## Rashi on Niddah Daf 42a ###### Rashi on Niddah 42a:1:1 [Rashi on Niddah 42a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:1:1) וכי תימא חיישי' שמא נשתייר בה - ומספיקא קא מטמאה א"כ מאי אי אפשר חיישינן מיבעי ליה: ###### Rashi on Niddah 42a:2:1 [Rashi on Niddah 42a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:2:1) אלא לרבא נמי - דלא אזלה הילכך כל שעה פלטה והא דר' שמעון דיכולה לטבול לשמושה כגון שלא נתהפכה לאחר הטבילה ודרבא במתהפכת: ###### Rashi on Niddah 42a:3:1 [Rashi on Niddah 42a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:3:1) ורבא - לפרושי לן קרא אתא דכי כתיב ורחצו במים דמשמע דיכולה לטבול בו ביום כשאינה מתהפכת. ל"א מתהפכת בשעת תשמיש ואין הזרע נקלט ברחם יחד הילכך פולטת והולכת מעט מעט אינה מתהפכת בשעת תשמיש נקלט הזרע יחד ויוצא בבת אחת: ###### Rashi on Niddah 42a:4:1 [Rashi on Niddah 42a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:4:1) רואה הויא - משום ראייה טמייה קרא ומשום נוגעת בשכבת זרע דעד השתא הויא נגיעת בית הסתרים ולא הויא טמאה אלא ביום תשמיש ומגזרת הכתוב וכי פלטה נגעה לבראי ומטמיא: ###### Rashi on Niddah 42a:5:1 [Rashi on Niddah 42a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:5:1) לסתור - בזיבה בימי ספירה אי רואה הויא סותרת אבל נוגעת לא שאם נגעה בשום טומאה אינה סותרת דהא וספרה לה כתיב והאיכא: ###### Rashi on Niddah 42a:5:2 [Rashi on Niddah 42a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:5:2) ולטמא במשהו - לראייה לא בעינן שיעורא כדאמרי' במתני' לדם נדה ולזיבה ולקרי מטמאין בכל שהוא אבל נוגע בעי שיעורא כדאמר בפירקין (לקמן נדה דף מג:) איכא למ"ד בכעדשה ואיכא למ"ד כחתימת פי האמה: ###### Rashi on Niddah 42a:6:1 [Rashi on Niddah 42a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:6:1) אי שמיע ליה - לרב שמואל: ###### Rashi on Niddah 42a:6:2 [Rashi on Niddah 42a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:6:2) מתניתא - דפליגי רבנן ור"ש לעיל דקאמרי רבנן פולטת שכבת זרע מטמא בפנים כבחוץ ולר"ש דדיה כבועלה: ###### Rashi on Niddah 42a:6:3 [Rashi on Niddah 42a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:6:3) לרבנן רואה הויא - לענין לטמא בפנים כבחוץ ולר"ש נוגעת הויא: ###### Rashi on Niddah 42a:7:1 [Rashi on Niddah 42a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:7:1) ואי לא שמיע ליה - אמאי מספקא ליה מסברא נוגעת הויא דהא לא מגופה חזיא אלא מה שקבלה היא פולטת: ###### Rashi on Niddah 42a:8:1 [Rashi on Niddah 42a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:8:1) ואליבא דרבנן לא קמיבעיא ליה - דכיון דלרבנן מטמיא בפנים כבחוץ אלמא רואה הויא וכ"ש דמטמאה במשהו ולענין סתירה נמי סתרה דהא בתורת זיבה מרבי ליה מיהיה זובו: ###### Rashi on Niddah 42a:8:2 [Rashi on Niddah 42a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:8:2) כי קא מיבעי ליה אליבא דר"ש ולטמא בפנים לא מיבעי ליה - דהא שמעינן לר"ש דלא מטמיא: ###### Rashi on Niddah 42a:9:1 [Rashi on Niddah 42a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:9:1) כי קא מבעיא ליה לסתור ולטמא במשהו - מהו מי אמרי' כי אמר ר' שמעון דיה כבועלה לטמא בפנים כבחוץ מה בועלה לא מטמא איהי נמי לא מטמאה אבל לסתור ולטמא במשהו לא משוי לה כנוגעת דהא א"נ אמר דיה כבועלה סתרה ומטמאה במשהו כבועלה או דילמא לא שנא דכי היכי דלענין טומאת פנים משוי לה נוגעת לענין משהו וסתירה נמי משוי לה נוגעת: ###### Rashi on Niddah 42a:11:1 [Rashi on Niddah 42a:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:11:1) לעולם לא שמיע ליה מתני' - ודקאמרינן מסברא נוגעת הויא לא היא מסברא לא מיפשט לן דאיכא למימר מדאחמיר רחמנא בבעלי קריין בסיני דכתיב (שמות י״ט: ט״ו) אל תגשו אל אשה ולא הזהיר על טמא שרץ רואה הויא: ###### Rashi on Niddah 42a:13:1 [Rashi on Niddah 42a:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:13:1) כולכו ברוקא חדא תפיתו - כולכם שמעתם שמועה אחת. תפיתו לשון רוק וחבירו בכתובות תוף שדי בפרק אף על פי (כתובות דף סא:): ###### Rashi on Niddah 42a:14:1 [Rashi on Niddah 42a:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:14:1) אמר ליה - אביי שפיר אמר לך: ###### Rashi on Niddah 42a:14:2 [Rashi on Niddah 42a:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:14:2) אבל לסתור ולטמא במשהו רואה הויא - דאי נמי דיה כבועלה מטמיא כבועלה במשהו וסתרה כבועלה: ###### Rashi on Niddah 42a:15:1 [Rashi on Niddah 42a:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:15:1) הזבה ושומרת יום - הכי קאמר בין שראתה ג' ימים בין שראתה יום אחד מטמאה בבית החיצון בראייה ראשונה: ###### Rashi on Niddah 42a:15:2 [Rashi on Niddah 42a:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:15:2) והיולדת - לקמן מפרש: ###### Rashi on Niddah 42a:15:3 [Rashi on Niddah 42a:15:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:15:3) כולן מטמאין בפנים כבחוץ - בראייה ראשונה אבל בשניה ליכא למימר דהא בלא ראייה טמאה היא: ###### Rashi on Niddah 42a:16:1 [Rashi on Niddah 42a:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:16:1) אי בימי נדה - ילדה וראתה הא תני ליה ואי בימי זיבה הא תני ליה לזיבה: ###### Rashi on Niddah 42a:17:1 [Rashi on Niddah 42a:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:17:1) מטומאה לטהרה - לאחר שבועים וקיימא לן כבית הלל דאמרי בבנות כותים (לעיל נדה דף לה:) ביומי וטבילה תלא רחמנא דלא הוי דם טוהר אלא לאחר טבילה: ###### Rashi on Niddah 42a:18:1 [Rashi on Niddah 42a:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:18:1) ונעקר דם - לבית החיצון ועמד שם יום או יומים: ###### Rashi on Niddah 42a:18:2 [Rashi on Niddah 42a:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:18:2) טמאה - כל זמן שהוא בה וכשיצא בעיא טבילה אחריתי דלא טהרתה טבילה והיינו דתניא יולדת מטמיא בבית החיצון: ###### Rashi on Niddah 42a:19:1 [Rashi on Niddah 42a:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:19:1) טומאה בלועה היא - וקיימא לן בפרק בהמה המקשה (חולין דף עא.) טומאה בלועה אינה מטמאה לא במגע ולא במשא והכא הא טומאה בלועה היא ולא דמיא לכל הנשים שמטמאות בבית החיצון דהתם משום ראייה דמאתמול היא וטומאת שבעה ורחמנא אמר בבשרה מכי אתא בבית החיצון הויא ראייה אבל הכא משום משא ונגיעה היא וטומאת ערב דאי משום ראייה מאתמול איעקר ומאתמול הויא ראייה וראייה דמאתמול לא מהניא לה האידנא דמאתמול הוה להו ימי טומאה והשתא הוו להו ימי טוהר וטומאה בלועה לא מטמיא במגע ובמשא: ###### Rashi on Niddah 42a:19:2 [Rashi on Niddah 42a:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:19:2) אסברית ניהליה - פירשתי לו טעמא: ###### Rashi on Niddah 42a:19:3 [Rashi on Niddah 42a:19:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:19:3) וכרכיש לי ברישיה - הודה לדברי ונענע בראשו: ###### Rashi on Niddah 42a:20:1 [Rashi on Niddah 42a:20:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/42a:20:1) בגדים בבית הבליעה - בגדים שהוא לבוש בהן בשעה שנוגע בה אינן טמאין שאין להן טומאת מגע דאמר רחמנא לא יאכל לטמאה בה (ויקרא כ״ב:ח׳) אין לך אלא מה שאמור בה אכילה ולא מגע ומה היא מטמאה בגדים שהוא לבוש בשעת בליעה כדכתיב (שם יז) [וכל] נפש אשר תאכל נבלה וטריפה באזרח ובגר וכבס בגדיו וטהר ובנבלת עוף טהור כתיב דנבלת בהמה לא מטמאה בבית הבליעה כדאמר בשמעתין ונבלת עוף טמא נמי לא מטמאה כדאמר בתורת כהנים מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא עוף טמא שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמא: