## Rashi on Niddah Daf 38b ###### Rashi on Niddah 38b:1:1 [Rashi on Niddah 38b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:1:1) לידי חילול שבת - שלא תלד בשבת ויצטרך לחלל עליה את השבת: ###### Rashi on Niddah 38b:1:2 [Rashi on Niddah 38b:1:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:1:2) ברביעי ותו לא - כל שכן דאי מעברא בה' או בו' או בשבת דלא מטי יום לידה בשבת: ###### Rashi on Niddah 38b:1:3 [Rashi on Niddah 38b:1:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:1:3) אלא מרביעי ואילך - אבל ליל שלישי וליל שני ומוצאי שבת לא דאי מתעברה למוצאי שבת שמא תלד לרע"ג דמטי בשבת ונמצא שבת מתחלל שניתן רשות לחללו מפני סכנת גופה. והיכי דמי עשה מרע"ג ימים שבועים מאה ימים הוו שבועים שווין בר מתרי יומי וכן לק' ימים האחרים שני ימים הרי ארבע ימים עודפים על השבועים וע' ימים כולן שוים וג' ימים תן על ד' העודפים הרי שבוע וכיון שהתחילו במוצאי שבת נמצאו כלים בשבת ואם נתעברה בשני דלמא ילדה לרע"ב דמטי בשבת ואם נתעברה בשלישי דלמא ילדה לרע"א דמטי בשבת אבל בד' אי ילדה לרע"א מטי בחד בשבא ואי לרע"ב מטי בתרי בשבא ואי לרע"ג מטי בתלתא בשבא. אלמא כשמואל סבירי להו: ###### Rashi on Niddah 38b:3:1 [Rashi on Niddah 38b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:3:1) לתקופות הימים - כתיב: ###### Rashi on Niddah 38b:3:2 [Rashi on Niddah 38b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:3:2) מיעוט ימים שנים - דכל מקום שנאמר ימים ולא נאמר כמה תפוס המועט בידך ולא המרובה שאם אתה אומר ימים שלשה או ארבעה אני אומר עשרה או ק' כך שנו חכמים (סוכה דף ה:) כל ששמועו מרובה ושמועו מועטת תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת. הלכך כאן שנאמר ימים מכיון שנכנסו שני ימים בחדש שביעי ילדה: ###### Rashi on Niddah 38b:4:1 [Rashi on Niddah 38b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:4:1) מכלל דזיבתה טהורה - ומהכא גמרינן לעיל קושי בימי זיבה: ###### Rashi on Niddah 38b:5:1 [Rashi on Niddah 38b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:5:1) יש מקשה - שרואה כ"ה יום בין קושי ובין שופי: ###### Rashi on Niddah 38b:5:2 [Rashi on Niddah 38b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:5:2) שנים בלא עת וז' דנדה וב' לאחר נדה - בלא קושי: ###### Rashi on Niddah 38b:5:3 [Rashi on Niddah 38b:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:5:3) וי"ד - בקושי לרבי יוסי ולר"ש והכא לא חשיב אלא קודם לידה. ואי אפשר למקשה כ"ו יום שלא תהא זבה שהולד אינו מטהר אלא י"ד יום הסמוכים ללידה ופשו להו ג' בין נדות לקושי ובהנהו שלשה הויא זיבה: ###### Rashi on Niddah 38b:6:1 [Rashi on Niddah 38b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:6:1) בלא ולד - לקמן פריך משמע שאין שם ולד א"כ לאו קושי הוא ולמה לי כ"ו בתלתא לאחר הנדה סגי: ###### Rashi on Niddah 38b:9:1 [Rashi on Niddah 38b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:9:1) מתני' המקשה תוך שמונים - שנתעברה בימי טוהר או שנשתהה ולד אחר חבירו ב' חדשים וחצי אחד נגמרה צורתו באמצע שביעי ואחד נגמרה צורתו לסוף תשיעי כמעשה דיהודה וחזקיה בני ר' חייא (לעיל נדה דף כז.): ###### Rashi on Niddah 38b:9:2 [Rashi on Niddah 38b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:9:2) טהורין - דכל תוך מלאת הוי דם טוהר: ###### Rashi on Niddah 38b:9:3 [Rashi on Niddah 38b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:9:3) ורבי אליעזר מטמא - נדה דכיון דבקושי בא לאו דם טוהר הוא אלא מחמת ולד שבמעיה ומזיבה הוא דטהור אבל בימי נדה נדה: ###### Rashi on Niddah 38b:10:1 [Rashi on Niddah 38b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:10:1) שהחמיר בדם השופי - כגון שאר יולדת שרואה ג' בשופי וילדה הרי זו יולדת בזוב: ###### Rashi on Niddah 38b:10:2 [Rashi on Niddah 38b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:10:2) היקל בדם הקושי - לטהרה מזובה: ###### Rashi on Niddah 38b:10:3 [Rashi on Niddah 38b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:10:3) מקום שהיקל בדם השופי - לטהרה מכל טומאה כגון תוך מלאת: ###### Rashi on Niddah 38b:10:4 [Rashi on Niddah 38b:10:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:10:4) אינו דין שנקל בדם הקושי - לטהרה מכל טומאה ואפי' מנדות: ###### Rashi on Niddah 38b:11:1 [Rashi on Niddah 38b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:11:1) דיו לבא מן הדין - כגון קושי של תוך מלאת שאתם למדין מקושי דעלמא: ###### Rashi on Niddah 38b:11:2 [Rashi on Niddah 38b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:11:2) להיות כנדון - כקושי דעלמא: ###### Rashi on Niddah 38b:12:1 [Rashi on Niddah 38b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:12:1) גמ' תשב - על דמי טהרה: ###### Rashi on Niddah 38b:12:2 [Rashi on Niddah 38b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:12:2) עד שיצא הולד - יצא הולד טמאה לידה: ###### Rashi on Niddah 38b:15:1 [Rashi on Niddah 38b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:15:1) הרי אנו משיבין אותך לשון אחר - שלא נלמד קושי שלאחר מקושי שלפני כדאמרי' לעיל מקום שהיקל בקושי שלפני הולד אינו דין שנקל בקושי שלאחריו דהכא הוא דאיכא למימר דיו לקושי שלאחריו להיות כקושי שלפניו שהרי ממנו אנו למדים אלא הכי גמרינן מקום שהיקל בשופי שלאחריו אינו דין שנקל בקושי שעמו שעם השופי דהשתא יליף קושי של אחריו דטהור לגמרי וליכא למימר ממה היקל מטומאת זיבה כדקאמר: ###### Rashi on Niddah 38b:16:1 [Rashi on Niddah 38b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:16:1) דיו לבא כו' - שהרי ק"ו אינו נידון אלא מכח קושי שלפניו כדקתני ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו: ###### Rashi on Niddah 38b:17:1 [Rashi on Niddah 38b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:17:1) זכינהו - תשובה נצחת יכול להשיבן: ###### Rashi on Niddah 38b:18:1 [Rashi on Niddah 38b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:18:1) אימא בימי נדה נדה - לר"א פריך כיון דאית ליה דיו לודי מיהא דבימי זיבה טהורה כקושי שלפניו כגון ראתה בקושי שבעה ימים ראשונים תהא טמאה ואם ראתה יותר יהא הדם טהור ותטבול לאחר שבעה ראשונים של קושי: ###### Rashi on Niddah 38b:18:2 [Rashi on Niddah 38b:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:18:2) ישיבה אחת לכולן - או כולן טהורין או כולן טמאין: ###### Rashi on Niddah 38b:19:1 [Rashi on Niddah 38b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/38b:19:1) מתני' כל אחד עשר יום - אחר הנדות אשה עומדת בחזקת טהרה. ובגמרא מפרש למאי הלכתא: