## Rashi on Nedarim Daf 36a

###### Rashi on Nedarim 36a:1:1
[Rashi on Nedarim 36a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:1:1)

אם היה כהן - המדיר:


###### Rashi on Nedarim 36a:1:2
[Rashi on Nedarim 36a:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:1:2)

יזרוק עליו דם חטאתו ודם אשמו - קתני סתם דמשמע כל חטאות ואשמות ואע"ג דלא מחוסרי כפרה נינהו:


###### Rashi on Nedarim 36a:2:1
[Rashi on Nedarim 36a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:2:1)

לא לעולם שלוחי דידן נינהו ומאי דם חטאתו ודם אשמו דקתני חטאתו של מצורע כו'. דהיינו מחוסרי כפרה וכו' וה"ה לגדול:


###### Rashi on Nedarim 36a:3:1
[Rashi on Nedarim 36a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:3:1)

מזידין חייבין - לשלם קרבן לבעלים:


###### Rashi on Nedarim 36a:4:1
[Rashi on Nedarim 36a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:4:1)

אלא מעתה - יביא אדם אפי' חטאת חלב על חבירו שכן מביא קרבן על אשתו שוטה דמשמע כל קרבנות שהוא חייבת אפי' אם אכלה חלב: ומתרץ רבי יוחנן אשתו שוטה היכי דמי שתהא מחויבת קרבן אי דאכלה כו':


###### Rashi on Nedarim 36a:4:2
[Rashi on Nedarim 36a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:4:2)

לתקוני שויתיך - שליח ולא לעוותי:


###### Rashi on Nedarim 36a:5:1
[Rashi on Nedarim 36a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:5:1)

אמרי - לעולם שלוחי דידן נינהו ולהכי פיגולו פיגול:


###### Rashi on Nedarim 36a:5:2
[Rashi on Nedarim 36a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:5:2)

לא יחשב לו - פיגול יהיה מכל מקום:


###### Rashi on Nedarim 36a:6:1
[Rashi on Nedarim 36a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:6:1)

אלא מעתה - יביא אדם אפי' חטאת חלב על חבירו שכן מביא קרבן על אשתו שוטה דמשמע כל קרבנות שהיא חייבת אפי' אם אכלה חלב:


###### Rashi on Nedarim 36a:7:1
[Rashi on Nedarim 36a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:7:1)

ומתרץ רבי יוחנן אשתו שוטה היכי דמי - שתהא מחויבת קרבן אי דאכלה כו':


###### Rashi on Nedarim 36a:8:1
[Rashi on Nedarim 36a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:8:1)

פסול - הקרבן דהואיל ונדחה כשנשתטית דלאו בת קרבן היא ידחה התם נמי גבי אשה הואיל ונדחית בשעת אכילה נדחית מהכל ואין אדם מביא קרבן חלב על אשתו שוטה וליכא למירמא מהכא וכי קאמינא דלר' יהודה הא דמביא קרבן על אשתו שוטה כגון זבה או יולדת או מצורעת:


###### Rashi on Nedarim 36a:9:1
[Rashi on Nedarim 36a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:9:1)

וקפריך תו יביא אדם כו' - אלמה אמר ר' אלעזר הפריש פסח על חבירו שלא מדעתו כו':


###### Rashi on Nedarim 36a:10:1
[Rashi on Nedarim 36a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:10:1)

אמר רבי זירא שה לבית אבות - דמשמע אדם מביא פסח ושוחט על בניו ועל בנותיו הקטנים:


###### Rashi on Nedarim 36a:10:2
[Rashi on Nedarim 36a:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:10:2)

לאו דאורייתא הוא - להכי הפריש פסח על חבירו לא עשה ולא כלום:


###### Rashi on Nedarim 36a:11:1
[Rashi on Nedarim 36a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:11:1)

וממאי - דלאו דאורייתא הוא מדתנן וכו':


###### Rashi on Nedarim 36a:11:2
[Rashi on Nedarim 36a:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:11:2)

ואי אמרת שה לבית אבות - דאדם שוחט על בניו הקטנים דאורייתא:


###### Rashi on Nedarim 36a:11:3
[Rashi on Nedarim 36a:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:11:3)

על בישרא קאי ומזכי להו - כלומר היאך יכול זה לזכות את אחיו מאחר שנשחט והא תנן (פסחים פט.) נמנין ומושכין ידיהן עד שישחט אלא אזמוני להו לאחר שחיטה לאו דאורייתא והך משנה משמע דבבניו קטנים מיירי:


###### Rashi on Nedarim 36a:12:1
[Rashi on Nedarim 36a:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:12:1)

אלא - הואיל ולאו דאורייתא הוא למה ליה לאבוהון למימר הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם לירושלים כדי לזרזן במצות:


###### Rashi on Nedarim 36a:12:2
[Rashi on Nedarim 36a:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Nedarim/r/36a:12:2)

תניא נמי הכי - כדי לזרזן קאמר מדקאמר בנים שפלים ולא קאמר ובנים לא יצאו ידי חובתן מכלל דלא מחייבי מדאורייתא אלא לזרזן קאמר: