## Rashi on Niddah Daf 7b

###### Rashi on Niddah 7b:2:1
[Rashi on Niddah 7b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:2:1)

מתני' וחכ"א דיה שעתה - עד כ"ד חדש שהוא זמן הנקת התינוק. ובגמרא מפרש טעמא:


###### Rashi on Niddah 7b:3:1
[Rashi on Niddah 7b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:3:1)

שעברו עליה - שלא ראתה:


###### Rashi on Niddah 7b:3:2
[Rashi on Niddah 7b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:3:2)

שלש עונות - מפרש לה בגמרא:


###### Rashi on Niddah 7b:3:3
[Rashi on Niddah 7b:3:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:3:3)

סמוך לזקנתה - מפרש בגמרא:


###### Rashi on Niddah 7b:3:4
[Rashi on Niddah 7b:3:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:3:4)

כל אשה - וה"ה ילדה:


###### Rashi on Niddah 7b:3:5
[Rashi on Niddah 7b:3:5](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:3:5)

מעוברת ומניקה כו' - אבל לא עברו עליה לא ופליג אדרבי אליעזר ואת"ק דאמר לעיל מעוברת דיה שעתה משיודע העובר ומניקה משנולד:


###### Rashi on Niddah 7b:4:1
[Rashi on Niddah 7b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:4:1)

בראייה ראשונה - שראתה הבתולה או המעוברת או הזקנה לאחר שלש עונות:


###### Rashi on Niddah 7b:4:2
[Rashi on Niddah 7b:4:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:4:2)

אבל בשנייה מטמאה מעת לעת - שהרי חזרה לקדמותה להיות דמים מצויים בה:


###### Rashi on Niddah 7b:6:1
[Rashi on Niddah 7b:6:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:6:1)

גמ' אין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבא ויעיד - שראה:


###### Rashi on Niddah 7b:7:1
[Rashi on Niddah 7b:7:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:7:1)

שמותי - לשון שמתא שהרי ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נט:) הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא:


###### Rashi on Niddah 7b:8:1
[Rashi on Niddah 7b:8:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:8:1)

דמצינן מחינן בהו - אי עבדי כוותיה באחרנייתא:


###### Rashi on Niddah 7b:10:1
[Rashi on Niddah 7b:10:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:10:1)

המקשה - מחמת ולד בתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה וקשתה שלשה ימים רצופין ובכל יום ראתה דם וקי"ל דאינה זבה מחמת שלשה ימי קישוי ליטען שבעה נקיים וקרבן דכתיב כי יזוב זוב דמה ודרשינן בבנות כותים דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ואם שפתה מן הצער שעמדה בלא צער לאחר השלשה ימים וילדה נתגלה הדבר למפרע שלא בא הדם מחמת הולד והרי היא יולדת בזוב וצריכה שבעה נקיים לבד ימי טומאת לידה וצריכה שני קרבנות אחד לזוב ואחד ללידה:


###### Rashi on Niddah 7b:10:2
[Rashi on Niddah 7b:10:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:10:2)

וכמה תשפה - תעמוד ותנוח מצערה לאחר השלשה של קושי ותהא זבה למפרע מחמת הקושי:


###### Rashi on Niddah 7b:10:3
[Rashi on Niddah 7b:10:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:10:3)

מעת לעת - אם שפתה מחצות היום זה עד כעת מחר איכא למימר דלאו משום ולד הוה וקרינן ביה כי יזוב זוב דמה ופליג ר' יהושע עליה בפרק בנות כותים:


###### Rashi on Niddah 7b:11:1
[Rashi on Niddah 7b:11:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:11:1)

שבדקו עצמן - כשפסקו מזובן הוצרכו לספור שבעה נקיים בלא ראייה כדכתיב וספר לו וגו' ובדקו עצמן ראשון ושביעי ושאר חמשה ימים שבינתיים לא בדקו:


###### Rashi on Niddah 7b:11:2
[Rashi on Niddah 7b:11:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:11:2)

בחזקת טהרה - הואיל ותחלתו וסופו בטהרה וטובל לערב של שביעי:


###### Rashi on Niddah 7b:11:3
[Rashi on Niddah 7b:11:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:11:3)

אלא ראשון ושביעי - וצריכין למנות עוד חמשה ימים דחוששים שמא ראו בינתיים ומיהו אי הוה ידעה בודאי שראתה בינתיים סתרה לנקיות הראשון דרחמנא אמר (ויקרא טו) ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בינתיים אבל השתא חששא היא ומונה לסירוגין:


###### Rashi on Niddah 7b:12:1
[Rashi on Niddah 7b:12:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:12:1)

אלא יום שביעי בלבד - דשמא ראתה ימים שבינתיים וסתרה את טהרת יום הראשון דכולהו נקיים בעינן דכתיב ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בינתיים:


###### Rashi on Niddah 7b:12:2
[Rashi on Niddah 7b:12:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:12:2)

מדברי ר' יהושע - שר"א השוה מדותיו דקסבר כיון דתחלתן וסופן בטהרה מחזקינן נמי לאמצעיים בטהרה אבל רבי יהושע כיון דאמצעיים חייש לטומאה נסתרה טהרת יום ראשון:


###### Rashi on Niddah 7b:13:1
[Rashi on Niddah 7b:13:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:13:1)

אחורי כלים - דאמרינן לקמן אחורים טמאין ותוכו טהור דטומאת משקין לטמא כלים דרבנן והכי הוא דגזור שלא יטמא תוכו בנגיעת אחוריו וטעמא מפרש בבכורות עבדו רבנן היכרא בהך טומאה דלידעו אינשי דמדרבנן היא ולא נשרוף עליה תרומה וקדשים:


###### Rashi on Niddah 7b:13:2
[Rashi on Niddah 7b:13:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:13:2)

שנטמאו במשקין - ומשקין בשרץ והוו ראשונים ולא מטמו כלים מדאורייתא אלא אב הטומאה ורבנן הוא דגזור:


###### Rashi on Niddah 7b:13:3
[Rashi on Niddah 7b:13:3](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:13:3)

מטמאין את המשקין - מדרבנן דכיון דעלולין לקבל טומאה מיטמו בכל דהו להיות ראשונים ויפסלו את השני בחולין:


###### Rashi on Niddah 7b:13:4
[Rashi on Niddah 7b:13:4](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:13:4)

ואין פוסלין את האוכלין - רבותא קתני דאפילו מפסל לא פסלי כדמפרש טעמא ואזיל:


###### Rashi on Niddah 7b:14:1
[Rashi on Niddah 7b:14:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:14:1)

טבול יום שני הוא ואינו מטמא משקה חולין דקי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקה להיות תחלה חוץ מטבול יום וטעמא מפרש בפ"ק דשבת (דף יד:):


###### Rashi on Niddah 7b:14:2
[Rashi on Niddah 7b:14:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:14:2)

אחורי כלים - בטומאת משקין דרבנן דכלי אינו מקבל טומאה מדאורייתא אלא מאב הטומאה בפ"ק דפסחים (דף יח.):


###### Rashi on Niddah 7b:15:1
[Rashi on Niddah 7b:15:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:15:1)

וטבול יום - לפסול אוכלי תרומה דאורייתא כדקיימא לן טבל ועלה אוכל במעשר כו' ומקרא נפקא לן ביבמות (דף עד:) ואפילו בנגיעה:


###### Rashi on Niddah 7b:16:1
[Rashi on Niddah 7b:16:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:16:1)

משום משקה זב וזבה - רוקו ומימי רגליו שהן אבות הטומאה כדכתיב (ויקרא ט״ו:ח׳) וכי ירוק הזב וגו':


###### Rashi on Niddah 7b:17:1
[Rashi on Niddah 7b:17:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:17:1)

ומ"ש אחורי כלים דנקט - לינקוט תוכי כלים וכגון דנגעו משקין טמאין לתוכו והוו נמי דרבנן:


###### Rashi on Niddah 7b:17:2
[Rashi on Niddah 7b:17:2](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:17:2)

משום דקילי - אבל תוכי כלים כיון דאחמירו בהו רבנן כדקתני נטמא תוכו כולו טמא מודה רבי אליעזר שפוסלין את האוכלין:


###### Rashi on Niddah 7b:19:1
[Rashi on Niddah 7b:19:1](https://torahapp.org/share/book/Rashi%20on%20Niddah/r/7b:19:1)

הא קמ"ל - מדאיצטריך למימר להו הלכה שמע מינה דאין למידין הלכה מפי תלמוד מתוך המשנה וברייתא ששנויה בהן הלכה כפלוני אין למידין מהן שהאמוראים האחרונים דקדקו בטעמי התנאים והעמידו הלכה על בוריה אבל הראשונים לא דקדקו איש בדברי חבירו אלא כל אחד מה ששמע מרבו מלמדה לתלמידו שמועה כמו שהיא והיא היתה נקרא משנה וברייתא והיה נותן לבו לתת טעם לשמועתו זה נותן טעם לדבריו וזה נותן בה טעם אחר כדאמר (שבת דף סג.) ליגמר איניש והדר ליסבר ואותה סברא היתה נקראת תלמוד בימי התנאים ומשנה ששנויה בה פסק הלכה מסברת תלמוד שלהן נישנית ואין למידין הימנה: