Rashi on Nazir 62b:13:2
[Rashi on Nazir 62b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/62b:13:2)

ולמאן דאמר לא ישתה - קסבר אע"ג דלאו כמפקיר עבדו דמי אפילו הכי לא ישתה משום דקנסינן ליה לעבדיה דליהוי ליה צערא דליהדר גבי דרביה דאי קאי ליה גביה כפי ליה למישתי חמרא והלכך אמרינן ליה דלא לישתי כל זמן שהוא בורח מפני רבו בשביל שהוא תקנת רבו ולדברי הכל בתר תקנתיה אזלינן: