## Rashi on Niddah Daf 49a

###### Rashi on Niddah 49a:1:1
[Rashi on Niddah 49a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:1:1)

ואיבעית אימא ר"ש ולאחר הפרק - קאי דקאמר ר"ש תוך הפרק בודקות ולא אתינן למסמך עלייהו לחליצה ולמיאון דהא אפי' משתכחי כלפני הפרק דמי וקטנה היא אבל לאחר הפרק דאי משתכחי סימן נינהו ושרינן לה לא מהימני אלא להחמיר דלית ליה חזקה דרבא:


###### Rashi on Niddah 49a:3:1
[Rashi on Niddah 49a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:3:1)

למסתמה כרבנן - דהא מפני שאמרו סתמא היא וקמ"ל סתם משנה כרבנן דאמרי אי אפשר:


###### Rashi on Niddah 49a:4:1
[Rashi on Niddah 49a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:4:1)

קראי - שדים נכונו בעשות מצרים דדיך:


###### Rashi on Niddah 49a:5:1
[Rashi on Niddah 49a:5:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:5:1)

מתני' שהוא מכניס - משקה. כשמניחו על המים יש בו נקב גדול שהמים נכנסין לתוכו:


###### Rashi on Niddah 49a:5:2
[Rashi on Niddah 49a:5:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:5:2)

מוציא - כל שכן אם נותן המים לתוכו יוצא המשקה לחוץ:


###### Rashi on Niddah 49a:5:3
[Rashi on Niddah 49a:5:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:5:3)

ויש - נקב קטן שמוציא ואינו מכניס. ובגמרא מפרש מאי נפקא מינה:


###### Rashi on Niddah 49a:6:1
[Rashi on Niddah 49a:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:6:1)

כל אבר - אצבע יתרה:


###### Rashi on Niddah 49a:6:2
[Rashi on Niddah 49a:6:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:6:2)

שיש בו צפורן יש בו עצם - והוי אבר חשוב ומטמא באהל אפי' אין בה שיעור דקיימא לן האברים אין להם שיעור אפי' פחות מכזית מן המת:


###### Rashi on Niddah 49a:6:3
[Rashi on Niddah 49a:6:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:6:3)

ויש שיש בו עצם כו' - לא הוי אבר אם יתרת היא אבל אינה של יתרת אפי' אין בו צפורן אבר הוא ומטמא:


###### Rashi on Niddah 49a:7:1
[Rashi on Niddah 49a:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:7:1)

כל המטמא במדרס הזב מטמא במת - כדמפרש בגמרא שאין לך כלי הראוי למושב הזב שאין שם כלי עליו וראוי לקבל כל טומאות. והא דנקט טמא מת משום דומיא דמדרס הוא דאב הטומאה הוא והכי קאמר כל הראוי להיות אב הטומאה במדרס הזב ראוי להיות אב הטומאה אם נגע במת או נטמא באהל המת:


###### Rashi on Niddah 49a:7:2
[Rashi on Niddah 49a:7:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:7:2)

ויש - שהוא כלי גמור לקבל כל טומאות ונעשה אב הטומאה על ידי מת ואינו נעשה אב הטומאה על ידי הזב במדרס כדמפרש בגמרא:


###### Rashi on Niddah 49a:8:1
[Rashi on Niddah 49a:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:1)

גמ' למי חטאת - לקדש בו מי חטאת דרחמנא אמר (במדבר י״ט:י״ז) מים חיים אל כלי והאי לאו כלי הוא:


###### Rashi on Niddah 49a:8:2
[Rashi on Niddah 49a:8:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:2)

ופסול משום גסטרא - כלומר כל שכן אם נקבה גסטרא בכונס משקה בטיל לה מתורת גסטרא וטהורה מכל טומאה דהא אפי' כלי שלם מכי נקיב ככונס משקה בטיל ליה:


###### Rashi on Niddah 49a:8:3
[Rashi on Niddah 49a:8:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:3)

גסטרא - היינו שברי כלי חרס הראויין למלאכה ועדיין מקבלין טומאה כדתניא בגמרא באלו טרפות (חולין דף נד:) הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודופנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן עד לוג ומלוג עד סאה ברביעית כו':


###### Rashi on Niddah 49a:8:4
[Rashi on Niddah 49a:8:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:4)

מוציא - דנקב קטן הוא:


###### Rashi on Niddah 49a:8:5
[Rashi on Niddah 49a:8:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:5)

כשר למי חטאת - דכלי שלם בנקב קטן כולי האי לא בטיל:


###### Rashi on Niddah 49a:8:6
[Rashi on Niddah 49a:8:6](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:8:6)

ופסול משום גסטרא - גסטרא שנקבה אפילו כמוציא משקה בטלה לה:


###### Rashi on Niddah 49a:9:1
[Rashi on Niddah 49a:9:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:9:1)

שונין - הלכה למשה מסיני:


###### Rashi on Niddah 49a:9:2
[Rashi on Niddah 49a:9:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:9:2)

שיעורו ככונס משקה - פחות של שיעורים המבטלים אותו מהיות כלי. כונס משקה הוא שיעור הראשון שהוא מבטלו מהיות כלי למי חטאת כדאמר במסכת שבת (דף צה:) חמש מדות בכלי חרס לן [ניקב כמוציא משקה טהור מלטמא גסטרא ועדיין כלי הוא לקדש בו מי חטאת] ניקב ככונס משקה פסול לקדש בו מי חטאת ועדיין כלי הוא לכל שאר דברים ניקב כשורש קטן טהור להכשיר זרעים ועדיין כלי הוא לטומאה שהרי ראוי לקבל בו זיתים ניקב כמוציא זית טהור מטומאה שקבל עד שייחדנו לרמונים ניקב כמוציא רמון טהור מכלום נמצא כונס משקה הוא שיעור הראשון אבל כמוציא משקה לא בטיל:


###### Rashi on Niddah 49a:9:3
[Rashi on Niddah 49a:9:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:9:3)

ולא אמרו מוציא משקה - בטיל אלא לענין גסטרא בלבד אע"פ שאינו מכניס לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא כשניקבה כמוציא משקה שוב אין חס עליה ואינו משתמש בה שאין אומר הבא גסטרא אחרת ונניח תחת גסטרא זו לקבל משקה היוצא אבל בכלי שלם שנקב כמוציא משקה לא בטיל מכלום לפי שהוא חס עליו ואינו שוברו ומשתמש בו ומביא גסטרא ומניח תחתיו לקבל משקה היוצא:


###### Rashi on Niddah 49a:10:1
[Rashi on Niddah 49a:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/49a:10:1)

אם כנסה - אם נכנס משקה לתוכה: