## Rashi on Niddah Daf 46b ###### Rashi on Niddah 46b:1:1 [Rashi on Niddah 46b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:1:1) לפי שמצינו שהשוה הכתוב - מכי יפליא דמשמע יודע להפלות סמוך לאיש דאכתי קטן הוא כל שנה זו: ###### Rashi on Niddah 46b:2:1 [Rashi on Niddah 46b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:2:1) זה הדבר אשר צוה וגו' - כלומר לאיסר ולא יחל אמרתי שיהא איסרו איסר ונדרו בבל יחל ולא לקרבן מעילה ובל יחל היינו מלקות ומסייע ליה לרב הונא: ###### Rashi on Niddah 46b:3:1 [Rashi on Niddah 46b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:3:1) אימא לאיסור בל יחל - כלומר איסורא בעלמא ולא מלקות: ###### Rashi on Niddah 46b:4:1 [Rashi on Niddah 46b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:4:1) אי מופלא סמוך לאיש דאורייתא - מכי יפליא לנדור נדר: ###### Rashi on Niddah 46b:4:2 [Rashi on Niddah 46b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:4:2) מילקא נמי לילקי - דהא כל זמן דנדרו נדר קאי עליה בבל יחל: ###### Rashi on Niddah 46b:4:3 [Rashi on Niddah 46b:4:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:4:3) איסורא נמי ליכא - עליו אם אכלו דהא אי אתו רבנן לתקוני הכי תקון שלא יאכלו אחרים את הקדשו או הוא לכשיגדיל אבל בקטנותו לא באו לאסור עליו דקטן לאו בר קבולי עליה תקנתא דרבנן הוא: ומשני לעולם דרבנן ואיסורא אמאן קאי על אותן המוזהרים עליו להפריש מאיסורא: ###### Rashi on Niddah 46b:5:1 [Rashi on Niddah 46b:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:5:1) ש"מ כו' - פלוגתא היא בפרק חרש שנשא פקחת ביבמות (דף קיד.): ###### Rashi on Niddah 46b:5:2 [Rashi on Niddah 46b:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:5:2) אלא הכא במאי עסקינן כו' - ולעולם כדקתני ולאיסר ולבל יחל דהוי מלקות גמור ואפ"ה לא תסייעיה לרב הונא מהא דהא דקתני מלקות אהקדש קטן לאו לדידיה קאמר אלא לאחרים שאכלו את הקדשו: ###### Rashi on Niddah 46b:8:1 [Rashi on Niddah 46b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:8:1) מדרבנן - כלומר מ"ד אין לוקין מוקים להא דקתני לאיסר ולבל יחל כדאוקמינן לאיסור בל יחל איסורא בעלמא ומדרבנן ומקרא דכי יפליא דקתני שהשוה הכתוב אסמכתא בעלמא: ###### Rashi on Niddah 46b:9:1 [Rashi on Niddah 46b:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:9:1) יתומה - שהשיאתה אמה דבת מיאון היא דנשואין דידה מדרבנן: ###### Rashi on Niddah 46b:9:2 [Rashi on Niddah 46b:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:9:2) בעלה מפר נדרה - ולא קרי לה יתומה אלא בקטנותה כל זמן שראויה למיאון: ###### Rashi on Niddah 46b:9:3 [Rashi on Niddah 46b:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:9:3) אי אמרת בשלמא מופלא סמוך לאיש - לא הוי נדרו נדר אלא מדרבנן מש"ה בעלה מפר לה דאתו נשואין דרבנן כו': ###### Rashi on Niddah 46b:11:1 [Rashi on Niddah 46b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:11:1) והא לכי גדלה אכלה - בההיא הפרה דלאו הפרה היא ונמצא גדול אוכל נבלות: ###### Rashi on Niddah 46b:12:1 [Rashi on Niddah 46b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:12:1) כל שעה - ואף משגדלה: ###### Rashi on Niddah 46b:12:2 [Rashi on Niddah 46b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:12:2) והוא שבעל - לאחר שגדלה דהויא הך בעילה קדושין גמורין דאורייתא דמעשה גדולה מעשה הלכך אתו נישואין דאורייתא ומבטלין נדרא דאורייתא: ###### Rashi on Niddah 46b:13:1 [Rashi on Niddah 46b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:13:1) אין הבעל מפר - נדרים הקודמין לנישואין במסכת נדרים והאי נדר קדם להך בעילה דאורייתא: ###### Rashi on Niddah 46b:13:2 [Rashi on Niddah 46b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:13:2) כדרב פנחס - כלומר לא תוקי לה לברייתא כשהבעל מפר לה כל שעה ושעה לעולם נדרה דאורייתא ודקשיא לך אתו נשואין דרבנן ומבטלין נדרא דאורייתא אהכי מבטלת דכל הנודרת כו': ###### Rashi on Niddah 46b:13:3 [Rashi on Niddah 46b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:13:3) על דעת בעלה - והך קטנה על דעתו של זה נדרה וכי אמרינן אין הבעל מפר בקודמין היכא דלית לה בעל בשעת נדר כלל: ###### Rashi on Niddah 46b:14:1 [Rashi on Niddah 46b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:14:1) לעונת נדרים - היינו מופלא הסמוך לאיש שנדריו נבדקין: ###### Rashi on Niddah 46b:15:1 [Rashi on Niddah 46b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:15:1) סברוה - רבנן בני הישיבה דבעו לאותובי לרב כהנא מהכא: ###### Rashi on Niddah 46b:15:2 [Rashi on Niddah 46b:15:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:15:2) תרומה דאורייתא - וקאמר משבא לעונת נדרים תרומתו תרומה ותרומה והקדש ונדר חדא היא דמקדשה בדבורו שקורא עליה שם: ###### Rashi on Niddah 46b:16:1 [Rashi on Niddah 46b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:16:1) אבל שלישית - לעתיד לבא: ###### Rashi on Niddah 46b:17:1 [Rashi on Niddah 46b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:17:1) ירושה ראשונה - של יהושע: ###### Rashi on Niddah 46b:17:2 [Rashi on Niddah 46b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:17:2) ושניה - בימי עזרא: ###### Rashi on Niddah 46b:17:3 [Rashi on Niddah 46b:17:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:17:3) יש להן - כלומר בגלות נבוכדנצר בטלה קדושת הארץ ונצטרכו ליורשה ולקדשה בשניה: ###### Rashi on Niddah 46b:17:4 [Rashi on Niddah 46b:17:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:17:4) אין להם - כלומר אינה ירושה דלא יצטרכו לרשתה ולקדשה דלא בטלה קדושתה מגזרת הכתוב: ###### Rashi on Niddah 46b:18:1 [Rashi on Niddah 46b:18:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:18:1) ואמר רבי יוחנן - בעלמא: ###### Rashi on Niddah 46b:18:2 [Rashi on Niddah 46b:18:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:18:2) מאן תנא סדר עולם רבי יוסי - דהוא סתמה כי היכי דסתם מתניתין ר"מ: ###### Rashi on Niddah 46b:19:1 [Rashi on Niddah 46b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:19:1) תני ולא סבר לה - להא דרשא דקתני שלישית אין להן אלא ודאי בטלה קדושת הארץ ותרומתה דהשתא דרבנן: ###### Rashi on Niddah 46b:19:2 [Rashi on Niddah 46b:19:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/46b:19:2) עיסת חולין שנדמעה - כגון שנפל סאה של תרומה לתוך פחות ממאה של חולין: