## Rashi on Nazir Daf 7b

###### Rashi on Nazir 7b:1:1
[Rashi on Nazir 7b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:1:1)

ואי תנא שעה אחת - התם הוא נמי הואיל דלא נחית לנזירות דוקא למהוי שלשים יום ושעה אחת לפי שאין נודרין לשעות להכי הוא דאמר דמחייב בשתי נזירות: אבל היכא דאמר נזירות אחת ומחצה דנזירות נחת לדוקא אימא דלא לימני תרתי אלא מ"ה ימים בלבד:


###### Rashi on Nazir 7b:1:2
[Rashi on Nazir 7b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:1:2)

קמ"ל - דבכולהו חייב תרתי והיכא דאמר ברישא הריני נזיר סתמא חיילא עליה נזירות וכי הדר ואמר או יום אחד או שעה אחת או נזירות ומחצה כיון דקיבל מקצתה כמי שקיבל את כולה דמי וחייב בב' נזירות:


###### Rashi on Nazir 7b:2:1
[Rashi on Nazir 7b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:2:1)

מתני' האומר הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת - נעשה כאומר ל"א יום ואינו חייב אלא ל"א יום בלבד:


###### Rashi on Nazir 7b:3:1
[Rashi on Nazir 7b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:3:1)

גמ' אמר רב - האי דדייקי' ממתני' דכי אמר שלשים יום ושעה נעשה כמי שאמר ל"א ואינו חייב בנזירות אלא ל"א בלבד:


###### Rashi on Nazir 7b:3:2
[Rashi on Nazir 7b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:3:2)

לא שנו אלא דאמר ל"א יום - אבל אמר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד כיון דאמר לישנא יתירא הוי נזיר שתים דרב סבר לה כר"ע דדריש לישנא יתירא דתנן המוכר בית לחברו והיה לו שם בור ודות לא מכר את הבור ואת הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא:


###### Rashi on Nazir 7b:5:1
[Rashi on Nazir 7b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:5:1)

וצריך - לו למוכר ליקח לו דרך לילך לבור ודות שלו או יפרח באויר דברי רבי עקיבא דקסבר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר דרך לעצמו:


###### Rashi on Nazir 7b:6:1
[Rashi on Nazir 7b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:6:1)

וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך - דאמרינן כשם ששייר את הבור ואת הדות לעצמו כך שייר לו דרך:


###### Rashi on Nazir 7b:6:2
[Rashi on Nazir 7b:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nazir/r/7b:6:2)

בזמן שאמר לו - מוכר בפירוש חוץ מאלו בור ודות כיון דאמר לישנא יתירא דהא אפילו לא אמר חוץ לא הוו מכורין להכי אמר חוץ לשייר לו את הדרך: