## Rashi on Nedarim Daf 16a

###### Rashi on Nedarim 16a:1:1
[Rashi on Nedarim 16a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:1:1)

גמ' מתניתין - דהכא לא קתני דלהוי מותר אלא הקרבן שאוכל ולא קרבן שאוכל ואהכי רבי מאיר היא ולא רבי יהודה:


###### Rashi on Nedarim 16a:2:1
[Rashi on Nedarim 16a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:2:1)

אימא סיפא לקרבן לא אוכל לך מותר והא תנן - באידך פירקין לקרבן לא אוכל לך וכו':


###### Rashi on Nedarim 16a:3:1
[Rashi on Nedarim 16a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:3:1)

הא דאמר לקרבן - אסור ומתניתין דקתני מותר דאמר לא לקרבן דמשמע לא להוי קרבן מה שלא אוכל לך דאם אוכל ליהוי קרבן דהיינו מכלל לאו הן ולית ליה לרבי מאיר מכלל לאו הן:


###### Rashi on Nedarim 16a:4:1
[Rashi on Nedarim 16a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:4:1)

מתני' שבועה לא אוכל לך כו' הא שבועה שאוכל אסור - כדמפרש בגמרא דהאי שאוכל לא אוכל משמע כלומר שבועה תהא חלה עלי אם אוכל והאי שבועה ליכא למימר דחיי שבועה קאמר דשבועה לית בה ממש כמו בקרבן אלא שבועה ממש קאמר:


###### Rashi on Nedarim 16a:4:2
[Rashi on Nedarim 16a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:4:2)

לא שבועה לא אוכל לך אסור - אפי' לרבי מאיר דהכי גמרינן במסכת שבועות (דף לו.) דבשבועה אית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן:


###### Rashi on Nedarim 16a:6:1
[Rashi on Nedarim 16a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:6:1)

גמ' שאוכל שתי לשונות משמע היו מסרבין - מפצירים שיאכל ואמר אכילנא אכילנא ומתוך כך אמר שבועה שאוכל משמע דאכילנא קאמר:


###### Rashi on Nedarim 16a:6:2
[Rashi on Nedarim 16a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:6:2)

(כשלא היו מסרבין בו אלא מעצמו אמר שבועה שאוכל):


###### Rashi on Nedarim 16a:7:1
[Rashi on Nedarim 16a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:7:1)

רב אשי אומר - הא דקתני הא שבועה שאוכל שאי אוכל קתני ולהכי אסור דלא אכילנא הוא:


###### Rashi on Nedarim 16a:7:2
[Rashi on Nedarim 16a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:7:2)

פשיטא - דודאי אי קאמר שאי אוכל ודאי לא אכילנא הוא ואסור:


###### Rashi on Nedarim 16a:7:3
[Rashi on Nedarim 16a:7:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:7:3)

מהו דתימא - האי דקאמר שאי אוכל מיקם לישנא כלומר תקון הלשון הוא דבדעתו היה לומר שאוכל ונתקל ואמר שאי אוכל ונימא לעולם להוי כמאן דאמר שאוכל קא משמע לן דלא דודאי אסור:


###### Rashi on Nedarim 16a:8:1
[Rashi on Nedarim 16a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:8:1)

אביי לא אמר כטעמא דרב אשי דלא קתני - במתני' שאי אוכל:


###### Rashi on Nedarim 16a:9:1
[Rashi on Nedarim 16a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:9:1)

ורב אשי הוה נאדי - נדוד וסור מטעמיה דאביי דכי היו מסרבין בו לאכול ואמר לא אכילנא לא אכילנא ותו אמר שבועה בין אם אמר שבועה שאוכל בין אם אמר שבועה שלא אוכל משמע דקאמר אכילנא אם אמר שבועה שאוכל משמע קאמר אכילנא דהכי קאמר בתמיה לא אכילנא לא אכילנא שבועה שאוכל בודאי ואם אמר שבועה שלא אוכל הדין משמע נמי דאכילנא דמשמע לא אכילנא שבועה אי לא אכילנא והיינו חדא לישנא:


###### Rashi on Nedarim 16a:10:1
[Rashi on Nedarim 16a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:10:1)

והא איכא נמי לתרוצי - בניחותא דמשמע לישנא אחרינא והאי דאמר שבועה שלא אוכל דלא אכילנא משמע דהאי דאמר לא אכילנא בניחותא קאמר אם כן לא להוי אסור אי נמי כי אמר במתניתין שבועה לא אוכל אלא ודאי ליתא לטעמא דאביי אלא ודאי תנא במסכת שבועות דשאוכל דאכילנא משמע ולא ענין אחר ושלא אוכל משמע דלא אכילנא ולא דבר אחר הלכך מתרץ מתניתין שאי אוכל דכשאוכל ודאי לאו משמע אלא אי אמר דאכילנא:


###### Rashi on Nedarim 16a:11:1
[Rashi on Nedarim 16a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/16a:11:1)

מתני' זה חומר בשבועות מבנדרים - הא דאמרן שבועה שלא אוכל כו' דבשבועות אסור ובנדרים מותר: