## Rashi on Niddah Daf 41b

###### Rashi on Niddah 41b:1:1
[Rashi on Niddah 41b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:1:1)

ודם דרך רחם - בשלשת ימי הקושי קודם לידה ואמור רבנן דזיבה היא דלא מטהר לה ולד דלאו לידה היא ורבי שמעון מטהר לטמא הואיל וימי זיבה הן ודם קושי בימי זיבה רחמנא טהריה:


###### Rashi on Niddah 41b:3:1
[Rashi on Niddah 41b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:3:1)

שיצא ולד ודם דרך דופן - ופלוגתא אחריתי היא ולאו אקושי קאי דרישא איירי כשיצא דם דרך רחם קודם לידה:


###### Rashi on Niddah 41b:4:1
[Rashi on Niddah 41b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:4:1)

רבנן סברי מקור מקומו טמא - הלכך טיפת דם מטמאה. ואע"ג דדרך דופן לאו ראייה היא לטמא את האשה טומאת שבעה מיהו טיפה עצמה מטמאה במגע משום דנגע במקור ומקור מקומו טמא. ורבי שמעון סבר מקור מקומו טהור מלטמא טיפה הנוגעת בו הלכך כי אתא דם דרך דופן טהור מלטמא וכדם מכה דמי וכי אתא נמי דרך רחם טהור כל ימי זיבה היכא דליכא שופי סמוך ללידה דולד מטהרו ואע"ג דולד דרך דופן נפק:


###### Rashi on Niddah 41b:5:1
[Rashi on Niddah 41b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:5:1)

מטמא באשה - טומאת שבעה משום ראיית נדה ואע"ג דבא דרך דופן:


###### Rashi on Niddah 41b:7:1
[Rashi on Niddah 41b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:7:1)

שנעקר - חתיכת בשר:


###### Rashi on Niddah 41b:7:2
[Rashi on Niddah 41b:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:7:2)

נחושתך - שולייך והיינו מקור וכתיב ותגלי ערותך אלמא נעקר ונשפך לארץ קרי ליה ערוה כאילו הוא במקומו הילכך טמא. נחושתך שולים כדאמר במסכת שבת (דף מא.) מפני שנחושתה מחממתה ובטהרות נמי בכמה דוכתין נחושתו של תנור (כלים פ"ח מ"ג):


###### Rashi on Niddah 41b:8:1
[Rashi on Niddah 41b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:8:1)

לטומאת ערב - מפני שנגעה בו ביציאתה:


###### Rashi on Niddah 41b:9:1
[Rashi on Niddah 41b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:9:1)

טיפי מרגליות - דם לבן וצלול:


###### Rashi on Niddah 41b:9:2
[Rashi on Niddah 41b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:9:2)

לטומאת ערב - מפני שנגע במקור ונוגע בה:


###### Rashi on Niddah 41b:9:3
[Rashi on Niddah 41b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:9:3)

מעלמא - מן הצדדין:


###### Rashi on Niddah 41b:10:1
[Rashi on Niddah 41b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:10:1)

כשהתינוקת יושבת - נפתח רחמה קצת:


###### Rashi on Niddah 41b:11:1
[Rashi on Niddah 41b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:11:1)

א"ר יוחנן - לשון קושיא הוא:


###### Rashi on Niddah 41b:11:2
[Rashi on Niddah 41b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:11:2)

אותו מקום - מי קרי בבשרה כולו חוץ הוא ואפי' אצל מגע שרץ דקיימא לן אין מגע בית הסתרים מטמא גלוי הוא אם נגע שם שרץ:


###### Rashi on Niddah 41b:11:3
[Rashi on Niddah 41b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:11:3)

טומאת בית הסתרים לקמן יליף מוידיו לא שטף במים (ויקרא ט״ו:י״א) דלאו בר טמויי הוא ובתורת כהנים נמי מינה נפקא לן:


###### Rashi on Niddah 41b:11:4
[Rashi on Niddah 41b:11:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:11:4)

כמין שינים יש בתוך הרחם תלתולי בשר:


###### Rashi on Niddah 41b:13:1
[Rashi on Niddah 41b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:13:1)

שהשמש - אבר:


###### Rashi on Niddah 41b:14:1
[Rashi on Niddah 41b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:14:1)

תלמוד לומר זובה בבשרה - ואע"ג דבנדה כתיב מדאפקיה בלשון זובה ילפינן זיבה:


###### Rashi on Niddah 41b:15:1
[Rashi on Niddah 41b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:15:1)

יהיה - זובה בבשרה:


###### Rashi on Niddah 41b:15:2
[Rashi on Niddah 41b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:15:2)

בועלה - בעל קרי אינו מטמא עד שתצא טומאתו לחוץ כדכתיב (שם טו) ואשר תצא ממנו שכבת זרע:


###### Rashi on Niddah 41b:16:1
[Rashi on Niddah 41b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:16:1)

ה"ג בתורת כהנים מה בא זה ללמדנו אם לענין הנוגע בשכבת זרע הרי כבר אמור למטה אלא מפני כו':


###### Rashi on Niddah 41b:16:2
[Rashi on Niddah 41b:16:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:16:2)

מה בא זה ללמדנו - הא משום טבילה דידיה לא איצטריך דהא כתיב לעיל ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ואם ללמד עליה שצריכה טבילה אם נגע בשרה מבחוץ בשכבת זרע כשיצתה ממנו הרי כבר אמור למטה בפרשת אמור אל הכהנים (ויקרא כ״ב:ד׳) או איש אשר תצא ואמר לקמן בפרקין (נדה דף מג:) מנין לנוגע בש"ז ת"ל או איש אלמא מיניה נפקא לן:


###### Rashi on Niddah 41b:17:1
[Rashi on Niddah 41b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:17:1)

אלא - בא ללמדנו שאפי' לא נגע בשרה מבחוץ בקרי טמאה מפני טיפת תשמיש והוצרך להשמיענו שטמא דאי לא אשמעי' לא הוה קיימא לן מפני שהיא טומאת בית הסתרים ואינה מטמאה אלא מפני שגזירת הכתוב הוא. אלמא לא אמרינן דדיה כבועלה:


###### Rashi on Niddah 41b:18:1
[Rashi on Niddah 41b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:18:1)

במשמשת - גזרת הכתוב ולא בפולטת:


###### Rashi on Niddah 41b:19:1
[Rashi on Niddah 41b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:19:1)

פולטת תיפוק ליה - דקודם יציאתו חוץ טמאה היא דהא שמשה:


###### Rashi on Niddah 41b:19:2
[Rashi on Niddah 41b:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:19:2)

בשטבלה לשמושה - ולמחר פלטה וקאמר לך ר' שמעון בה דיה כבועלה:


###### Rashi on Niddah 41b:20:1
[Rashi on Niddah 41b:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:20:1)

כל שלשה כו' - וכיון דכל שלשה אסורה משום תשמישה דיה כבועלה היכי משכחת לה אי לאחר שלשה אפי' יצא נמי טהורה דהא שכבת זרע מסרחת היא:


###### Rashi on Niddah 41b:21:1
[Rashi on Niddah 41b:21:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:21:1)

הכא במאי עסקינן - הא דקאמר ר"ש דטהורה בטבלה לתשמישה שהטבילוה במטה דכיון דלא זזה ממקומה אפשר לה בלא פליטה:


###### Rashi on Niddah 41b:21:2
[Rashi on Niddah 41b:21:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/41b:21:2)

מכלל - דהא דרבא כגון דאזלא איהי בכרעה א"כ מאי אי אפשר שלא תפלוט כל שלשה דמשמע טמאה ודאית הא בחזקת טהורה היא טפי דאיכא למימר בהדי דאזלא ומסגייא בכרעה שדיתיה לכוליה קודם טבילה: